דמויות ביהדות
נעמי, אשת אלימלך: 5 עובדות ש(אולי) לא ידעתם על חמות רות המואביה
נעמי, אשת אלימלך, היא חמותה של רות המואביה שנשארה נאמנה לה גם לאחר מות מחלון בעלה, בנה של נעמי. נעמי הופכת מבעלת משפחה ועשירה לאלמנה, אם שכולה וחסרת כל עד לידת בנה של רות מבועז שהשיב את נפשה. 5 עובדות על נעמי
- שולי שמואלי
- פורסם כ"ד אלול התש"פ |עודכן
(צילום: shutterstock)
1. נעמי מאבדת את בעלה, שני ילדיה ועושרה – ההסבר הרוחני
נעמי הייתה אשת אלימלך שהיה פרנס העיר ועשיר גדול. בעקבות רעב גדול שהיה ביהודה, עזבו אלימלך, אשתו ובניו מחלון וכליון את בית לחם שביהודה ועברו להתיישב במואב.
במהלך עשר השנים בהם התגוררה נעמי במואב נפטרו בעלה ושני ילדים. בנוסף, גם את עושרה היא איבדה והפכה להיות עניה מרודה.
הסיבה לגורלם המר של אלימלך ומשפחתו נבעה משום שהוא היה לפרנס העיר והוא חש צרות עין להעניק מכספו ורכושו כעזרה וחסד למען העניים, כפי שמביא רש"י בפרושו על מגילת רות: "עשיר גדול היה ופרנס הדור, ויצא מארץ ישראל לחוץ לארץ מפני צרות העין, שהייתה עינו צרה בעניים הבאים לדוחקו. לכך נענש".
אלימלך נהג בקמצנות ולא רצה לפתוח את פתחי ביתו לעניי העיר, כפי שמביא המדרש: "אלימלך היה מגדולי המדינה ומפרנסי הדור, וכשבאו שני רעבון אמר עכשיו כל ישראל מסבבין פתחי, זה בקופתו וזה בקופתו, עמד וברח לו מפניהם" (רות רבה, א', ד').
צופה מאלימלך שהיה מנכבדי ועשירי הדור להעניק משען בעת צרה ולתמוך בבני עירו בשנות הרעב, אלא שהוא בחר לנטוש את הנזקקים ולברוח לחוץ הארץ.
סיבה נוספת לעונשו של אלימלך היא שאלימלך היה מצדיקי הדור וצופה ממנו לעורר את העם לתשובה שכן בעקבות חטאי העם הגיעה הבצורת, אך אלימלך לא עשה כן, כפי שמובא במדרש: "אלימלך שופט היה בשופטים, והוא איש זרוע, ואנשים רבים תחת ידו, והיה רואה הצרה והרעב ולא היה מזהיר לחטאים לשוב מרשעם. ושב ללכת בנפשו מבית לחם לגור בשדה מואב, להחיות נפשו ברעב ונפש אשתו ברעב ונפש בניו... ולא טרח עצמו בעסקי הצבור כמו שהוא אדם חשוב ויאמינו לדברו להשיבם מרעתם ולהזהירם שישובו בתשובה. ולפיכך אירע לו כמו שאמר הכתוב, 'וימת אלימלך איש נעמי' (רות א', ג')".
בנוסף, צופה מאלימלך להתפלל לכפרת האומה, אך גם זאת נמנע אלימלך מלעשות. (מדרש תנחומא (שמיני ט'), ובבא בתרא צא, ב').
מחלון וכליון חטאו בכך שנשאו נשים מואביות מבלי שגיירו אותן וכן שעזבו את א"י ונתייאשו מלחזור לא"י, כפי המובא במדרש: "ולא היה לבניו ללמוד מאביהם לחזור לארץ ישראל?! אף הם נשאו להם נשים מואביות, שלא הטבילו אותם ולא גיירו אותן" (תנחומא בהר, ג').
כך נותרה נעמי כאלמנה, אם שכולה לשני בניה היחידים וחסרת כל.
