"קורונה זו לא מחלה של זקנים"

הוועדה לביקורת המדינה התכנסה היום (רביעי) לדיון, יחד עם מנהלי בתי חולים, שעסק בנושא העומסים על המחלקות והחשש מקריסת בתי החולים.

בפתח הדיון מתח יו"ר הוועדה, חבר הכנסת עפר שלח (יש עתיד), ביקורת על החלטת הממשלה להטיל סגר בתקופת החגים, צעד שלדבריו נזקו ידוע אולם תועלתו פחות: "אין שום ציפייה שאמצעי הסגר יורידו את התחלואה. כשאנו רואים את העומס בבתי החולים, יש את התחושה שעושים משהו רק בגלל שלא יודעים לעשות משהו אחר ולא כי מישהו רואה בקצה פתרון. זהו מצב של קריסה שלטונית שמדאיגה לא פחות מנתוני התחלואה, מכך ש-10% מהבדיקות חיוביות ומכך שמערך קטיעת שרשרת הדבקה יהיה בנוי רק בנובמבר".

"במדינה שמוציאה עשרות מיליארדים לטיפול בעיות אחרות, הצרכים הכספיים של בתי החולים צריכים להיות מסופקים מיד בלי לשאול שאלות", הוסיף שלח. "1,000 המיטות שדוברו, שהתווספו בגלל הקורונה, זוהי הזזה של מספרים ממקום למקום ולא באמת תוספת. כל הדברים האלו משפיעים על אמון הציבור והבנת הציבור של כל המהלכים, זה הבסיס לקבלת הנחיות הציבור מהממשלה".

יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית, פרופ' אבישי אליס, מסר דיווח על העומסים במחלקות הפנימיות בשל תחלואת הקורונה ועל ההשלכות הנובעות מכך: "יש 41 מחלקות לטיפול בחולי קורונה, שכמעט כולן מחלקות פנימיות, מתוך 110 מחלקות פנימיות הקיימות בשגרה בבתי החולים בארץ. זה בוודאי פוגע באיכות הרפואה – משחררים יותר מהר ממיון, משך האשפוז בבתי החולים התקצר. כאשר החורף יגיע זה ייעשה באופן בוטה הרבה יותר".

מנהל בית החולים רמב"ם, ד"ר מיכאל הלברטל, אמר כי מערכת הבריאות הישראלית אינה נמצאת בקריסה: "אנחנו יכולים לתת טיפולים להרבה מהתרחישים, אך לכל דבר יש משמעות. אפשר להמשיך בלי סגר ולקבל את זה שבמדינת ישראל תהיה תחלואה שתמשיך ותעלה – בתרחיש האופטימי, פחות מ-5% יגיעו לבתי החולים, וזה אומר 250 חולים נוספים יגיעו לבתי החולים בתוך שבועות מתוך ההדבקה של היום האחרון שעמד מעל 5,000".

הלברטל ציין, כי ממוצע גיל האשפוז של חולי הקורונה עומד כעת על 64, ומתחילת המגפה על 59: "ממוצע החולים הקשים המונשמים הוא גיל 50. זו לא מחלה של זקנים", הדגיש.

מנכ"ל בית החולים הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין, מתח ביקורת נוקבת על התנהלות הרשויות בהתמודדות עם התפשטות הנגיף: "הסגר הוא ממש לא פתרון יעיל – אנחנו סוגרים בריאים וחולים ביחד. אחרי הסגר יהיה לנו מדביקי על חדשים. היינו צריכים לאתר את מדביקי העל – אלו הצעירים שנפגשים ורואים אנשים. לא צריך לבדוק רק סימפטומטיים".

"אם שבעה חודשים אחרי המגיפה הזאת אין לנו אופציה לבצע בדיקות, אז תסגרו את המדינה ולכו למקום אחר", המשיך רוטשטיין ותקף: "שבעה חודשים! מדברים על בדיקות, בדיקות, בדיקות. ראש הממשלה דיבר על עשרות אלפי בדיקות, אנחנו היום בהדסה מבצעים שליש מהבדיקות שביצענו בחלק הראשון. אתם יודעים למה? כי לא שולחים אלינו בדיקות. המעבדה שלי עומדת ריקה. אני לא מבין את הבירוקרטיה הזאת. כמו שאין ויסות חולים, אין ויסות בדיקות, ומישהו לא עושה את עבודתו נאמנה, לדאבוני הרב. אפשר היה להגדיל את כמות הבדיקות. זה בנפשנו. כל מפיץ על שבודדנו אותו – חסכנו מאה חולים".

מנכ"ל בית החולים שערי צדק בירושלים, פרופ' עופר מרין, התייחס למצוקה הגוברת של בתי החולים בבירה: "לבתי החולים הממשלתיים יש הוראה להקים מחלקה ויש תקציב. אנחנו, לעומת זאת, בתי החולים הפרטיים בירושלים עם תחלואה גבוהה, נמצאים בקשיים כלכליים, וכשאין כסף זה לא עובד. אנחנו בדרך להפוך את חדר האוכל של עובדי בית החולים למחלקת קורונה של 55 מאושפזים, אבל אין לי את הכסף לשלם לספקים כדי שזה יקרה בהקדם. המדינה מפסידה מיליארדי שקלים מהסגר, אבל כסף למחלקת קורונה אין".

ד"ר איתי פסח, מקים מערך הקורונה בבית החולים שיבא תל השומר, סיפר: "בשל התחלואה בצפון, קיבלנו הוראה לקלוט היום ומחר 25 חולי קורונה מבית החולים רמב"ם. בשיא נדרשנו ממשרד הבריאות לקלוט 600 חולים – המשמעות היא פגיעה במחלקות אחרות. אנחנו כאן במשחק סכום אפס. עושים כמה שיותר מהר מאמץ לקלוט את הרופאים החדשים, אבל זה מאמץ שייתן את פירותיו רק בעוד תקופה. היכולת כעת של בתי החולים לתת מענה יותר היא רק על ידי הגדלת המשמרות של 12 שעות. המחיר לכך הוא שחיקה ניכרת של הצוותות. כחבר בצוות הברומטר, ביקרתי עכשיו בכל בתי החולים בארץ – השחיקה מאוד משמעותית".