"לשים סוף לקיצוניות": ההסכמים עם איחוד האמירויות ובחריין

הבית הלבן פרסם הלילה (בין שלישי לרביעי) באופן רשמי את נוסחי ההסכמים ההיסטוריים עליהם חתמו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרי החוץ של איחוד האמירויות ובחריין, עבדאללה בן זאיד ועבד א-לטיף א-זיאני, ונשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. ההסכמים ייכנסו לתוקף רק לאחר אישור הממשלה.

הצהרת "הסכמי אברהם"

בהצהרת "הסכמי אברהם", עליה חתמו ארבעת המנהיגים, הם מביעים את הכרתם ב"חשיבות שימורו של השלום וחיזוקו במזרח התיכון ובעולם כולו, בהתבסס על הבנה הדדית ודו קיום, כמו גם מתוך כבוד לאדם ולחירות, כולל חירות הדת". עוד הוצהר, כי "הדרך הטובה ביותר להתמודד עם האתגרים היא באמצעות שיתוף פעולה ודיאלוג", וכי "פיתוח יחסים ידידותיים בין מדינות מקדם את האינטרסים של שלום בר קיימא במזרח התיכון ובעולם".

בהמשך המסמך, מביעים המנהיגים את שאיפתם ל"סובלנות וכבוד לכל אדם, כדי לעשות את העולם למקום בו כולם יוכלו ליהנות מחיים של כבוד ותקווה, ללא קשר לגזעם, דתם ומוצאם האתני".

עוד הצהירו המנהיגים: "אנחנו שואפים לשים סוף לקיצוניות ולסכסוך, כדי לספק לכל הילדים עתיד טוב יותר. אנחנו שואפים לחזון של שלום, ביטחון ושגשוג במזרח התיכון ובעולם כולו".

בסיכום הדברים נכתב: "ברוח זו, אנחנו מקבלים בברכה ושואבים עידוד מההתקדמות שכבר חלה בכל הנוגע לכינון יחסים בין ישראל ושכנותיה באזור תחת העקרונות של הסכמי אברהם. אנחנו מעודדים מהמאמצים הנמשכים לייצב ולהרחיב את היחסים הידידותיים, בהתבסס על אינטרסים משותפים ומחויבות משותפת לעתיד טוב יותר".

לצפייה בהצהרת "הסכמי אברהם"

חוזה השלום עם איחוד האמירויות

המסמך, עליו חתמו נתניהו ושר החוץ האמירתי יחד עם הנשיא טראמפ, פותח בהצהרת ממשלות האמירויות וישראל על "שאיפתן למימוש החזון של מזרח תיכון יציב, שליו ומשגשג, לרווחת כל המדינות והעמים של האזור; כמיהתן לכונן שלום, יחסים חמים ודיפלומטיים, שיתוף פעולה ונורמליזציה מלאה של היחסים ביניהן ובין עמיהן, בהתאם לאמנה זו, ולשרטט יחד מסלול חדש לשחרור הפוטנציאל העצום של שתי המדינות ושל האזור".

הצהרת הפתיחה מאזכרת את "החזון לשלום" של הנשיא טראמפ – תוכנית המאה, שהושקה בסוף חודש ינואר בבית הלבן. בהקשר זה מביעות שתי המדינות את מחויבותן "להמשיך במאמציהן להשיג פתרון צודק, כולל וריאליסטי לסכסוך הישראלי-פלסטיני" ו"לעבוד יחד על מנת להשיג, באמצעות משא ומתן, פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני שיענה על השאיפות והצרכים הלגיטימיים של שני העמים, ולקדם שלום כולל, יציבות ושגשוג במזרח התיכון". חוזה השלום אינו מזכיר את פתרון שתי המדינות, ואינו מתייחס לעצירת התוכנית הישראלית להחלת ריבונות ביהודה ושומרון.

בממד הדיפלומטי, מצהיר החוזה על "כינון שלום, יחסים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה של היחסים הבילטרליים". הצדדים יקימו שגרירויות, והשגרירים ביניהן יוחלפו "בהקדם האפשרי לאחר חתימת אמנה זו". עוד הוסכם, כי "הצדדים ייחסו חשיבות עמוקה להבנה הדדית, שיתוף פעולה ותיאום בתחומי השלום והיציבות... הם מתחייבים לנקוט בצעדים הנחוצים כדי למנוע כל פעילות טרוריסטית או עוינת, זה כלפי זה או משטחם, וכן ישללו תמיכה מפעילויות כאלו בחוץ לארץ ולא יאפשרו תמיכה כזו בשטחם או משטחם".

הנספח לחוזה מפרט את מחויבותן של שתי המדינות לחתום על הסכמים בילטרליים לשיתוף פעולה במגוון נרחב של תחומים. בין התחומים המוזכרים: פיננסים והשקעות, תעופה אווירית, תיירות ותרבות, חדשנות, מסחר וקשרים כלכליים, בריאות, מדע וטכנולוגיה, אנרגיה וסביבה, תקשורת, מים וחקלאות.

לצפייה בחוזה השלום עם איחוד האמירויות

הצהרת השלום עם בחריין

מול בחריין, חתמה ישראל על "הצהרה לשלום, שיתוף פעולה ויחסים קונסטרוקטיביים, דיפלומטיים וידידותיים", ולא על חוזה שלום, שכן ההכרזה על הנורמליזציה ביחסי שתי המדינות נעשתה רק בסוף השבוע האחרון. 

בפתח ההצהרה נכתב כי מלך בחריין, חמד בן עיסא בן סלמאן אאל ח'ליפה ונתניהו "הסכימו לפתוח עידן של ידידות ושיתוף פעולה בחתירה למזרח תיכון יציב, בטוח ומשגשג, לתועלת כל המדינות והעמים באזור. ברוח זו, ראש הממשלה נתניהו ושר החוץ עבד א-לטיף א-זיאני נפגשו בוושינגטון היום, בהזמנתו של הנשיא דונלד טראמפ, כדי לאמץ את העקרונות של הסכמי אברהם ולפתוח פרק חדש של שלום".

עוד צוין, כי ראש הממשלה ושר החוץ הבחרייני "הסכימו לכונן יחסים דיפלומטיים מלאים, לקדם ביטחון בר קיימא, להימנע מאיומים ומשימוש בכוח, וכן לקדם דו קיום ותרבות של שלום. ברוח זו, הם אישרו שורה של צעדים כדי להתחיל פרק חדש זה ביחסים". על פי נוסח ההצהרה, בחריין וישראל סיכמו כי יפעלו בשבועות הקרובים לקדם הסכמים במגוון תחומים, וכן "להגיע להסכם על פתיחה הדדית של שגרירויות".

בדומה לחוזה השלום עם האמירויות, ההצהרה לשלום עם בחריין כוללת התייחסות כללית בלבד לסכסוך הישראלי-פלסטיני, ללא אזכור פתרון שתי המדינות: "הצדדים דנו במחויבותם המשותפת לקדם שלום וביטחון במזרח התיכון, תוך הדגשת החשיבות של קידום חזון 'הסכמי אברהם', הרחבת מעגל השלום; הכרה בזכות של כל מדינה לריבונות ולחיים בשלום וביטחון, והמשך המאמצים להשגת פתרון צודק, כולל ובר קיימא לסכסוך הישראלי-פלסטיני".

לצפייה במסמך הצהרת השלום עם בחריין