מה גורם ל-30% מהזוגות להתגרש, ומה אתם צריכים לעשות כדי להינצל?

חברה מפעם סיפרה לי: "את לא יודעת מה קורה אצלנו במקום העבודה. חורבן הנישואים בהתגלמותו".
היא עבדה בזמנו בחברה מכובדת ונחשבת, שאין אדם בישראל שלא מכיר.
כנראה שאין קשר בין רמת השכלה או מעמד לבין רמת מוסר או רמת נאמנות לתא המשפחתי.
ככה זה כשאין דין ואין דיין. ככה זה כשאין "זוג עיניים" שמשקיף עליך.

רוב רובם של אלה שטרם זכו לשמור תורה ומצוות מחוברים לרשתות חברתיות למיניהן.
לאישה הנשואה יש כמה מאות "חברים" שדואגים להסתכל על התמונות שהיא מפרסמת, וכמובן לעשות לייק.
לגבר הנשוי יש כמה מאות "חברות" שדואגות לפרגן מכל הלב על התמונות.
האם התוודעתם לאמת הקשה והכואבת של מספר המשפחות שהתפרקו בגלל אותן רשתות חברתיות?
מחקר בריטי שנערך ע"י עו"ד לגירושין ופורסם בשנת 2012 הביא כי ב-30% מהתביעות לגירושים שהוגשו במדינה, הגורם לגירושין היה הרשתות החברתיות!
מחקר נוסף שנערך ע"י ד"ר ראסל קלייטון מאוניברסיטת מיזורי מצא כי אדם המשתמש לעיתים תכופות ברשת חברתית צפוי לחוות קונפליקט זוגי שיביא לפרידה או לגירושים.
"לי זה לא יקרה", אתה חושב.
זה גם מה שאותם "מפרקי משפחה" חשבו לעצמכם כשהם פתחו לעצמם חשבון בפייסבוק. אף אחד מהם לא דמיין לעצמו שברגע זה הוא סולל לעצמו את המסלול הישיר לפירוק הבית.
המעידה הנוראית לא מתרחשת לפתע פתאום, אלא בצירוף נסיבות של תקופת קושי בנישואים ושל נוכחות ה"חבר"/"חברה" הכל-כך מנחמים שבדיוק נמצאים שם.
מחקרים נוספים מציגים כיצד הרשתות החברתיות פוגעות בקשר הזוגי, מייצרות וויכוחים, גורמות לנתק תקשורתי ומביאות לכך שזמן רב יוקדש לגלישה ברשתות החברותיות על חשבון בני המשפחה.
ד"ר אשר עידן, חוקר ויועץ לרשתות חברתיות היטב להגדיר את השפעת הפייסבוק על חיינו: "מקרב רחוקים ומרחיק קרובים".
כמה אסונות של פירוק משפחות היו נמנעים אילולא אותה "המצאה גאונית".
כמה רוגע ושלווה יש לאדם נשוי היודע שבן/בת זוגו לא מתקרב לאותן רשתות חברתיות.

נכון שהסכנות לפגיעה בנישואים לא מסתכמות ברשתות חברתיות. הרי יש עוד גורמים העלולים להביא לידי מעידות, כמו מקומות עבודה.
אדם ירא שמים יודע לשמור על גבולות הצניעות מול הקולגות לעבודה. הוא ישמור על שיחות מקצועיות בלבד, ולא ייגרר לשיחות חולין או שיחות אישיות. כן, יש דיסטנס.
אני בטוחה שאף אישה לא תרצה שבעלה יפתח שיחות בתיבול כמה צחוקים על כוס קפה עם אחת הנשים ממקום עבודתו, כמו שאף גבר לא ירצה שאשתו תאמר לאחד הגברים ממקום עבודתה: "מאמי, אתה בא לקפה?". מזעזע כמה שזה מקובל.
כשזה מגיע לקולגות מבני המין השני - אנחנו לא רובוטים. כן אומרים "בוקר טוב". כן אומרים "להתראות". אנחנו נהיה אדיבים ומנומסים, אבל כאן זה נגמר.
את השיחות ואת הצחוקים אנחנו שומרים לקולגות מבני מיננו בלבד.

באירועי חברה מעורבים של גברים ונשים מטעם העבודה, שמטרתם הוא ליצור קירוב וגיבוש בקרב עובדי החברה - אדם ירא שמים לא ייקח חלק.
התורה פשוט שומרת על הנישואים שלנו. על התא המשפחתי שלנו.

התורה אומרת לגבר: תשמור על העיניים שלך, כדי שתהא אשתך היפה ביותר עבורך.

התורה מצווה "לֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם", ומכאן נאסר על הגבר להסתכל בהתבוננות על נשים או אף לראות בראייה שטחית נשים שאינן לבושות ע"פ גדרי הצניעות.
בזכות קיומה של מצוות שמירת עיניים, יופייה של האישה מתגבר בעיני בעלה, שלא נחשף להשוואות זרות.
כשהגבר נמנע מלראות את יופיין של נשים אחרות, לא זו בלבד שהאישה זוכה לשאת את חינה בעיני בעלה ביתר שאת, אלא הבעל עצמו הוא המרוויח העיקרי, שכן איזה גבר לא היה רוצה שאשתו תראה בעיניו כיפה בנשים?

צפו ברב זמיר כהן מסביר מדוע שמירת העיניים חשובה דווקא בימינו ומהן העצות להתחזקות בעניין זה:

חברה שלי נשאלה פעם כיצד היא מגדירה את חיי התורה. היא ענתה ללא היסוס: "חיי איכות".

זה עשה לכם חשק?
אין ספק, להיות נשוי לאדם שומר תורה ומצוות - זו המתנה של החיים!
רוצים לזכות במתנה של החיים ולהיות נשוי לאדם שומר תורה ומצוות?
"אין מזווגין לו לאדם אלא לפי מעשיו" (מסכת סוטה, דף ב, עמ' א). הקב"ה מזווג לאדם ע"פ מה שהוא, לכן היו ראויים אתם להינשא לאדם כזה.
התקופה שטרם הנישואים היא מעין ה"אלול" שלפני יום כיפור. זאת תקופה חשובה של עלייה והתקדמות רוחנית כהכנה לקראת היום החשוב והגדול - יום החתונה.
במהלך ימי הרווקות, שהינם ימי הכנה לקראת הקמת בית, יש לעשות עבודה של בנייה עצמית והתקדמות רוחנית. עבודה רוחנית זו כמובן נמשכת לאורך כל חייו של האדם, אך באם זוכים להגיע לרמה רוחנית גבוהה טרם הנישואים - הקב"ה יזווג לאדם את המתאים לו מבחינה רוחנית.
הפכו אתם להיות מרוממים יותר, בעלי יראת שמים גבוהה יותר, וה' יזווג לכם את הזיווג הראוי לכם בהתאם.

אם הנכם נשואים, זכרו שהדרך היחידה להשפיע על בן זוגכם היא ע"י התקדמות עצמית בלבד, שתביא לשינוי אצל השני בעתו ובזמנו.
לשון הרמב"ם: "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו" (הלכות דעות, פרק ו').
טבע האדם הוא להימשך אחר טבעם של הסובבים אותו, ולכן הדרך הטובה ביותר שבה נוכל להשפיע על יקירנו לטובה היא ע"י יצירת שינוי לטובה בנו. ע"י שנתרומם ונתקדם רוחנית אנו – נביא לרוח טהרה שתיצור בצורה עקיפה השפעה חיובית של התקדמות על בן זוגנו.