2. נעימות שהופכת למרירות
בסיום שנות הבצורת חוזרת נעמי ממואב לבית לחם ונשות העיר מתקשות להאמין למראה עיניהן כשהן רואות את נעמי במצבה שהשתנה ללא היכר. הן אומרות בתמיהה: "לשעבר הייתה מהלכת בנעליים יקרות – ועכשיו היא מהלכת יחפה. לשעבר הייתה מכוסה בבגדי צמר רך ונאה – ועכשיו היא מכוסה בסמרטוטין. לשעבר היו פניה מאדימות מכוח מאכל ומשתה – ועכשיו פניה מוריקות מרעבון. הזאת נעמי?!" (רות רבה, ג', ו').
נעמי בתגובה מצהירה בפני נשות העיר: "אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי המר ש-די לי מאד", כלומר נעמי מבהירה כי שמה "נעמי" המורה על נעימות אינו תואם לה עוד, אלא השם 'מרא' מלשון מרירות הוא השם ההולם אותה במצבה הנוכחי.
3. נעימות מעשי נעמי
ע"פ המדרש הפס' "כפה פרשה לעני" ממזמור 'אשת חיל' נכתב על נעמי שהייתה בת גדולי הדור והייתה מאכלת רעבים.
כמו כן, המדרש מלמד כי נעמי הייתה משאילה לבנות בית לחם את תכשיטיה. (רות רבה, ג', ו')
המדרש מונה 23 נשים ישרות וגדולות בצדקות מישראל ואחת מהן היא נעמי (מדרש תדשא, במדבר כ"א).
המדרש מסביר כי מהותה של נעמי תואם לשמה מכיוון שהיו מעשיה נאים ונעימים (רות רבה, ב', ה').
4. נעמי מלמדת את רות הלכות גרים
כאשר נעמי חוזרת לארץ מולדתה היא מפצירה בערפה וברות להיפרד ממנו ולהישאר במואב.
רות מבקשת להישאר לצידה שלה נעמי, אך נעמי שדואגת לטובת עתידה של רות מנסה לשדל אותה לא להיות לחלק מהעם היהודי.
נעמי אומרת לרות: "אסור לנו לצאת מתחום שבת", ורות משיבה: "אל אשר תלכי – אלך".
נעמי אומרת לרות: "אסור לנו ייחוד עם גברים זרים", ורות משיבה: "באשר תליני – אלין".
נעמי אומרת לרות: "מצווים אנו על שש מאות ושלוש עשרה מצוות", ורות משיבה: "עמך – עמי".
נעמי אומרת לרות: "אסורה לנו עבודה זרה", ורות משיבה: "ואלקיך – אלקי".
נעמי אומרת לרות "ארבע מיתות נמסרו לבית דין לעונש", ורות משיבה: "באשר תמותי – אמות".
נעמי אומרת לרות: "שני קברים נמסרו לבית דין" [לאלו שנענשו במיתות חמורות ולאלה שנענשו במיתות קלות], ורות משיבה: "ושם אקבר". (רות רבה, ב').
כשראתה נעמי שרות בוחרת לדבוק בה ובעמה בכל נפשה – היא חדלה מלשכנעה לשוב למואב והחלה ללמד אותה הלכות גרים, כפי שמובא במדרש: "דעתי להתגייר אלא מוטב על ידך ולא על ידי אחרת. כיון ששמעה נעמי כך התחילה סודרת לה הלכות גרים. אמרה לה: 'בתי, אין דרכן של בנות ישראל לילך לבתי תיאטראות ולבתי קרקסיאות של גוים'. אמרה לה: 'אל אשר תלכי -אלך'. אמרה לה: 'בתי, אין דרכן של ישראל לדור בבית שאין שם מזוזה'. אמרה לה: 'באשר תליני – אלין, עמך – עמי )אלו עונשין ואזהרות) ואלקיך - אלקי (שאר מצוות)'" (רות רבה, ב', כ"ב).
5. נעמי – אשת חיל
ע"פ המדרש הפס' "וידיה שלחה לאביון" ממזמור 'אשת חיל' נכתב על נעמי שהכניסה תחת כנפי השכינה את רות המואביה שהתגיירה.
נעמי אומרת לרות "ורחצת וסכת" כאשר הכוונה ב"רחיצה" היא לטיהור רוחני מטומאת עבודת הכוכבים הנהוגה במואב והכוונה ב"סיכה" היא לסוך במצוות ובצדקות. (רות רבה, ה', י"ב)