השרים אישרו: מערכת החינוך תפעל עד יום שישי

(עודכן: 18:01)

הממשלה החליטה אחר הצהריים (ראשון), כי הלימודים במוסדות החינוך יימשכו עד יום שישי, ולא ייפסקו ביום רביעי כפי שהוצע בתחילה.

בשעה זו ממשיכים השרים בדיון על ההצעה להטלת סגר מלא החל מיום שישי, ערב ראש השנה, ולמשך שבועיים לפחות. שר הבריאות יולי אדלשטיין הבהיר, בפתח הישיבה, כי הממשלה חייבת לקבל החלטה על סגר: "מכניסתי לתפקיד הובלתי, יחד עם ראש הממשלה, לפתיחת המשק תוך התוויית 'תו סגול', בהידברות עם ענפי המשק השונים. אבל בד בבד דרשתי לקיים אכיפה אגרסיבית, אפקטיבית ובלתי סלחנית. לצערי, זה לא קרה. עכשיו אין מנוס מקיום סגר".

"הבאנו הצעה. ממש לא אהיה מאושר כשהיא תאושר. זהו יום קשה מאוד למדינה. אבל היא הצעת אין ברירה", הדגיש אדלשטיין. "לכן אני מבקש שיהיה ברור – מלבד שינויים קוסמטיים כאלה ואחרים, לא אאפשר משא ומתן על התוכנית. אני אומר כבר בתחילת הדיון בצורה ברורה: אם התוכנית לא תתקבל, אמשוך אותה ולא אביא תוכניות חלופיות. הקורונה היא לא עניין פוליטי ולא עניין לפופוליזם. היא עניין של חיים ומוות. אני מציע לכל מי שטוען שאפשר אחרת, לעשות סיורים בבתי החולים, במחלקות הקורונה, ולראות את המצב".

"ביקשתי ממזכיר הממשלה, שטרם הבאת הצעת משרד הבריאות להצבעה בממשלה שיתייעץ איתי", הוסיף שר הבריאות. "אם יהפכו את התוכנית לגבינה שוויצרית – אמשוך את ההצעה. המשמעות תהיה, שהחל מיום שלישי הקרוב לא תהיה כל הגבלה על הציבור. זו תהיה אמירה של הממשלה שהיא בוחרת בדוקטרינת 'הידבקות העדר'. המחיר יהיה כמה אלפי מתים. לא אתן יד לכניעה ללחצים רק כדי למצוא חן בעיני אנשים כאלה ואחרים".

במהלך הדיון מתחו שרים ביקורת על הכוונה להטיל סגר מלא. שר האוצר ישראל כ"ץ, שהצביע נגד ההצעה בקבינט הקורונה, טען כי סגר כולל יפגע באופן קשה במשק ויוביל למאות אלפי מובטלים נוספים, ותהה מדוע אנשי משרדו לא הוזמנו לתת סקירה על ההשלכות הצפויות. השר אופיר אקוניס אמר כי "סגר כללי כללי מלא הוא אסון לכלכלת ישראל. זה לא ריסון מהודק, זה ריסוק מהודק". הוא תבע לאזן בין צורכי הכלכלה לצורכי הבריאות, ולאפשר למשק לחזור, מיד לאחר החג, לפעילות תחת מגבלות – כולל בענפי המסחר, המסעדות והמלונאות. על פי הדיווחים מתוך הישיבה, ראש הממשלה בנימין נתניהו שוקל לבצע ריכוך בתוכנית הסגר, ולאפשר הקלות שונות, בין היתר בכל הנוגע לעבודה במגזר הפרטי.

סוגיה נוספת שהובילה לחילוקי דעות קשים היא שאלת ההפגנות. היועץ המשפטי הממשלה, אביחי מנדלבליט, אמר כי יש לאפשר את המשך קיומן, בהתאם לחוק הקורונה. הוא הוסיף, כי כפוליטיקאים אסור לשרים לעסוק בעניין ועליהם להשאירו לגורמי המקצוע. דבריו בזכות המשך ההפגנות נתקלו בהתנגדותם של השרים אמיר אוחנה ודוד אמסלם, שתבעו להגבילן כמו כל התקהלות. אמסלם אף צעק לעברו כי עליו 'לקחת אחריות', והאשים כי אמון הציבור נפגע בגלל עמדתו: "איך אפשר להגיד אחר כך לאנשים שאסור להם להתפלל?". שרי כחול לבן, אבי ניסנקורן ופנינה תמנו-שטה, אמרו כי הממשלה צריכה להשאיר את הטיפול בסוגיה לגורמי המקצוע. שר הבריאות אדלשטיין הבהיר, כי בכוונתו להשאיר את העניין לטיפול מנכ"ל משרדו. פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, הביע את עמדתו כי יש להכין מתווה מגביל גם עבור ההפגנות, בדומה להתקהלויות אחרות כדוגמת תפילות.