סיון רהב מאיר: לא מספיק רק שיהיו חלומות, צריך גם להגשים אותם

בדרך כלל, לקראת פתיחת השנה החדשה מתעוררים בנו המון רצונות חדשים. לעשות, לפעול, לשפר, לעשות את השנה הקרובה טובה ונכונה יותר. הבעיה היא שהרצון הטוב שלנו נשאר פעמים רבות רצון בלבד. הוא לא יוצא אל הפועל ולא מגיע לידי יישום.

בפרשה שקראנו בשבת שעברה מתוארת מצוות הביכורים: כשמגיעים לארץ וזוכים לגדל בה פירות, יש לקחת את הפרי הראשון, לשים אותו בטנא ולעלות איתו לירושלים.

הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות, מסביר: כשמתעורר בנו רצון חדש וטוב, כשנולד בתוכנו פרי חדש של תקווה ושאיפה – אסור להשאיר אותו רק במחשבה. צריך לקחת אותו ולשים אותו בטנא – צריך לתת לרצון הזה כלים מעשיים, להוריד אותו לעולם המעשה. זו העבודה שלנו בחודש אלול, לקראת השנה החדשה: לדעת לתפוס את החלומות היפים האלה ולפרוט אותם לפרוטות. לתכנן, שלב אחרי שלב, איך ליישם אותם בפועל.

בהצלחה.

יום הולדת

מזל טוב, השבוע נולדה חסידות חב"ד. מייסד החסידות המפורסמת, הרב שניאור זלמן מלאדי, נולד היום לפני כ-270 שנה. השיטה שפיתח משפיעה עד ימינו, ונדמה לי שבמצבנו כעת – היא חיונית במיוחד. הנה כמה עקרונות מתוך פרק ל"ב בספר שכתב, ספר התניא:

· "לָכֵן נִקְרְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אַחִים מַמָּשׁ, מִצַּד שֹׁרֶשׁ נַפְשָׁם בַּה' אֶחָד, רַק שֶׁהגּוּפִים מְחֻלָּקִים" - בשורש הנפש שלנו, אנחנו אחים ואחיות. כלפי חוץ אנחנו נראים שונים ומפורדים, אבל יש גרעין, יש מכנה משותף, שמלכד את כולנו.\

· "יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה הוּא לְהַגְבִּיהַּ וּלְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ עַל הַגּוּף מַעְלָה מַעְלָה" - כל הסיפור הוא המאבק בין הנפש לבין הגוף, בין הרוחני לבין הגשמי, בין מה שנכון לעשות לבין האגו והאינטרס האישי. מסע חיינו הוא לנסות לגרום לנפש להוביל את הגוף, ולא להיפך.

· ומה עושים מול מי שנראה לנו רשע, טועה ומזיק? "שִׂנְאָה מִצַּד הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְאַהֲבָה מִצַּד בְּחִינַת הַטּוֹב הַגָּנוּז שֶׁבָּהֶם, שֶׁהוּא נִיצוֹץ אֱלֹוקוּת שֶׁבְּתוֹכָם הַמְּחַיֶּה נַפְשָׁם הָאֱלֹקִית". צריך לשנוא את הרוע, אבל לזכור תמיד שיש בתוך כל אחד ניצוץ של טוב – ולאהוב אותו.

המהפכה החסידית עדיין לא הושלמה. היא יכולה לעזור לנו רבות במשבר הנוכחי.

אלול גם במגרש

יצחק משה היה פעם אוהד שרוף של מכבי חיפה. לפני 15 שנה הגיע למגרש הכדורגל בקרית אליעזר, ונכנס לשלושה משחקים בלי לשלם על הכרטיסים. זמן רב עבר, יצחק התחתן והפך לאבא, והיום הוא עובד בחברת תנובה. לאחרונה השתתף בשיעור תורה בנושא גזל וגניבה, נזכר במה שעשה, והחליט לתקן.

