סיון רהב מאיר: לא למצות את הזכויות שלנו עד תום, אלא להתפשר באמצע

שתי סוגיות קטנות הפכו לגדולות השבוע – נחל האסי והתוכנית האנטי-יהודית של תאגיד "כאן".

אלירן אוחיון מבאר שבע הוא מחנך במכינה קדם צבאית, והוא מציע פתרון פשוט, אפילו תמים, לשתי הבעיות. דעות מהסוג הזה כמעט שלא נשמעות: "אישית אני לא אוהב את מה שקורה ב'יהודים באים', וזה אפילו לא קשור לרגשות האישיים שלי. זה פשוט פוגע ביותר מדי אנשים סביבי, ואני לגמרי מבין למה. עצוב לי כשיש מי שמרגיש שמבזים אותו עד עמקי נשמתו בפריים טיים, בעוד האחר צוחק.

"ומה בנוגע לנחל האסי? אני חושב שצריכים לפתוח את הנחל לציבור, אבל בו זמנית אני אומר שהייתי נמנע מלבקר בנחל, למרות שזה נראה כמו אחלה מקום. למה? זה קשור לסעיף הקודם: כי יש מי שאומר שזה מפריע לו. אני באמת מצליח להבין אותו, כי גם לי לא היה נעים לקום בוקר אחד ולגלות שהבית שלי הפך לאתר של רשות הטבע והגנים. אני לגמרי לא אומר שאין כאן עוולות היסטוריות, יש ויש. אבל אני מוכן לוותר על שכשוך במים מתוך רגישות.

"כי תמיד, בתוך כל מהומה, יש את החיים עצמם. בתוך המהומה חיים אנשים. ונדמה לי שמה שאני מציע נשען על הגישה המזרחית-מסורתית שעליה גדלתי, ולפיה אני צריך לדעת למנוע מעצמי דברים מדי פעם, רק כדי לא לפגוע באחר. לא גדלתי על שאלות של צדק ופילוסופיה, ולא דיברנו על נושאים ברומו של עולם, אבל תמיד ידעתי שהשלום חשוב יותר מעוד הנאה רגעית שיכולה להיות לי. פשוט כי הביחד חשוב הרבה יותר".

הגישה הזו אינה משפטית או אקדמית, אבל נדמה לי שהיא יכולה להועיל לנו, בכל הסכסוכים בין כל המגזרים. לא למצות את הזכויות שלנו עד תום, אלא להתפשר באמצע. לא לחשוב מה מגיע לי, אלא איך חש האחר בזמן שאני כל כך צודק.

הטור פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".