ימים נוראים בצילו של הגר"ע יוסף: החזן ר’ משה חבושה על גן העדן שלו

מתחילת חודש אלול מתנגנים באוזנינו פיוטי הסליחות המסתלסלים וחודרים אל כל לב. "אדון הסליחות, בוחן לבבות... חטאנו לפניך רחם עלינו" בראש הקהל המתחנן לסליחה עוברים שלוחי הקהל, החזנים המנעימים בקולם ופורטים על הלבבות הפתוחים ומצפים לכפרה. ר' משה חבושה, מגדולי החזנים והפייטנים, משיב לשאלותינו ומספר על חודש הרחמים והסליחות מזווית מבט של חזן ופייטן.

ר' משה, מתי התחלת לעסוק בחזנות?

"התחלתי לפייט בגיל כבר בגיל אחת עשרה, אבל לשמש כחזן יכולתי רק לאחר בר מצווה. חזן שגר בשכנות להוריי, ר' אליהו ברזני, שמע אותי באחד הלילות של שירת הבקשות, והתלהב. הוא היה הראשון ששם לב לכישורי החזנות שלי. "תשמע, ילד", כך הוא אמר לי, "יש לך קול ערב. אני רוצה שתצטרף אלי בתפילות". הופתעתי מאד והסכמתי על אתר. הוא העמיד אותי לצידו בתפילה, בבית הכנסת של הקווקזים בבית ישראל, ונתן לי לומר את "פסוקי דזמרה" עד "נשמת". בשבתות השתתפתי גם במקהלה של נערים ששרו יחד וליוו אותו בתפילה. אחרי בר המצווה כבר קראו לי לכל התפילה לעתים קרובות".

האם הכישרון לחזנות עובר אצלכם בתורשה?

"לימים חקרתי וגיליתי כי סבי, אבא של אימא שלי, היה חזן מפורסם בבגדד. במשפחה שלי ידעו על כך, אבל לא עשו עניין גדול מהחזנות. אימא שלי אף התרעמה על שאני משכים קום לשירת הבקשות. בכל ליל שבת היה הגבאי עובר ודופק לי על החלון ב-2:00 לפנות בוקר, והייתי קם ורץ לבית הכנסת בחשק גדול. אהבתי מאד את הפיוטים הקדושים. אולם היא חששה שהקימה המוקדמת תזיק ויקשה עלי בלימודיי בישיבת פורת יוסף. הייתי בסך הכול בן שתים עשרה, הכי קטן בישיבה. היא הלכה פעם לחנות התבלינים של הגבאי, בשוק הבוכרים, ודרשה ממנו שיפסיק לקרוא לי לשירת הבקשות. אולם הוא לא נבהל ואמרה לה: 'גברת חבושה, אני יודע במי אני משקיע...'

"כשהייתי בן שש עשרה למדתי מעט על כלי נגינה. הלכתי ללמוד אצל נגן עוד, ומיד התחברתי לכלי הייחודי הזה. הספיקו לי ארבעה שיעורים כדי להמשיך ולהתקדם לבד עם הכלי. בהמשך זכיתי פעמיים בתחרויות נגינה בעוד, והיום, סגרתי מעגל ואני מכהן כשופט בתחרויות".

ר' משה חבושה זכה לשמש כחזן ונגן אצל מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. כיצד הגעתם לכך?

