מה עדיף - להתחתן מהר ולסבול, או להתחתן לאט - וליהנות מכל דקה שתבוא אחר כך?

לא עליך המלאכה לגמור - אך אין אתה רשאי להיבטל ממנה. 

לפעמים, את מחכה למשהו שיקרה, משהו שהוא חשוב ללבך, שאת רוצה בכל מאודך שיגיע - אבל הוא מתבושש. יש לו את הזמן שלו. 

באותן פעמים, זה כאילו שהשם אומר לך: 'לא ולא ולא, גם אם תעשי שמיניות באוויר, לא תקבלי'. 

יודעות כמה פעמים אני הייתי במצב הזה, שלא משנה מה אני עושה ואיך - המטרה רחוקה ממני והלאה? ולפעמים, את גם לא עושה. כן, את לא עושה כלום כי את פשוט מבועתת מהאפשרות של איך שיסתכלו עלייך אם זה ייכשל. אם לא תעמדי ביעד.

לפעמים, היעד שהצבת לעצמך דורש בירור. 

אם המטרה היא רוחנית ולשם עשיית נחת רוח לבורא יתברך, תייצבי את הפיגומים, ותמשיכי לבנות בך עוד קומה של אמונה, עוד קומה של אהבה, עוד קומה של רצון. כי בסוף, החץ שלך יפגע בדיוק, וזה יהיה נעים גם לך. 

המלאכה הזו שאת הרבה פעמים מוותרת עליה בהינף יד - היא זו שמביאה אלייך 'מוצר' מוגמר

אבל אם המטרה שלך היא רק ואך ורק שיהיה לך נעים - את אפילו לא מתקרבת ללירות ב'מסביב' של המטרה. את יודעת למה? כי מטרות כמו מטרות, לא משתנות כשאת מזיזה את היד שלך מהר או לאט מדי... הן נשארות באותו מקום בדיוק, וזו רק את שמשתנה. 

אז נכון שלא עלייך המלאכה לגמור - אם אין שידוך נורמלי באופק, זה לא יעזור שתבכי על מר גורלך, תאשימי את כל העולם ואשתו, ותצאי למלחמת חורמה על שדכנים ושדכניות. מניסיון אני אומרת לך, אז קבלי את האמת ממי שאמרה. ובטח ובטח שאת לא אמורה לעשות שמיניות באוויר כדי שמשהו יקרה. לפעמים, דווקא ההמתנה ברוגע ובשלווה, היא זו שמביאה את הישועה. 

אבל מצד שני - אין את רשאית להיבטל ממנה. המלאכה הזו שאת כל כך שונאת בדרך שלך - ה'להתקשר', 'להתעניין', 'לשאול על שידוך פוטנציאלי', 'לקבוע פגישה', 'לדבר', 'להציג את עצמי', (שוב) 'לספר עליי', 'להתלבש' (שלא לומר להתגנדר), 'לחכות', 'להתפלל', 'להתאכזב'...

המלאכה הזו שאת הרבה פעמים מוותרת עליה בהינף יד - היא זו שמביאה אלייך 'מוצר' מוגמר. תביני את זה שהדרך שלך היא לא לחינם, וכל מה שאת עוברת בתוכה הוא מדויק עבורך. למה מדויק עבורך? כי רק כשתקבלי במתנת חינם את הישועה שלשמה עמלת והחץ שלך יעמוד בדיוק בתוך העיגול המרכזי של המטרה שהצבת - את תביני מה ההבדל שבין המיקומים. 

תביני שבדרך שלך, לא פעם את פוגעת בול - אפילו שעוד לא התחתנת  

זו תחושה אחרת לגמרי 'לפגוע בול' או 'לפגוע בערך'. 

תביני שבדרך שלך, לא פעם את פוגעת בול - אפילו שעוד לא התחתנת. 

מה זה לפגוע בול?

לפגוע בול זה להרגיש טוב יותר עם עצמך, לשמוח במה שיש לך עכשיו. 

לפגוע בול זה להתדייק יותר ברצונות שלך, ולנפות את מה שלא צריך. 

לפגוע בול זה להכיר בערך עצמך, מבלי לשלול את האחרים. 

לפגוע בול זה לדעת שאת עושה, וכל הזמן בעשייה. את בתוכה והיא בתוכך - בלתי נפרדות. 

לפגוע בול זה לדעת שאת מכוונת למחשבת הבריאה, למה שהבורא 'ראה לעיני רוחו' כשהוא ברא אותך ואת החתן שלך - אחד. 

כאן, שום מילה לא יכולה לעשות את העבודה באמת

לפגוע בול זה לא להתייאש אף פעם מהתפילה, מעצמך, ממה שאת יכולה לתת בנקודת הזמן הזו. 

לפגוע בול זה להמשיך לחפש, להמשיך לעוד אלול, לעוד חיפוש שיכול להיות שלא ייגמר במציאה, אבל את צריכה לדעת שכבר מצאת. שכבר יש לך, ויהיה לך יותר. 

לפגוע בול זה לדעת שאת רוצה, כל הזמן, רוצה. 

לפגוע בול זה לא להפסיק להתפלל, לא להפסיק למלמל - כמו חנה בשעתה. גם אם יחשבו שאת שיכרה - אל תקרא לי שיכורה, אמרה חנה לעלי הכהן. כי לא שיכורה אני, אלא כשרה.

אני כשרה, אני טובה, אני יפה, אני מדהימה ואני... רוצה להתחתן ולהקים את הבית שלי, רוצה לזכות בילדים. אני לא שיכורה - תדברי עם השם. תספרי לו את הכאב שלך, ותודי לו על השמחה שבך. על הרצון שבך, שלא נבל. שלא ייבול לעולם. 

לפגוע בול זה להרגיש את התחושה שאי אפשר להסביר אותה, אחרי שאת מקבלת את הישועה המדויקת, משיגה את המטרה המדויקת. כאן, שום מילה לא יכולה לעשות את העבודה באמת. 

אז נכון שזה לוקח זמן (במקרה שלי זה היה הרבה מאוד זמן) אבל מה את מקבלת תמורת הזמן שלך? על זה את לא חושבת? מה עדיף - להתחתן מהר ולסבול מאוד, או להתחתן לאט - וליהנות מכל דקה שתבוא אחר כך?

ליצירת קשר עם שירה דאבוש אפשר לפנות במייל shira@htv.co.il