מרגש: האם נחשף "ארמון הנציב" מתקופת בית ראשון?

(צילום ועריכה: יניב ברמן, רשות העתיקות)

אוסף נדיר של עשרות פריטי אבן אדריכליים מעוטרים, ששולבו במבנה מפואר המתוארך לתקופת בית ראשון, התגלה בחפירות שערכה רשות העתיקות לקראת הקמת מרכז מבקרים בטיילת ארמון הנציב בירושלים. החפירות נערכו במימון משרד התיירות, עיריית ירושלים ועמותת אל עיר דוד (אלע"ד).

הממצאים נחשפו היום (חמישי) לציבור באירוע שנערך בעיר דוד שבגן הלאומי סובב חומות ירושלים, במעמד שר התרבות והספורט, חילי טרופר; ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות ד"ר יובל ברוך; ומנכ"ל עמותת אל עיר דוד (אלע"ד), דוד בארי.

כותרות האבן מהאחוזה המלכותית (צילום: שי הלוי, רשות העתיקות)

פריטי האבן שהתגלו עשויים מאבן גיר רכה. הם מגולפים מעשה ידי אומן, וביניהם כותרות בגדלים שונים בסגנון האומנותי המכונה במחקר "פרוטו-איאולי"– ממאפייני הבנייה המובהקים המלכותיים של ימי הבית הראשון, ומסמליה החזותיים של התקופה. חשיבותו של מוטיב אומנותי זה, כסמל המייצג את ממלכות יהודה וישראל, אף הביאה את בנק ישראל לבחור אותו כעיטור שמקשט את מטבע חמשת השקלים של מדינת ישראל.

האוסף שנחשף כולל, בין היתר, שלוש כותרות אבן שלמות בגודל בינוני ופריטים של חלונות מפוארים שבהם שולבו מעקות. אלה הורכבו מעמודונים מסוגננים, שעל גביהם סדרת מיני-כותרות – כותרות בגודל זעיר בסגנון הפרוטו-איאולי.

מיני-כותרות שעמדו בראש העמודונים של מעקה חלון הוילה (צילום: שי הלוי, רשות העתיקות)

"מדובר בתגלית מרגשת ביותר", אמר יעקב ביליג, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות. "זו הפעם הראשונה שמתגלים דגמים מוקטנים של כותרות הענק הפרוטו-איאוליות מהסוג שנמצא עד כה בממלכות יהודה וישראל, שם הן שולבו מעל שערי ארמונות המלכים. רמת הביצוע בעבודה על הכותרות הנוכחיות היא הטובה ביותר שנראתה עד היום, ורמת השתמרותם של הפריטים נדירה".

אנשי רשות העתיקות הופתעו לגלות, ששתיים מתוך שלוש כותרות העמודים נטמנו באופן מסודר, זו על גבי זו. "בשלב זה עדיין קשה לומר מי הטמין את הכותרות באופן שבו הן התגלו, ומדוע הוא עשה זאת, אך אין ספק שזוהי אחת התעלומות באתר המיוחד הזה ונשתדל להציע לה פתרון", מוסיף ביליג.

רגעי חשיפת הכותרת (צילום: שי הלוי, רשות העתיקות)

בשונה מהכותרות, שהתגלו במצב השתמרות מעולה, שאר המבנה נחרב, ככל הנראה בחורבן הבבלי של ירושלים בשנת 586 לפני הספירה, או בסמוך למועד זה. שרידי המבנה נהרסו ופורקו לטובת שימוש משני בפריטים היקרים.

חשיפת המבנה המפואר, שנבנה בפרק הזמן שבין ימיו של המלך חזקיהו ועד לימיו של המלך יאשיהו, מעידה, להערכתו של ביליג, על השתקמותה של ירושלים לאחר המצור האשורי על העיר בימי המלך חזקיהו, בשנת 701 לפני הספירה, מצור שממנו העיר בקושי ניצלה.

לדברי ביליג, "התגלית הזו, לצד הארמון שנחשף בעבר ברמת רחל והמרכז המנהלי שחשפה רשות העתיקות לאחרונה במורדות ארנונה,  מעידים על תחייה חדשה בעיר ו'יציאה מהחומות' של ימי הבית הראשון לאחר המצור האשורי. אנחנו מגלים וילות, בתי אחוזה ומבני שלטון באזור הפרוז שמחוץ לעיר, ויש בכך כדי להעיד על ההקלה שחשו תושבי העיר לאחר שהוסר המצור".

שר התרבות והספורט, חילי טרופר, אמר בטקס: "אני שמח ונרגש עם חשיפת השרידים מתקופת מלכי יהודה. חשיפת שרידי המבנה משקפת את השורשים המפוארים של העם היהודי ואת העבר העשיר שלנו כאן בעיר הבירה ירושלים. אני רואה חשיבות גדולה בעבודתה של רשות העתיקות ובעבודתה של עיר דוד בגילויים שלהם לאורך השנים, אשר חושפים חלקים מתוך העבר היהודי המפואר. זו הזדמנות להודות לעמותת אל עיר דוד (אלע"ד) שמימנה את החפירה החשובה. העבר הוא אבן יסודו של עם, וגם אבן יסודה של תרבות וגילויו משפיעים גם על ההווה והעתיד. משרד התרבות והספורט ימשיך לתמוך במפעל חשוב זה של מורשת, היסטוריה ותרבות".

ההכרה באיכויותיו האסטרטגיות והנופיות של האזור באו לידי ביטוי גם כ-2600 שנה מאוחר יותר, כשממשלת המנדט הבריטי בנתה במקום את בית השלטון המרכזי שלה, המכונה בשם "ארמון הנציב". כמה עשרות שנים מאוחר יותר, הוכשרה במקום טיילת "ארמון הנציב", המשקיפה אל עבר עיר דוד והר הבית.