"כשהייתי בסביבות גיל שמונה עשרה, הרבנית מרגלית שמעה שאני מנגן בעוד וידעה שהרב זצ"ל מאד אוהב את הכלי הזה. היה זה לפני החתונה של בנם, הרב דוד יוסף, והיא בקשה ממני לבוא ולנגן בסעודת השבע ברכות שנערכה אצלם בבית. זה היה אירוע מיוחד ומרגש: לצד בעל הבית מרן הרב עובדיה יוסף, ישבו גם הרב אוירבך, הרב אלישיב, הרב יוסף משאש, והרב וולדינברג בעל ספר 'ציץ אליעזר'. חמשת ענקי עולם ישבו זה לצד זה בכבוד ובהערכה. ברוך ה', זכיתי ליהנות את הרב עובדיה מנגינתי, והוא אמר לי: 'מעכשיו, בכל השמחות והאירועים שלנו אתה תהיה אצלנו'. מאז, במשך שלושים וחמש שנה הגעתי לכל השמחות בבית מרן, ולכל האירועים המיוחדים כמו בל"ג בעומר, בחג הסוכות ובפסח. אחרי כמה אירועים שניגנתי בבית הרב, שאל אותי הרב: 'משה, איפה אתה חזן בימים נוראים?' אמרתי לו שאני נוסע להתפלל אצל קהילות בחו"ל. כבר מגיל שש עשרה הוזמנתי לתפילות ראש השנה ויום כיפור לקהילות עשירות בחו"ל. שימשתי כחזן בבית כנסת "שערי ציון" בניו יורק, ב"הר הלבנון" בברוקלין, ובקהילה היהודית בפנמה, וקיבלתי סכומים טובים ממה שנהוג בארץ. הרב עובדיה הביט בי ואמר: 'תבוא להתפלל אצלי'. מיד שיניתי את כל התוכניות באהבה גדולה ונשארתי בארץ. מאז, בכל ראש השנה הלכתי ברגל משכונת מגוריי ב'בית ישראל' עד שכונת הר נוף. כל צד לקח לי שעה ועשר דקות, אולם עשיתי זאת בשמחה במשך שנים רבות עד השנה האחרונה, בה הוא היה מאושפז בבית החולים".

ר' משה חבושה חוזר בזיכרונותיו אל ראש השנה האחרון לחיי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. ניכר כי כל משפט ואמירה של מרן עודם חרוטים עמוק בלבבו. "בערב ראש השנה התקשר אלי הרב מבית החולים ואמר לי: 'תשמע, יש יחידי הקהל שמגיעים לבית הכנסת שלי בבית. אני לא יכול לעזוב אותם השנה לבדם. אני יודע שאתה טורח בשבילי כל שנה, בבקשה גם השנה להתפלל לפניהם, ותמסור להם דרישת שלום ממני'. לרב הייתה הרבה הכרת הטוב למתפללים בביתו, וראיתי שזה מאד חשוב לו. ואכן, הלכתי גם באותה שנה להתפלל בבית הכנסת שלו, בלעדיו. היה לי קשה להתאמץ כך וללכת את כל הדרך הארוכה כשהרב לא אתנו במניין, אך ידעתי שבכך אני עושה את רצונו.

"ביום כיפור הוא התפלל איתנו, אבל היה מיוסר מאד. במוצאי יום כיפור זכיתי להיכנס אליו ולהיפרד באופן אישי. אני זוכר את מילות הפרידה שלו עד היום. הרב אמר לי: 'תודה, תודה, תודה על כל מה שעשית בשבילי', וברך אותי. מאז לא זכיתי לראות אותו יותר, זכותו תגן עלינו".

החזן מתפלל לפני העדה ומוביל את תפילותיהם הישר אל כיסא הכבוד. האם יש פחד וחשש מגודל התפקיד?

"אכן. להיות חזן זו אחריות גדולה. כשהייתי חזן אצל הרב עובדיה חששתי כל הזמן שאינני מתאים לזכות הזו. לאחר תפילת המוסף בראש השנה הוא היה מזמין אותי לביתו להשתתף בקידוש ולטעום מעט לפני שאצא לדרך הארוכה בחזרה לביתי. באותה שעה הוא היה בשמחה גדולה. ניצלתי פעם את ההזדמנות ושאלתי אותו: 'כבוד הרב, מה אני צריך לשפר בתפילה?' הוא השיב מיד: 'שום דבר. הכול מאה אחוז. אתה מתפלל הכול כמו שצריך'. הוספתי ושטחתי את חששי העמוק: 'אני לא ראוי להיות חזן אצלך'. והוא ביטל והרגיע אותי: 'חס ושלום. אל תגיד דברים כאלו. אני יודע את מי לקחת לחזן'. כך הוא היה מפרגן, אבל אני תמיד דאגתי מגודל התפקיד.

