מרגש: מה בירך הרב דוד בצרי את בנו לרגל השנה החדשה? צפו

הרב יצחק בצרי מביא סיפור על הסגולה הנפלאה של הסבא המקובל הרב פתיה זצוק'ל, ואלו דבריו:
מסופר על הסבא הגדול המקובל הרב יהודה פתיה זצוק"ל, שחזר לביתו בערב ראש השנה אחרי תפילת ערבית, שמח וטוב לב, וברך בשמחה את כל בני ביתו בשנה טובה ומבורכת.

הרב היה לבוש בבגדיו הבוהקים והצחורים - כולו אומר הוד והדר, עלה לעליית גג ביתו לערוך קידוש של ראש השנה. והנה זזה ידו לפתע ופגעה במנורת העששית, שכיבתה את האור בגג, וכל השמן שהיה במנורה נשפך על בגדיו הצחורים ועל מפת השולחן וניתז לכל עבר.

חייך הרב יהודה לבני ביתו ואמר להם לא להצטער ולא לכעוס כי זהו ניסיון. האם נכעס או נשמח? נתאמץ לשמוח.

למרות החושך ששרר, ירדה הרבנית להביא את סיר המרק מהמטבח וכשעלתה במדרגות אל הגג, מעדה ונפלה ואיתה נשפך כל סיר המרק וכל העופות הושלכו על הרצפה.
גם כל הסימנים שמביאים בליל החג נפלו לארץ, והחתולים החלו טועמים מהמאכלים.

שמע זאת הרב ומיד הגיע לעזור לרבנית, וכשראה שהרבנית בצער, אמר לה: "אל תצטערי ואל תעצבי, זה רצון ה' וזהו נסיון שמנסים אותנו מן השמיים. האם נכעס או נשמח?".

עלה הרב שוב לעליית הגג להתחיל את הסעודה. התברר שהדבר היחיד שנשאר להם זאת החלות.
הרב בירך על החלות ועל כל חתיכת לחם אמר עליה את יהי רצון כפי הנהוג: "שנהיה לראש ולא לזנב... שירבו זכויותינו.... שתקרע רוע גזר דינינו...". לאחר מכן חייך ואמר לאשתו להיות בשמחה, שר ושמח כל הסעודה הוא ובני ביתו וכל ראש השנה היה בשמחה עצומה ובקדושה עילאית.

והעיד הרב: שהשמחה וההתאפקות מלכעוס שנהג בהם בראש השנה, הביאו לכך שזכה לשנה הכי טובה והכי מבורכת מכל השנים הקודמות שהיו לו, הן ברוחניות והן בכל עסקיו. כי הכעס - סימן רע הוא!

לכן טוב גם לעשות תענית דיבור בראש השנה ובפרט בסעודות - כדי לסגור את פיות המקטרגים שרוצים לקטרג עלינו, ואז הקדוש ברוך הוא אומר להם: "למטה האדם שותק - עכשיו גם אתם שותקים".

בנוסף יש נוהגים גם לעשות תשליך בבריכת מים שיש בה דגים דווקא, לרמז כמו שהדגים - לא שומעים את קולם, כך גם אנו נשתוק ולא נכעס, אם הילד ישפוך מיץ על חולצתו, או הילדים יריבו בניהם במהלך החג.

אחים ואחיות יקרים! 
עלינו לדעת היטב שבלימת הפה בשעת מריבה - זהו הסנגור הגדול ביום הדין - ראש השנה, ובזכות זה נזכה לכתיבה וחתימה טובה, אמן כן יהי רצון.