איך נוכל להינצל מהקורונה ומשאר הפורענויות? "אין עצה אלא תורה"

בהכנסת ספר תורה בז' באדר תשס"ה, תרומת משפחת בובליל וברנס הי"ו לעילוי נשמות בניהם שנקטפו יחד בתאונת דרכים, אליקו ומושיקו ז"ל, ציטטתי משירת האזינו, ותחילה מפרשת וילך: "והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות, וענתה השירה הזאת לפניו לעד, כי לא תישכח מפי זרעו". ועל פי מה שנכתב "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת", המצווה התרי"ג שבתורה היא כתיבת ספר תורה. התורה נקראת שירה, ללמדך שהחיים הם שירה, "והיה כי תמצאן צרות רעות ורבות, וענתה השירה הזאת לעד". כשיש צרה, אסון וכדומה, התורה - שהיא שירה - זו התשובה. לכן דווקא כשקורה אסון, המשפחה מתארגנת לתרום ספר תורה, להביע את האמונה שלנו, שלמרות האבל - אנו מצהירים "משה אמת ותורתו אמת".

ציטטתי את הנכתב בפרשת השבוע, האזינו: "קל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא". הגמרא בתענית י"א אומרת שבשעת פטירתו של האדם, כל מעשיו נפרסים ושטוחים לפניו, ואומרים לו כך וכך עשית ביום פלוני, בשעה פלונית, והאדם אומר כן, ואומרים לו חתום, והוא חותם, שנאמר "ביד כל האדם יחתום". האדם מצדיק עליו את הדין, ואומר להם יפה דנתוני, וזה מה שאומר הכתוב "צדיק וישר הוא".

תוך כדי הדברים, ניגש אלי אדם ומגולל לי את צרתו ורעתו. בני עומד להינשא עם גויה בפלורידה, כך אמר לי, ואנה אני בא? שמעתי אותך אומר "והיה כי תמצאן רעות וצרות וענתה השירה הזאת לעד". תחפש לי סופר סת"ם מהודר, ואני אתרום ספר תורה לזכות בני, שיהיה לי לישועה. לא אאריך בהשתלשלות העניין, אבל בהכנסת ספר התורה שהתקיימה בערב חג השבועות, החתן הראשי היה בנו מפלורידה, כמובן בלי הגויה.

האזינו היא הפרשה הראשונה של השנה, שמלמדת אותנו: א) התורה היא שירה, שמחה, הודיה, "אשרינו מה טוב חלקנו", ב) דווקא בצרות רעות ורבות, "וענתה השירה הזאת לעד", בתורה התשובה והעדות לכל.

בפרשת השבוע פרק ל"ב פסוק כ"ח נאמר "כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה". ר' יהודה דורש את הפסוק כלפי ישראל, איבדו ישראל עצה טובה שניתנה להם, ואין עצה אלה תורה, שנאמר: "לי עצה ותושיה".

ר' נחמיה דורש את הפסוק כלפי אומות העולם, איבדו אומות העולם שבע מצוות בני נח שנתתי להם, ואין בהם תבונה.

ומביא המשפיע הצדיק רבי אלימלך בידרמן שליט"א, כשסופרים את מספר הפסוקים מבראשית, הפסוק: "כי גוי אבד עצות ואין בהם תבונה" הוא הפסוק ה-5780, שזה בגימטריא התש"פ, שזה מכוון כלפי השנה שעברה עלינו, כי העולם אבד עצות למול הנגיף שגודלו פחות מתולעת, ואין עצה אלא תורה - החיזוק לעם ישראל בתורה, ולאומות העולם בשבע מצוות בני נח. וכך נזכה לפסוק אחריו, שמכוון לשנת תשפ"א, הפסוק ה-5781 מתחילת בראשית, הוא הפסוק בפרק ל"ב פסוק כ"ט, "לו חכמה ישכילו זאת יבינו לאחריתם". ומפרש רש"י: יתנו לב להתבונן לסוף פורענותם, ובמה היה להם להשכיל? אלא, אילו היו ישראל מסתכלים בדברי תורה שנתתי להם, לא שלטה בהם אומה ומלכות. פרוש נוסף, אילו הסתכלו ישראל במה שאמר להם יעקב אביהם, לא שלטה בהם אומה ומלכות (נגיף הקורונה שבא מאומות העולם לא היה שולט בישראל). ומה אמר להם? קבלו עליכם מלכות שמים, והכריעו זה את זה ביראת שמים, והתנהגו זה עם זה בגמילות חסדים. הדברים מדברים בעד עצמם וכל המוסיף גורע...

ידידי החסיד רבי דוד שלומוביץ שליט"א הראה לי רמז יפה על הפסוק "אשרי העם יודעי תרועה". הגימטריא של "יודעי תרועה" = 781, כמספר תשפ"אץ יהי רצון שנזכה השנה, תשפ"א, לכל הפסוק "אשרי העם יודעי תרועה, ה' באור פניך יהלכון".

הרבי מסלונים שליט"א, במוצאי ראש השנה לאחר תפילת ערבית, נשא דברים לקהל חסידיו, וכך אמר: ודאי במשך החג כל יהודי קיבל על עצמו קבלות טובות. מה עושים בשביל לשמר את ראש השנה לימים הבאים? לכן נתן לנו הקב"ה את עשרת ימי תשובה, וזו המטרה של הימים הבאים עד ליום כיפור, חטיבה אחת. אין די ביומיים ראש השנה בשביל להשתנות, צריך עשרה ימים של תשובה, ואם בעשרה הימים הללו האדם יחזיק את מה שקיבל על עצמו, תהיה לזה השפעה לכל השנה.