בעיתון "ידיעות אחרונות" דווח שיצחק צלצל למכבי חיפה ולמרות ששם דחו את בקשתו, הוא לא נרגע. הוא שלח למשרדי הקבוצה צ'ק של 200 ש"ח והסביר: "זה תיקון גדול בשבילי. זה ייסר לי את המצפון. המטרה שלי בפרסום הסיפור היא לתת דוגמה לצעירים, שלא יתפתו למעשי גזל".

במכבי חיפה הודו ליצחק ותרמו את הכסף לעמותת "וראייטי".

בכל שנה לקראת אלול מתפרסמים סיפורים כאלה, על אנשים שעושים חשבון נפש, גם על דברים עליהם אפשר לומר שהם ישנים מדיי או קטנים מדיי. בפרשת השבוע נכתב: "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ". תשובה היא מילה גדולה, לפעמים מפחידה. יש מי שמצליח לפרוט אותה לפרטים, למעשים קטנים של תיקון.

אנחנו חשובים

הרציתי השבוע בבסיס חיל האוויר בחצרים. זו לא הייתה הרצאה רגילה, כמובן. דיברתי פעמיים, לקבוצות שהתחלפו כדי לא להתקהל. ה"אולם" היה בעצם רחבת דשא, ליד הבריכה של הבסיס, ופה ושם מסוקים הרעישו בשמיים. עמדתי על במה רחוקה, מול קהל שישב בריחוק חברתי קפדני, בלי להוריד לרגע את המסכה. 

אחד המפקדים פתח את הערב ואמר: "אנחנו חשובים. אנחנו חיוניים. אם מישהו כאן יהיה חיובי לקורונה, הוא עלול להכניס את כל הטייסת שלנו לבידוד. אתם מבינים את המשמעות?". כולם הרצינו וסידרו את המסכה טוב יותר על הפנים.

חשבתי לעצמי שזה מסר שכדאי שכולנו נשמע. אנחנו חשובים, אנחנו חיוניים. כל אדם הוא חד פעמי, וכל אחד קשור למעגלי חיים שיקרים לו, ושחיים סביבו. עוד מעט ראש השנה, היום שבו כל בריה וכל יצור נספרים ונחשבים, ואלה גם בדיוק המילים שנוסיף לתפילה בראש השנה: "זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, וְכָתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹוקים חַיִּים".

שנה טובה.

להביא את כל החלקים שבנו

איך ניגשים לשנה החדשה? הפסוק הראשון בפרשת השבוע יכול לעזור: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹוקיכם – רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ, מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ".

קודם כל, ניגשים ביחד. "אתם ניצבים היום כולכם". גם המנהיגים והזקנים, גם הנשים והילדים, גם חוטבי העצים ושואבי המים. גם האליטה וגם העמך, כל המגזרים והציבורים, שותפים בסופו של דבר לאותו סיפור. הכותרות מספרות כעת סיפור אחר, אבל לא נוכל לברוח מהאחדות שטבועה בנו.

אבל זה לא מספיק – יש פרשנים שמסבירים שהפסוק הזה לא מדבר רק על חלקי העם, אלא על חלקי האדם. כל החלקים האלה מתקיימים בתוך הנפש שלנו. אנחנו מביאים איתנו לראש השנה את הרגעים בשנה החולפת שבהם היינו "ראשיכם ושבטיכם", הרגעים המוצלחים שבהם היינו בשיא, וגם את התקופות שבהן היינו "חוטב עציך ושואב מימיך", רגעים פחות חזקים, של כישלונות ומצוקה (ובשנה החולפת בהחלט ידענו רגעים כאלה).

בחודש אלול אנחנו אוספים את כל המצבים האלה, מתבוננים לאחור, מסיקים מסקנות, ומתוך כך אנחנו "ניצבים לפני ה' אלוקיכם", בתפילה לשנה טובה ומתוקה.