בג"ץ דחה את עתירת תושבי ירושלים – ההפגנות מול מעון ראש הממשלה יימשכו

בג"ץ דחה היום (רביעי) את עתירתם של כ-60 מתושבי ירושלים, המתגוררים בשכונות רחביה וטלביה, שביקשו להעביר למקום אחר את ההפגנות המתקיימות מול מעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בעיר, או להגבילן בזמן ובכמות המשתתפים. השופטים עוזי פוגלמן, אלכס שטיין ויעל וילנר אישרו פה אחד את המשך ההפגנות, בכפוף להתחייבותה של המשטרה להטיל הגבלות על הרעש במתחם ההפגנות.

על פי העמדה שהציגה המשטרה בדיון, בהפגנות המתקיימות הן באמצע השבוע והן בסופי שבוע, תיאסר – החל מהשעה 21:30 – הרעשה באמצעות צופרי אוויר, תופים, כלי הקשה ואמצעי הרעשה אחרים שאינם אמצעי כריזה והגברה כגון רמקול או מגפון. לאחר השעה 23:00 ייאסר גם השימוש ברמקול ובמגפון.

השופט פוגלמן ציין בפסק הדין, כי נציגי המפגינים לא העלו "הסתייגות ממשית" מהמתווה המשטרתי: "גם בא כוח העותרים לא העלה הסתייגות ממשית מהמתווה, אך הדגיש כי קיימת חובה לאוכפו בפועל, ובכך לא עומדת המשטרה לטענתו".

"לא מצאנו כי יש עילה להתערבות במתווה זה, שמאזן נכוחה בין זכותם של המפגינים לקיים את ההפגנות ולהפיץ את מסריהם במסגרתן מן העבר האחד, לבין חירותם של התושבים לקיים את שגרת חייהם מן העבר השני", הוסיף פוגלמן. "איני מקל ראש בפגיעה הנגרמת לעותרים כתוצאה מההפגנות, שהשקט ברחובותיהם מופר בתקופה האחרונה בתדירות לא מבוטלת ועל הגישה לבתיהם מוצבים קשיים. אלא שבנסיבות שהוצגו לפנינו ובכפוף לתנאים שהובהרו על ידי המשטרה – הפגיעה בתושבים היא בבחינת 'הכרח בל יגונה' למימוש הזכות להפגין".

לדברי פוגלמן, "בהינתן אופיו הציבורי המיוחד של המעון הרשמי של ראש הממשלה (להבדיל ממעונו הפרטי), לא מצאתי כי העותרים עמדו בנטל הכבד המונח לפתחם לחייב את המשטרה להפעיל את סמכותה ולהורות על השינוי המבוקש במקום ההפגנות". הוא ציין, כי אין חולק על כך שלקיום ההפגנות בלב שכונת מגורים "השלכות כבדות משקל" על מרקם חייהם ורווחתם של התושבים. עם זאת, הדגיש, "איני סבור כי אלו מצדיקות פגיעה כה דרסטית בחופש הביטוי ובחופש ההפגנה בדרך של העתקת מיקום ההפגנה, ולעניין זה די בהגבלות האחרות שהציבה המשטרה על משך ההפגנות ותדירותן".

השופטים וילנר ושטיין הבהירו, כי חובה על המשטרה להבטיח את אכיפת הגבלות הרעש. וילנר כתבה, כי "בניגוד לאמצעי הגברה רגילים, ככל שקיימת תרומה של אמצעי רעש קיצוניים – כמו השימוש שנעשה בענייננו בצופרי אוויר, תופים, סירים וכיוצא באלה – למימוש חופש הביטוי וזכות ההפגנה, הרי שהיא מועטה. לעומת זאת, התוצאה של השימוש האמור באמצעי רעש קיצוניים היא פגיעה משמעותית וקשה בזכויות של תושבי השכונה, והיא יוצרת מטרדים ממשיים הפוגעים באופן ניכר באורח חייהם ובאיכותם. משכך, הגבלת השימוש באמצעי הרעש הקיצוניים עד השעה 21:30 אומנם משקפת את האיזון הראוי בין הזכויות המתנגשות, ואולם לאיזון זה לא יהא ערך אם לא יקבל ביטוי  ממשי בפועל, ואם יישאר כאיזון תיאורטי הקיים 'על הנייר בלבד'. משכך, על איזון זה לבוא לידי ביטוי בשטח, וזאת באמצעות אכיפתו האפקטיבית".

שטיין מתח ביקורת חריפה על אלו המפרים מבין המפגינים המפרים את החוק, ושיגר מסר של אזהרה למשטרה: "המציאות שבה פורעי חוק יכולים לכפות את עצמם על אלו שסביבם איננה מתקבלת על הדעת, ועמה אין להשלים. אף שבנוגע להפגנות שבהן עסקינן נחה דעתי כי בהתנהלות המשטרה לא נפל פגם הקורא להתערבותנו, אין פירושו של דבר כי מסקנה זו תעמוד על כנה גם בעתיד אם נמצא שחוקי המדינה אינם נאכפים כלל, או אינם נאכפים כדבעי, ומפריהם חוגגים על גבם של שומרי חוק".

"במילים אחרות – אין להשאיר את החוק בגדר אות מתה", הצהיר שטיין. "כשם שאין מחלקים פרסים לאלימות ואין מקריבים את הזכות להפגין לטובת 'וטו של אספסוף', כך לא נוכל להשלים עם הגישה של 'שב ואל תעשה' מצד אוכפי החוק ביחס לאלו שמפרים אותו כשהם מטילים וטו עברייני על זכויותיהם של אזרחים שלווים".