"לאחר פטירתו של מרן הרב עובדיה זצ"ל, התבקשתי להתפלל כחזן בישיבת אור החיים. אמרתי לרב ראובן אלבז: 'אני לא ראוי להיות חזן. אני פחות מכם. מי אני שאתפלל לפניכם?' אולם הרב אלבז לא חזר בו, וענה לי: 'דווקא בגלל שכך אתה חושב – אתה זה שראוי להתפלל כחזן'. הבנתי שחזן תמיד צריך לחשוש, לא להתגאות חלילה, ולזכור את האחריות הכבדה המוטלת על שכמו".

האם כחזן אפשר לכוון בתפילה גם כשמדקדקים במנגינות?

"החזן צריך לחשוב בו זמנית גם על הניגון וגם על המילים. לחזן טרי זה עלול להיות קשה, הוא צריך לשים לב למנגינה, לדייק בנוסח, לא לזייף ולא לחרוג מהטון. אם החזן לא עושה אימונים רבים הוא יפסיד את העיקר שבתפילה. ברוך ה', היות ואני כבר וותיק, הניגון שגור על פי. אינני צריך להתרכז במנגינה ויכול להתמקד רק במילים הקדושות.

"לפעמים הקהל הצפוף מקשה עלי להתרכז בתפילה ולכוון היטב. אנשים עומדים צמוד אלי, ואם מישהו מזמזם בטון לא מתאים, או מתנענע בחוזקה, זה ממש מבלבל אותי. קשה לי להתרכז במילות התפילה ותוך כדי כך להמשיך ולנגן את הנוסח בלי להתבלבל מכל הסמוכים אלי. בסעיף הזה הקורונה (שרק תסתיים כבר בבריאות לכל עם ישראל), דווקא הקלה עלי, כי אנשים עומדים במרווחים ובמרחק זה מזה, וקל יותר לכל אחד ואחד להתרכז בתפילתו". 

בשנים האחרונות מוביל ר' משה חבושה פרויקט חדש: הקלטת ההפטרות עם טעמי המקרא. שעות של עבודה אינסופית והקלטות סיזיפיות מושקעות בדיסקים המחולקים חינם לכל דורש. מהי המטרה בפרויקט הענק?

"אני לא בעל קורא באופן רשמי", מסביר חבושה. "כחזן קשה מאד גם להתפלל וגם לקרוא בתורה. אבל ברוך ה' אני יודע לקרוא בתורה ולנגן היטב לפי טעמי המקרא. מזה זמן רב שאני רואה אנשים שעולים לתורה ולא יודעים לקרוא בה כראוי. טעמי המקרא הלכו ונשכחו מהציבור. לפני כשתיים עשרה שנים החלטתי לקום ולעשות מעשה, חלוקה אין כסף. ישבתי והקלטתי את עצמי מקריא את כל ההפטרות של השבתות והחגים עם טעמי המקרא והמנגינות הנכונות. זו הייתה עבודה מתישה מאד: במשך ארבעה חודשים לא יצאתי מהבית אלא רק לתפילות. הקלטתי, ערכתי, חתכתי וסידרתי, כדי שהכול יישמע הכי ברור ומדויק. אחר כך המשכתי והקלטתי גם את חמש המגילות, ובהמשך הוספתי להקליט את כל תחילת הפרשות עד 'שני', כדי שהקוראים בתורה בימים שני וחמישי יצליחו לקרוא כיאות. בתחילת הדיסקים אני מסביר אודות טעמי המקרא ומלמד כיצד מנגנים אותם. לאחר מכן הקלטתי גם את כל ששה סדרי משנה כדי שמי שרוצה לשנן בעל פה את המשניות יוכל להאזין וללמוד בקלות. ברוך ה', הקלטתי כבר דיסקים באורך כולל של אלפי שעות, ואני מקבל עליהם תגובות חיוביות רבות. אני שמח שבזכותי אנשים ידעו לקרא היטב בתורה לפי טעמי המקרא, ויוכלו גם לשנן את תלמודם בקלות".   

