אל תפספסו: חשיבותן של 2 השבתות האחרונות של השנה

שתי השבתות הקרובות (כי-תבוא וניצבים) הן השבתות האחרונות של שנת תשפ"ג. שמירתן על פי ההלכה מהווה זכות גדולה לקראת ראש השנה, יום הדין. בעוד פחות מחודש יעמדו כל ברואי תבל לפני ה' יתברך למשפט, ובו יקבע מה יהיה עימם במהלך השנה הקרבה בכל תחום ותחום, כמו פרנסה, זיווג, פרי בטן, חינוך ילדים, בריאות, ועוד - החל מהנושא הכי משמעותי ועד הפרט הכי קטן.

הרב אליהו לופיאן זצ"ל, מגדולי בעלי המוסר, היה דורש רבות בכוחן של ימות השבוע האחרון של השנה לתקן את כל ימות השנה שהסתיימה, וכמובן בכוחה של השבת האחרונה של השנה לתקן את כל שבתות השנה. שבת זו מהווה הזדמנות נדירה וחד פעמית לשמור ולהתחזק בשמירת השבת, ובכך לתקן את כל השבתות של השנה שחלפה.

הרב יחזקאל לוינשטיין זצ"ל, מגדולי בעלי המוסר בדורות האחרונים, הרבה לעורר על החשיבות בשמירת שתי השבתות האחרונות של השנה. "בשתי השבתות האחרונות ראוי להתחזק ביותר בשמירת שבת קודש על כל פרטיה ודקדוקי הלכותיה, ואף להחמיר בהן בחומרות שאינו נוהג בהם בכל שבתות השנה, וכן לקבל על עצמו להתנהג בכל שבתות השנה בצורה נעלה, ועל ידי זה יוכל להיגאל ולזכות בדין בימים הנוראים", כותב הרב לוינשטיין.

המקור לדבריו של הרב לוינשטיין הוא בגמרא במסכת שבת - "אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלים". כלומר, כאשר כל ישראל ישמרו שתי שבתות תבוא הגאולה לכלל ישראל.

(צילום: עידית דרורי)

"באופן זה", מבאר הרב לוינשטיין, "אם שמירת שתי שבתות של כל כלל ישראל יכולה להביא גאולה לכל ישראל, אזי גם שמירה מעולה של שתי שבתות אצל היחיד מסוגלת להצילו ולגאול אותו שיזכה לשנה טובה ומתוקה".

בהמשך דבריו, מציע הרב לוינשטיין להשקיע יותר בשתי השבתות האחרונות של השנה, על מנת שיהיו מליצי יושר עלינו ביום הדין הקרב ובא. שמירת שתי השבתות האחרונות של השנה מהוות סנגוריה גדולה ביום המשפט, ראש השנה, בו כל אחד ואחת מאתנו חפץ לכמה שיותר זכויות וסנגוריות שיעמדו לצידנו. כדאי לקפוץ על הזדמנות עצומה שיכולה להשפיע רק טובות, ולשמור את שתי השבתות האחרונות של השנה.

הרב זמיר כהן - "שווה לשמור את השבת האחרונה של השנה":

ייחודיותה של מצוות שמירת השבת

1. מצוות שמירת השבת אינה מצווה כשאר מצוות התורה, משום ששמירת השבת היא למעשה עדות של השומר עליה כי מאמין הוא שהקב"ה הוא זה שברא את העולם. מסיבה זו בדיוק מקובל ברוב עדות ישראל לעמוד בשעת הקידוש בליל שבת, כשם שהמעיד עדות נדרש לעשות זאת בעמידה.
לכן, אי שמירת השבת הינה למעשה הצהרה בחוסר אמונה כי העולם נברא על ידי אלוקי ישראל, שכן אם היה מאמין וודאי היה מקיים את ציווי בורא העולם לשבות בשבת-קודש.

2. ייחודה הנוסף של שמירת השבת משאר מצוות התורה היא בכך שאותה הגדיר הקב"ה כאות ברית הנאמנות בין העם היהודי לבינו.
והנה לשון התורה: "וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם" (שמות לא, יג); "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם: בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ" (שמות לא, טז-יז).
על דרך המשל, חופה וקידושין הוא המאורע שיוצר מחויבויות בין גבר אישה, ושמירת ברית הנישואין באופן מוחלט היא הקובעת כי קיימת נאמנות בין שני הצדדים. כך גם מעמד הר סיני הוא המאורע שהיה בבחינת חופה וקידושין בין הקב"ה לעם ישראל, ושמירת ברית השבת באופן מוחלט היא הקובעת כי קיימת נאמנות בין העם היהודי לבין הקב"ה.
חילול השבת הוא למעשה בגידה בקב"ה. ניתן להמשיל זאת  לאדם נשוי שלא נאמן לבן זוגו.

