האמן אייל שטרית: "קיבלתי על עצמי תפילות, ולהפתעתי התחלתי להרוויח פי 3"

נעים להכיר

"איל שטרית, 38, נשוי ואב לשתיים, מתגורר בחריש. עוסק בהפקת תוכן ושיווק דיגיטלי מקצועי, ייעוץ אסטרטגי עסקי, אימון אישי ושיווק נדל"ן. אך עם כל זה - החלום הגדול שלי הוא לחזור לכתוב, להפיק ולנגן מוזיקה. רק שהפעם בקדושה".

פועל במה

"נולדתי למשפחה מרוקאית מסורתית בקריית שמונה, חמישה אחים ואחות, אבא עבד בכיבוי אש, אמא במכללת תל חי.

"את רוב הידע שלי השגתי לבד. בתוך כך, החיבור החזק שלי למוזיקה התחיל בגיל 14. כשיצאתי לבלות עם חברים, עמדתי ליד עמדת ה-DJ והייתי ממש מהופנט מהמוזיקה, מהתקליטן, מאיך שהוא כביכול שולט על מצב הרוח של האנשים ואיך הוא זה שקובע מה יקרה עכשיו. שום דבר אחר לא עניין אותי. זה ממש מגנט אותי. פשוט עמדתי לידו, ולמדתי מה הוא עושה. וככה זה המשיך. היינו מגיעים, חברים שלי רקדו, ואני מסתכל על התקליטן. שנה לאחר מכן, כשהייתי בן 15, הצטרפתי לצוות אירועים שנתן שירותים למלון בקיבוץ הגושרים בתור סבל של ציוד הגברה, ולאט לאט התחלתי להשתלב בתור תקליטן קריוקי. אחרי תקופה לא ארוכה הצוות התחיל לעבוד במקומות נוספים, והמשכתי איתם הלאה".

מעבר לגדר

"ככה לאט לאט התחילו להכיר אותי בתור תקליטן, ויותר ויותר הזמינו אותי לתקלט בכל מיני מקומות. אחרי התיכון התגייסתי, אבל הייתי צריך לעזור בבית ולהמשיך לעבוד, אז למרות שבצבא לא כל כך אפשרו לי את זה, בסופי שבוע,  אחרי שכולם היו הולכים לישון הייתי קופץ מעל השער ובורח כדי לתקלט.

"לאחר תקופה לא ארוכה כ-DJ, הרגשתי שמתחיל להימאס לי לנגן רק מוזיקה של אחרים, אז התחלתי להתנסות ביצירת מוזיקה. באחד הערבים שבהם ניגנתי עם אחד ההרכבים היותר מוכרים בתחום המוזיקה האלקטרונית שאלתי אותם באיזו תוכנה הם יוצרים את המוזיקה שלהם, והם ענו שבעזרת תוכנה שנקראת 'קיו בייס'.

"לאחר אותו הערב, הגעתי הביתה ולא נחתי עד שהצלחתי לשים יד על התוכנה הזאת. התחלתי להתנסות בה במחשב שלי, אבל זה היה די גרוע - אפילו מבזה, כי המחשב שלי היה מאוד ישן ואיטי. כשאני חושב על הדברים הראשונים שניסיתי לעשות אני מבין שאי אפשר לקרוא לזה מוזיקה בכלל, אבל אז זה לא עניין אותי. מרוב שהייתי נעול על יצירת המוזיקה, יצרתי דברים שהיום, כשאני מסתכל אחורה, אני יכול להגיד שהם היו מאוד לא מקצועיים".

15 שעות ביממה

"העמקתי עוד ועוד בעולם המוזיקה, למדתי המון, ונפתחו בפני עולמות שלמים. התחלתי להבין איך יוצרים מוזיקה, אילו כלים יש, מה התפקיד של כל אחד ואחד מהם, איך לעבד אותם ואיך לשלב אותם נכון בשירים. הבנתי שיש משמעות לסדר ולארגון של הדברים. שמוזיקה זה דבר מאוד מתוכנן. למשל, הבנתי שבהופעות יש סיבה לסדר של הכלים על הבמה. לא עצרתי לרגע. המשכתי ליצור בלי הפסקה. היו ימים שהייתי נכנס בעשר בבוקר לאולפן עם בקבוק שתיה, ויוצא ממנו למחרת באותה שעה. השמש מקיפה את כדור הארץ, ואני באותה התנוחה מול המחשב. לאט לאט הדברים נשמעו יותר ויותר טוב, וההצלחות הקטנות האלה הניעו אותי וגרמו לי להמשיך וליצור.

"בשלב מסוים החלטתי לעזוב את אילת, וחזרתי לקרית שמונה. ניהלתי אולפן הקלטות, חדרי חזרות והעברתי שיעורים בהפקת מוזיקה אלקטרונית אבל בשום אופן לא הפסקתי ליצור. ישבתי 15 שעות בממוצע ביום מול המחשב. בסופו של דבר ההצלחה הגיעה, ויצרתי טראק שהוחתם בחברת התקליטים של DJ מפורסם ושוחרר באלבום שהם הפיקו. מאותה הנקודה מצאתי את עצמי מנגן בהפקות מאוד גדולות, לפעמים גם מול 5,000 איש ויותר, מתארח בתוכניות רדיו, מתרועע עם השמות החמים בעולם המוזיקה האלקטרונית ואפילו מצטלם לקמפיין דוגמנות".