ובחזרה לימים הנוכחיים, כחזן. מהי האווירה בחודש הרחמים והסליחות?

"חודש אלול הוא חודש מופלא. ארבעים יום של פיוטים וסליחות המכניעים את הלב ופותחים אותו לקראת ראש השנה. כשמרן הרב עובדיה זצ"ל היה חי, הוא היה מתקשר אלי בכל ראש חודש אלול ואומר לי: 'קהל עדתנו עליך יסמוכו. אני מקווה לראות אותך בבית כנסת היזדים. תבוא במוצאי שבת?'. הייתי אומר לו: 'כן, בשמחה רבה', ומגיע אל הסליחות בבית הכנסת. בכל שבוע אמרתי שם את הסליחות לאחר שיעורו של הרב, והסליחות היו מועברות בשידור חי.

"במשך השבוע כולו אני קם השכם בבוקר לאמירת הסליחות, אפילו בקורונה זכיתי להתפלל במניינים. לפעמים התפללתי כחזן ולפעמים ניגש לתיבה חזן אחר. אך זה לא משנה לי את ההרגשה: פיוטי הסליחות כל כך מעוררים את האדם לתשובה. אלו מילים מצמררות ומרגשות: חטאנו, פשענו, אדון הסליחות. כל מילה נכתבה על ידי גדולי עולם, ועוזרת לנו להיכנע בפני הבורא. בזכות הסליחות אנו זוכים להגיע מוכנים לימים הנוראים. עושים השתדלות לפחות. מי שאין לו חודש אלול איך יגיע לראש השנה ויום כיפור? כשאוהבים את ה' מרגישים את הזכות הזו להתנקות מהעוונות ולהתעורר לתשובה".

חבושה רק מזכיר את יום כיפור, וכבר הוא מתלהב ומתרגש: "הלוואי שיהיה כל שבוע יום כיפור. אני כל כך אוהב את היום הגדול והקדוש. אנשים אומרים: 'מתי ייגמר היום הארוך הזה, אנחנו צמאים, רעבים, אין לנו כוח לעמוד על הרגלים', אבל אני מרגיש הרגשה מופלאה. בכלל, בימינו יש מזגנים טובים, יש כדורי קלי צום, צום קל, וכל מיני קלציום ואל-צום. מה רע? איזה יום נחמד שכולו תפילות וקרבה לה'.

"זה יום כל כך משמח. מדהים לראות את כל היהודים שנוהרים אל הכותל ביום הראשון של סוכות. איזו שמחה גדולה על הפנים של כולם. פעם שאל אותי מישהו בדרך לכותל: 'למה אתם שמחים כל כך?' אמרתי לו: 'אם היה לך חוב של מיליארדי שקלים, ופתאום ביום אחד אומרים לך: 'יתרתך אפס'. אין מינוס ואין חובות. לא היית מאושר עד מאד?' בסוכות זהו יום ראשון לחשבון עוונות, אחרי יום כיפור שבו נמחלו ונעלמו לנו כל העברות. אז איך אפשר שלא לאהוב את הימים הנהדרים האלו?!"

מה התכנונים השנה לגבי תפילות ראש השנה ויום כיפור?

"שאלה קשה. השנה, בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, עוד לא החלטתי היכן אתפלל. בשנים רגילות מתפללים בישיבת אור החיים כאלפיים איש, כך שלא נראה שאוכל להתפלל שם כמו בשנתיים האחרונות. קבלתי גם הצעות לבוא להתפלל בקהילות חו"ל, אך אינני רוצה להסתכן בהידבקות, וגם לא מעוניין לשהות בסוכות בבידוד כדין החוזרים מחו"ל. זהו רצון ה' ואנו מקבלים אותו באהבה.