3. יסוד נוסף שנותן למצוות שמירת השבת את עוצמה חשיבותה הוא העובדה שאי שמירת השבת גורמת לכריתת נשמתו של היהודי מעם ישראל. יהודי שאינו שומר שבת, בעצם מכריז כי אינו מאמין באלוקי ישראל ובתורת ישראל, ולכן הוא עצמו גורם לכך שנשמתו הרוחנית לא תהיה שייכת לאותו מקום רוחני השייך לנשמות ישראל בלבד. הוא גורם לכך שחלקה הגבוה הקיים בנשמתו השייכת ליהודי בלבד ולא לשאר אומות העולם, תיכרת ממנו. והנה לשון התורה: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ" (שמות לא, יד). הזוהר הקדוש מביא: "בר נש דקא מחלל שבתא לית ליה חולקא בעמא דישראל" (חלק ב, דף רה ב), ובתרגום: יהודי שמחלל שבת אין לו חלק בעם ישראל.
כאשר מחלל השבת חוזר בתשובה על כך, ומתחיל לשמור את השבת – בכך נמחק עוונו והוא מחזיר את נשמתו למקומה המקורי.

מה הקשר בין שמירת השבת לברכה בכסף? מהו ההסבר לרלוונטיות של הלכות שבת גם היום? מה עונים למי שחש שעל אף רצונו, קשה לו להתחזק בשמירת השבת? הרב זמיר כהן בהרצאתו המרתקת והתמציתית עם כל התשובות:

שבת - מקור הברכה

הזוהר הקדוש כותב: "כל שישה ימים מתברכים מיום השביעי" (ח"ב סג, ב), וכן "כל הברכות שלמעלה ולמטה תלויות ביום השביעי, משום שמיום ההוא מתברכים כל שישה ימים העליונים" (ח"ב פח, א).

כלומר, ששה ימי השבוע יונקים מהשבת. כל השפע שיורד לעולם במהלך ימות החול בשבוע מגיע מכוח ההארה וההשפעה הרוחנית של השבת. השבת היא זו המעניקה חיות, שפע וברכה לכל שאר ימות השבוע. לכן, שמירת השבת, כבודה ועונגה יביא להצלחה, פרנסה וברכה בחיינו.

שבת - הניתוק שיוצר חיבור

כולנו עסוקים במהלך השבוע בעבודה תובענית ודורשת, במסגרות לימוד, ובשאר סידורים רבים ושונים. דווקא הניתוק בשבת מאמצעי התקשורת, מהטלפונים, ומהנסיעות חוצה לבית – הם אלה שמאפשרים אחת לשבוע חיבור וקירוב לבבות עם אלה היקרים לנו ביותר, בני ביתנו. השבת הינה כחומת מגן לזוגיות ולמשפחתיות שלנו. היא המאפשרת לנו לשים את כל העיסוקים בצד, ולהתמקד זה בזה ללא הסחות דעת וטרדות מבחוץ.

השבת לא מאפשרת חיבור רק לקרובינו היקרים, אלא אף גם אל עצמנו אנו. השקט של השבת נותן לכל אדם למצוא זמן איכות עם עצמו בו הוא יכול להתפנות לקרוא ספרים אהובים, לערוך זמן מחשבה עם עצמו, ולהעניק לנפשו שקט ומנוחה ממרוץ השבוע.

אז איך מתחילים?

ארגון 'חברותא' ליקט עבורכם את הצעדים הראשונים לשמירת שבת:

רוצים לשמור או להדפיס את 'הצעדים הראשונים לשמירת שבת'?לחצו כאן להורדת הקובץ.

למדונו חז"ל שבת היא מקור הברכה. כיצד זוכים לשמור שבת כהלכתה וליהנות מזיו יופיה? שולחן השבת כגורם המאחד בבית היהודי ואווירת השבת המקסימה כיצד זוכים להם? צפו בדבריו של הרב יצחק פנגר: