אתמול התעצלת? אל תדאגי, היום זה כבר יום חדש

לפני שנים התארחתי אל חברה בשבת. אביה אמר ווארט שמשום מה נחרט עמוק בזיכרוני, ולא מעט פעמים צף ומחזק אותי.

גדול ישראל אמר לתלמידו כי תמיד יש להסתכל קדימה: "גם אם שגית, טעית - המשך לצעוד קדימה ואל תיפול לידי יאוש וחידלון בגלל הטעויות, החטאים או העברות שעשית".

הרעיון היה שכשאדם צעיר מסתכל אחורה, הוא יכול ליפול לייאוש, ולכן כל הזמן עליו להסתכל ולצעוד קדימה לכיוון הטוב והמועיל.

כל זה עד גיל ארבעים. בגיל ארבעים זה כבר כן זמן להסתכל גם אחורה.

כשאותו תלמיד הגיע לגיל ארבעים, הוא הגיע לרבי כולו מלא צער: "רבי, עכשיו כשאני בן ארבעים ואני מתחיל להסתכל אחורה - אני מתמלא צער, בושה וייאוש. מה יהא עלי?"

אמר הרבי לתלמידו: "תלמידי, אני נותן לך עוד ארבעים שנה! המשך להסתכל ולהתקדם כל הזמן, רק אל תיפול לייאוש, חלילה".

כאמא, לא חסרות פעמים שבהן אני שוגה או טועה, לא חסרות פעמים שבהן יש לי כל כך הרבה לעשות, ואין לי מי יודע מה חשק או רצון.

יש לא מעט פעמים שאני ממש מתחרטת על משהו שעשיתי, ולפעמים כולי מתלבטת עם עשיתי בכלל טוב או לא.

כשאני נזכרת בווארט ששמעתי אז, בערך בגיל שלוש עשרה או ארבע עשרה, אני אומרת לעצמי, "הנה, כאן הייתה כוונה ללכת ק-ד-י-מ-ה!"

רגשות אשם שליליים, "כן עשיתי טוב? לא עשיתי טוב?" - לא יקדמו אותי, לא ישפרו את המצב, אם את הנעשה אין להשיב. בואו נלך הלאה, ונראה מה אפשר לעשות טוב עכשיו.

אתמול התעצלתי? היֹֹּּה היה, היום יום חדש.

אתמול נפגעתי, או חלילה פגעתי? הרבה מים עברו בירדן מאתמול, אפשר לפתוח דך חדש לסלוח ולהתנצל כדי שנוכל להמשיך קדימה!

לפני מספר שבועות התקשרתי לחברתי, זו ששמעתי מאביה את הווארט, וביקשתי: "תשאלי את אבא שלך מי אמר את הווארט. זה מלווה אותי, ואני לא זוכרת בשם מי אמר את זה".

אחרי  מספר דקות חברתי חזרה אלי: "זכרת נכון את הרעיון, אבא שלי אמר את זה בשם ר' שלום נח מסלונים זצ"ל, ובדיוק השבוע היארצייט שלו..."

כל יום אפשר לפתוח דף חדש, ואפילו מספר פעמים ביום.

היום, עמוק בתוך חודש אלול, חודש של רחמים וסליחות, יש מקום להתחיל מחדש.

ולא משנה הגיל - משנה הרצון.

אם את אמא – קדימה!

פסי דבלינגר היא מרצה להעצמה אימהית pid38a@gmail.com