"המקובל אמר המקובל יודע!" - האמנם?

שלום וברכה מורי ורבותי!

והיום, זהו יום ההילולא של רבי בונים מפשיסחא.

רבי בונים מפשיסחא, לו היה בדורנו והיה רואה את הסגולות המתעופפות ואת המקובלים הצצים, היה מדבר על כך ומייחד את הדברים הבאים.

באחד הימים ראה אחד מהחסידים את רבי בונים, נוטל את ציפורניו לאחר הטבילה והרחצה במקווה המים. הוא ניגש לכבוד הרב ושאל: "כולנו נוהגים לגזוז ולקוץ את ציפורנינו בטרם אנחנו נכנסים למקלחת ולמקווה. מדוע כבוד הרב עושה את זה לאחר מכן?".

רבי בונים הרצין את מבטו ואמר לאותו חסיד: "רק לאחר שלושים יום בהם תתענה, תסתגף, תגמור את התהילים כל יום מתחילתו ועד סופו, אני אוכל לגלות לך את הסוד הנורא והאיום הזה".

לאחר שלושים יום הגיע אותו חסיד כחוש ורזה לכבוד הרב ושאל: "מה הסוד העצום של נטילת הציפורניים?".

אמר לו כבוד הרב: "לאחר שמתקלחים, ולאחר שהגוף נמצא בתוך מים, בתוך מקווה, הציפורניים רכות יותר, ואז קל יותר לגזוז אותן, וזו הסיבה שבגללה אני גוזז ציפורניים לאחר השהייה במקווה".

מורי ורבותי!

לפעמים אנחנו לוקחים את הטפל והופכים אותו לעיקר. אין לאף אדם בעולם את הזכות לומר: "מה אכפת לך אם אני מוסיף חומרא לא נצרכת?", או "מה אכפת לך אם אני משתמש בסגולה לא נכונה?".

כי חומרא לא נצרכת וסגולה לא נכונה באים על חשבון העיקר.

יש לכל אדם כמות של משאבים בגוף, כמות של כוחות שאותם הוא יכול לנצל. מעבר לכך, כבר אין לו את האשראי לנצל כוחות נוספים.

אם השתמשת בהם לשטויות, גם לשטויות כביכול רוחניות, זה בא על דברים רציניים יותר, זה בא על חשבון מצוות, זה בא על חשבון בין אדם למקום ועל חשבון בין אדם לחברו.

"עשה לך רב והסתלק מן הספק" (אבות פ"א מט"ז).

נדבקים לגדולי ישראל האמיתיים, לומדים מה מותר ומה אסור, מה נחמד ומה סתם מפריח עננים כלפי שמיא, וזוכים לרב טוב כל הימים,

ברוכים תהיו!