נוער מתמודד
אל תגיד לי למה לא ללכת. תגיד לי למה כן להישאר
המילים הבאות מתארות הגיגי לב של בחור כזה, שלא יכול יותר לשמוע למה לא ללכת, אלא רוצה לשמוע למה כן להישאר. אם יש לך המפתח למשאלתו - זכית, וזכה גם הוא
- אילת ווגברייט
- פורסם כ"ח אב התש"פ |עודכן
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
אם היה בידינו הכוח, ודאי היו מסתובבים ברחובות ובשווקים, בכיכרות ובהרים, ואוספים את כל הבחורים בחזרה אל ספסל הלימודים. אלא שהעבותות היחידות שיכולות להם ולכוחות המפעמים בהם - הן לא שלשלאות של ברזל, אלא עבותות האהבה, החיבור, הקשר וההבנה של עולמם הפנימי. המילים הבאות מתארות הגיגי לב של בחור כזה, שלא יכול יותר לשמוע למה לא ללכת, אלא רוצה לשמוע למה כן להישאר. אמת ידועה לכל בר דעת שיש לו הרבה סיבות טובות להישאר - שכוללות את כל ההווי המשפחתי, הקהילתי, הערכים עליהם גדל וכל מה ששנה ולמד. קריאתו איננה קריאת תיגר על כל הטוב והאיכות שכבר השקעת בו. אלא שעכשיו, כשהוא מתוודע לעולמו הפנימי - הוא רוצה לבסס את האישיות שלו ולבחור גם מהחלק הפנימי שלו, החלק שמתמודד עם דחפים ורעיונות, בלבול וקושי - צריך סדר, וצריך ברור. הוא צריך לדעת שהוא לא פגום או דחוי ממך בגלל הבלבול הפנימי שלו או המעידות. זו קריאה לעזרה. הוא פונה אליך - בין אם אתה רבו, אביו, חבר או שכן טוב. אם יש לך המפתח למשאלתו - זכית, וזכה גם הוא.
אל תדבר איתי על למה לא ללכת, דבר איתי על למה כן להשאר.
על סיבה טובה להיות, על ערך מוסף שיש לך, שיתן לי עוז להילחם,
על משהו גדול שיפתח בי ויישאר.
דבר איתי על חוויה ש-כן.
דבר איתי על העוצמה והכוחות שיש בי,
ושיש להם מקום להיות, לא רק להכניע ולמחוק.
ספר לי כמה אני טוב, וכמה החיים הם קסם שלא ארצה לעזוב.
שלאנרגיות בתוכי יש מקום וזמן,
שיש תכלית - ולא רק בעוד 120 שנה, אלא גם עכשיו.
שכאן זה טוב, גם אם זה זמני - זו ההזדמנות שלי,
עם הכוחות והזיכרונות והפגיעות והכישלונות וכל החוויות
כולם הם מרקם אחד ומקובל, שבונה לי נצח.
ושגם לחורבן יש תכלית, והוא חלק מבניין שלא מבייש את בוניו הנכשלים.
אמור לי שלא אתבזבז לריק
שלא אחכה שיגמר היום וגם הלילה
שלא אשרוף עוד שבוע, עוד שנה, ואתיימר לקרוא לזה "חיים".
אל תגיד לי מה לא. שבעתי מזה.
כשנדמה לי שכל הדרכים חסומות, ואין לאן ללכת וגם אי אפשר להישאר, זה שורף אותי מבפנים.
אז אל תגיד לי מה לא. תגיד לי מה כן.
אני מחפש לעשות את החיים שלי מעניינים, מרגשים, קסומים,
פועמים מהר כמו שהלב שלי יודע לפעמים להתלהב.
לא יתכן שכל זה נברא בשביל האחרים, ואותנו - שמנסים להיות טובים - השאירו מחוץ לחיים.
אם אתה יודע שזה שם, תחיה את זה אתה, ותן לי להציץ ולחוות איתך בהתרגשות.
כשזה אמיתי, מהלב, זה חודר את מסך הפיתויים.
תן לי לרצות להיות כמוך, בוער וחי, מתרגש ומוקסם מהחיים.
כשאני רואה את זה, אני רוצה כזה. אני בוחר להישאר.
אילת ווגברייט היא מאמנת ADHD ומנחת הורים לילדים נוער ומבוגרים עם הפרעת קשב והתנהגות. AW7657567@gmail.com