"בינתיים אני זוכה להתפלל בהנץ החמה בכותל המערבי עם מניין אשכנזי. אני יושב ומתפלל שם כאחד מכולם, ונהנה מאד. הם מכבדים אותי ונותנים לי עליות לעתים, ואני אוהב אותם ומרגיש שם חופשי ונעים. נוח לי שאינני מחויב לבית כנסת מסוים ויכול להתפלל במקום ובזמן שמתאימים לי. מדי פעם המתפללים שואלים אותי: 'מתי תיתן לנו איזה קטע חזנות טוב?' וכולנו מחייכים. בעבר יצא לי להתפלל מוסף בנוסח אשכנזי, אך בימי שגרה, התפילה היומיומית מהירה למדי ולא מתאימה לסלסולים חזניים. יתכן כי גם בימים הנוראים אתפלל אצלם ואלך ברגל לכותל המערבי".

חבושה מחייך כשהוא מפטיר: "בשנה זו קבלתי עוד הזמנה מקורית: הציעו לי לטוס לאבו דאבי ולנגן בהסכם השלום העתידי..."

מה זאת אומרת? איך הם הגיעו אליך?

"לפני שנים מספר שמעו אותי קבוצה של חמש עשרה מוזיקאים ערבים דרך היוטיוב. הם יצרו איתי קשר וסיפרו כי הם חובבי שירה ערבית עתיקה, ואוהבים מאד את סגנון שירתי. בקבוצה נמצאים מוזיקאים מכל רחבי העולם הערבי: מבגדד, מכווית, מסוריה, מחלאב, ואפילו שייח גדול מקטאר. הם טענו כי אני שר בסגנון ערבי עתיק ולא כמו הזמרים החדשניים של היום, וביקשו לפגוש אותי. הם כמובן לא מורשים להיכנס לארץ, ולכן נפגשנו פעם בלונדון ופעם נוספת בקפריסין. הופתעתי שהזמר הגדול שלהם שהגיע ממצרים בקש ממני לשיר דווקא שירי קודש וקטעים מפיוטי הסליחות. מסתבר שהם שמעו וראו אותי בפיוטי הסליחות עם מרן הרב עובדיה יוסף, ואת זה רצו לשמוע שוב. זה היה מעמד סוריאליסטי למדי: שרתי לפניהם את 'ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלוך לעולם ועד', והם ענו ושרו אחרי בלחן תואם. יש לי הקלטה ששמרתי עד היום, ובה שומעים אותנו שרים יחד את המילים הקדושות, והם מתנצלים ונבוכים על שאינם יודעים להגות את המילים כראוי...

"המוזיקאים ארחו אותי במשך כמה ימים, דאגו לי לאוכל כשר וכיבדו אותי בכבוד מלכים. שרתי לפניהם שירים ערביים ושוחחנו על שירה ומוזיקה ערבית. הם גם באו איתי לבית חב"ד כדי שנוכל לסעוד ביחד, והשייח הורה להם לעזור לי בכל מה שאצטרך, העיקר שלא אתאמץ בכלום... לא התייחסנו כלל לענייני פוליטיקה, והם רק ביקשו שלא אפרסם את התמונות שלנו יחד כדי שלא יכעסו עליהם שהם ישבו עם ישראלי. עד היום אנו בקשר, אני שולח להם מוזיקה והם שולחים לי בחזרה. רק לפני שבוע הקלטתי להם את ההמנון של סעודיה והם הופתעו ושמחו מאד. אחד מהם, מתגורר בסעודיה ואוהב ישראל, אף הצליח להגיע לארץ כדי לפגוש איתי.

"אותו חבר סעודי, ידוע במדינתו כמומחה לשירה הערבית. הוא התבקש להרכיב את מקהלת הזמרים שישירו בהסכם השלום בין איחוד האמירויות וישראל. בלי פחד, הוא החליט להציב אותי בין המועמדים לנגן בטקס המהולל. אולם, באופן אישי אינני חושב שאצא לשם. כפי המתוכנן הטקס אמור להתקיים בחודש הקרוב, ואת הימים האלו אני לא מוכן לבזבז. יש לנו חגים, יש לנו תפילה, תשובה, ראש השנה ויום כיפור. אני מעדיף לוותר על כבוד גדול בין נוכרים, העיקר שאוכל להישאר בגן העדן של הימים הנוראים, בירושלים עיר הקודש".

"אדון הסליחות" - הרב משה חבושה: