גולשים כותבים
אין לו אבא שיושיב אותו לידו, שיראה לו בסידור. תעזרו לו
אני מרגישה שזה לא כאב פרטי שלי, אלא של הרבה נשים גרושות ואלמנות. אם יש בשכונה שלכם ילדים כאלו, תתעניינו בהם
- הידברות
- פורסם כ"ח אב התש"פ |עודכן
(צילום: shutterstock)מדי ערב שבת, אני והבן המתוק שלי בן ה-5.5, בבגדי שבת, צועדים יחד לבדנו לקבלת שבת בבית הכנסת.
אני אוהבת כל כך את התפילות, הניגונים, ההכנה הנפשית לשבת. אני נכנסת לנשים, והבן שלי אומנם ילדון, אך רוצה להיות בין הגברים. הוא מציץ בעזרה לחפש חבר או פרצוף מוכר, ואם אין - מסתובב ברחבה.
טוב, גם מבחוץ הוא סופג משהו, אני אומרת לעצמי בכאב.
אין לו שם אבא שיושיב אותו לידו, שידאג לו, שיראה לו בסידור, שיחזיק אותו ב"ימלוך".
אני מרגישה שזה לא כאב פרטי שלי, אלא של הרבה נשים גרושות, אלמנות, חד הוריות בכלל.
חגי תשרי בפתח, הרבה שעות תפילה ובית כנסת.
אני רוצה לבקש, להזמין אתכם לפקוח עיניים. אם בשכונה שלכם יש נשים וילדים כאלו - להתעניין. לאמץ, ולו ילד אחד, רוחנית, לתת לו להרגיש שייך, אהוב ורצוי בבית השם.
בואו נהיה רגישים באמת אחד לשני, ונזכה למידה כנגד מידה. מי שמרחם על הבריות - מרחמים עליו מן השמיים.
חגים שמחים לכולנו.