פחד מוות

"בין כל הדברים הללו, כשהייתי בן 24 קרה לי מקרה מאוד מוזר, שבסופו של דבר סגר לי מעגל. באחד מימי חמישי הלכתי לישון, ורגע לפני היקיצה חלמתי חלום מאוד מוחשי שארך שלוש שניות בדיוק. חלמתי שאני שוכב בחדר חשוך ללא חלונות, מסובב את הראש לכיוון הדלת, ורואה דמות עם מזוודה ביד. הדמות נראתה גדולה, בגודל של הדלת, והייתה לה מצנפת בד על הראש אז לא יכולתי לראות את הפנים. ברגעים האלה, אני לא יכול להסביר את זה, אבל איך שראיתי את הדמות הזאת הרגשתי שאני מת במקום. התעוררתי בבהלה, ותחושת המוות עדיין הייתה שם. מאוד פחדתי, וממש בכיתי כמו תינוק. ניסיתי לקום, ושמתי לב שאין לי תחושה ביד. היד לא הייתה רדומה, ובכל זאת אני הרגשתי אותה כמו אבן. וזו רק ההתחלה של הדברים המוזרים שקרו לי בסוף השבוע הזה: הרגשתי שוב תחושה מוחשית שאני מת. מה שקרה לי עורראותי למחשבות, וגרם לי להרגיש שפספסתי את החיים שלי עד כה. הרגשתי שכביכול לא עשיתי כלום בחיים, אז החלטתי לטוס לאחי שגר בארה"ב, כדי לפתוח דף חדש ולהתחיל לחיות".

הדברים המוזרים

"הגעתי ללוס אנג'לס, שם אחי גר, והדברים המוזרים לא הפסיקו לקרות.

"לאחר תקופה מסוימת החלטתי לשאול רב מה פשר המקרים ההזויים האלו שקרו לי, והוא אמר: 'היה לך סבא צדיק שנפטר מהעולם, הוא הוריד מהזכויות שלו כדי שיאפשרו לו לרדת לעולם, והוא נכנס לגוף שלך כדי לשמור עליך בחיים, והוא הוציא אותך ממנו לכמה רגעים כדי שתבין שיש משהו מעבר למה שאנחנו רואים'.

"גרתי שנה בארה"ב, עבדתי עם אחי שמתעסק עם ציוד לכיבוי אש, ושוב חזרתי לקריית שמונה. עבדתי בתור טכנאי מחשבים, שרפתי את הזמן שלוש שנים, ובגיל 31 נמאס לי אז החלטתי לחזור שוב לארצות הברית. ידעתי שלא יאשרו לי להיכנס, כי בפעם שעברה נשארתי יותר ממה שהיה לי מותר. אחי הוא תורם גדול ופעיל בעמותה לילדים חולי סרטן שמוציאה פעמיים בשנה משלחת של ילדים חולים וצוות שלם לטיול חלומות של 10 ימים בארה"ב. העמותה נקראת 'להושיט יד', בראשותו רבי אברהם עטר הי"ו. דיברתי עם אחי, והוא הציע שבטיול הבא אגיע עם הצוות של העמותה, וכך היה. אגב, על אותה טיסה הכרתי בת שירות שהייתה חלק מהצוות, והיום היא אשתי. החבר'ה חזרו לארץ לאחר 10 ימי הטיול ואני נשארתי לעבוד בארה"ב".

טוב שכן קרוב

"בתקופה ההיא, התחלתי לאט לאט להתחזק במצוות. כבר בפעם הראשונה שהייתי בארה"ב, כחילוני גמור, שמעתי באופן קבוע שיעורים של הרב זמיר כהן ושל רבנים נוספים, כי זה מאוד חיזק אותי ועזר לי לראות סיטואציות בחיים באור נכון. ראיתי שיש המון חוכמה ביהדות, וזה משך אותי. אבל בפעם השנייה שהייתי שם, פתאום בער בי רצון חזק להתחזק. אני אפילו לא יודע איך להסביר את זה. מבחינה מסוימת, זה גם היה יותר קל. למשל, שמירת שבת הפכה פתאום נוחה יותר, כי גם ביום ראשון היה חופש, אז החלטתי לשמור שבת ובראשון לבלות. הדברים הראשונים שקיבלתי על עצמי היו תפילין, שבת וברכת המזון.

"גרתי אצל אחי, הם לא שמרו שבת וזה לא היה פשוט, אז לאחר כמה חודשים חיפשתי דירה להשכיר, וגם זה היה בהשגחה פרטית נפלאה. חיפשתי דירה באזור שבו אחי גר כדי שנהיה קרובים, ומכל האזור הענק שבו הם גרו מצאתי דירה ממש במרחק הליכה לאחי, וכך יכולתי להתארח אצלם בערבי שבת בלי לחלל את השבת. בנוסף, השכן בדלת מולי היה תלמיד חכם גדול. כל שאלה הלכתית שהייתה לי שאלתי אותו, והוא מאוד עזר לי להתחזק".

מה זה בין הזמנים?

"בתקופה ההיא היה לי עסק פרטי בתוך העסק של אחי, עבדתי המון, הרווחתי טוב, אבל סדר היום שלי היה מאוד מבולבל. חשבתי איך אוכל לסדר לעצמי את היום, והבנתי שאם אקבל עלי תפילות, שחרית מנחה וערבית, זה יסדר לי את היום. הייתי קם לשחרית, אוכל, רואה שיעור, ויוצא לעבוד בעשר. בשעות האלה גם לא היו פקקים, עבדתי רק ארבע שעות ביום כדי לחזור למנחה בזמן, ולהפתעתי ראיתי שאני מרוויח פי שלוש ממה שהרווחתי לפני שקיבלתי על עצמי תפילות.

"והנה, באחד הבקרים התעוררתי, ושוב, כמו שקרה לי אחרי החלום שבו הרגשתי שאני מת, לא הרגשתי את היד. בהתחלה לא קישרתי בין המקרים, אבל שיר אחד של עמיר בניון ממש נתן לי סטירה לפנים והוריד לי את האסימון. לשיר קוראים 'עומד בשער', וכששמעתי אותו הכל הסתדר. כל הרבנים אומרים שהמשיח בפתח. "הבנתי שאין עוד זמן למרוח, שאני רוצה להתחזק, וידעתי שכדי לעשות את המהלך אני צריך לחזור לארץ. הכרתי את הרב זמיר מהשיעורים ששמעתי, אז התקשרתי לישיבה שלו ושאלתי אם אוכל להצטרף. מי שענה לי אמר שאני נשמע לו כבחור שמתאים לישיבה, אבל בכל זאת צריך לבוא לראיון. פשוט עזבתי את כל מה שהיה לי בארה"ב – רכב, דירה, עבודה והכנסה מצוינת, ועליתי על מטוס חזרה לישראל. כשנחתתי התקשרתי לישיבה, ואמרו לי שבין הזמנים עכשיו ולכן לא אוכל להגיע, אלא רק עוד שבועיים. לא ידעתי מה זה בין הזמנים, אבל רציתי לסגור ישיבה, אז המשכתי הלאה".

לפעמים חלומות מתגשמים?

"הייתי אז בן 32, זה גיל שלא פשוט להיכנס בו לישיבה. חיפשתי באינטרנט ישיבות לבעלי תשובה, ונתקלתי בטבלה של ישיבות לבעלי תשובה. בטבלה ראיתי שהישיבה לבעלי תשובה ב'תורת החיים' יכולה להתאים לחבר'ה בגילי, אז רשמתי את השם שלה על פתק והכנסתי לכיס. בתחתית הטבלה היה רשום מספר הטלפון של האדם שריכז את כל הישיבות בטבלה, התקשרתי אליו כדי להתייעץ, והוא ביקש להיפגש איתי. נסעתי אליו מקרית שמונה ונפגשנו בבני ברק, סיפרתי לו על עצמי, והוא אמר לי שישיבת תורת החיים מאוד יכולה להתאים לי. הוצאתי את הפתק מהכיס, ראיתי שגם אני כתבתי את שמה, וממש הצטמררתי.

"התקשרתי לתורת החיים, ואכן התחלתי ללמוד שם. ומאז ברוך ה' אני חזק בפנים. החיים שלי השתנו לחלוטין. תודה לאל התפתחתי מאז, ולמדתי המון. אחת המסקנות העיקריות שאליהן הגעתי היא שאין מה לחפש בחוץ, כי הכל כתוב אצלנו בתורה. מאז ועד עכשיו זכיתי לעבור צד, ומהחטאת הרבים זכיתי להפיק מאות סרטוני חיזוק של רבנים שחיזקו מאות אלפי אנשים, ואני גם מצלם את עצמי ומפיק לעצמי סרטוני חיזוק ומוטיבציה. בנוסף לכך, סיימתי לאחרונה לכתוב ספר שבע"ה יצא לאור בקרוב.

"כיום אני עוסק במספר דברים, וביניהם: הפקת תוכן ושיווק דיגיטלי מקצועי שמתבטא בצילום ועריכת וידאו, עריכה והפקת סאונד, עיצוב גרפי, אנימציה ומיתוג. בנוסף לכך, אני עוסק בייעוץ אסטרטגי עסקי, אימון לפיתוח האישיות ושיווק נדל"ן. ומעל כל זאת, החלום האמיתי היה, עדיין, ויישאר לנצח - לעשות מוזיקה. אני מייחל ליום שבו הקב"ה יזכה אותי למצוא את השותף המתאים כדי שאוכל לחזור ולעשות מוזיקה, רק שהפעם, בע"ה, אעשה זאת בקדושה".

לתגובות ישירות לאייל שטרית: 052-688-1100