10 טיפים שחשוב לדעת כדי לעזור לילדים לא לאגור סודות

1. כל אחד שומר סוד – יותר מדי סודות זה רע מאד.

לכל אחד יש סוד. זה יכול להיות סוד שביקשו ממנו לשמור, או סוד שהוא החליט לעצמו.

אבל יותר מדי סודות – זה כבד מאוד. ילד לא יכול לשאת את זה. האמת, שגם מבוגר לא.

לכן, שימי לב, אמא: אל תטילי על ילדיך לשמור על סודות, שאפילו את מתקשה לשומרם.

אם את מבקשת מהילדים לשמור בסוד שבבית שלכם יש מחשב, שאבא פוטר מהעבודה, שקניתם רכב חדש ושהמתנה שנתתם לחתונה של השכנה הייתה ממוחזרת – אל תתפלאי שתשמעי שהשכנה מלמעלה יודעת כבר מזמן מה קרה עם אבא, מה יש לכם או אין לכם בבית, ומדוע לא שלחת את הילד שלך לכיתה, אתמול.

כשיש משהו כבד על הגב – משתדלים להוריד אותו כמה יותר מהר. ואז זה יורד בדיוק במקום שבו לא היית רוצה שזה יקרה...

2. את שומרת סודות מפני הילדים? – אל תתפלאי שהם פוחדים.

כשילד רואה שבבית הזה מסתובבים המון סודות, שלא מסופרים לו, הוא חושש: "אולי אמא לא מספרת לי על התינוק שבבטן, אפילו שלשכנה היא כן סיפרה, כי משהו לא תקין עם התינוק הזה?".

"אולי אבא לא סיפר לי שהוא נסע לחו"ל כי אסור לנסוע למקום הזה, והוא עושה דבר אסור?".

3. ככל שתשמרי יותר שלא ידעו מה קורה אצלך בפנים – כך להיכנס לביתך לא יהיה נעים.

יש כאלו שמקפידים לומר: "את הכביסה המלוכלכת לא מכבסים בחוץ אלא רק בבית!". הם שומרים כל היום שלא יציצו לבית ויראו, שלא יסתכלו פנימה וידעו, שרק הם עצמם ידעו מה קורה אצלם, כי הכול סוד אחד גדול.

אם הכול בבונקר הזה אפוף מסתורין – לא נעים להיות במקום הזה, נכון?

4. לדבר סודות בחברה – זה פגע רע!

אל תרבי לדבר באנגלית, באידיש או בכל שפה אחרת עם בעלך, מול ילדיך. הם ירגישו שהכול נגדם.

אני זוכרת, כילדה, היינו אומרות תמיד אחת לשנייה: "לא מדברים סודות בחברה!". והאמת, זה נכון.

חשבי את איך היית מרגישה אילו היית נמצאת עכשיו עם שתי חברות בבית קפה, והן היו משוחחות בינן לבין עצמן בשפה שאינך מכירה. את יודעת שהן יודעות את השפה שלך. מה את מבינה? שהן מדברות עליך, או במקרה הרע יותר, מדברות על משהו שביניהן, ואיפה את בכל זה?

ילדים צריכים לדעת שגם להורים יש מה לדבר ביניהם, אבל למה לעשות זאת מול פני ילדיהם?

5. דווקא בבית שאין בו סודות – מתרגשים כל כך מהפתעות!

דווקא כשאין סודות בבית, אז ברגע שאתם מארגנים יום הולדת לילד, או מתכננים מסיבת הפתעה – זה הרבה יותר מדהים ומרגש.

משהו בבית לא כמו תמיד, ניכר שמשהו שונה, וזה מוסיף להתרגשות ולאווירה.

6. ודאי שאין בית ללא סוד – אבל לפחות אל תוסיפו עוד.

ישנם דברים שהם בגדר סוד בבית, וזה בסדר גמור ומקובל.

ישנם בתים שבהם לא מספרים לילדים שהאח הגדול נפגש עם בחורה לשידוכים. זה בסדר גמור. ממש לא חייבים.

ישנם בתים שבהם לא מספרים פרטים על לידה קרובה, אם זה בן או בת, אם אמא תלד באופן זה או אחר, וזה בסדר גמור.

כל רעיון הצניעות הוא רעיון של שמירה בצנעה על דברים.

אבל ההסתרה יפה כשאלו סודות מוגדרים, ולא כשכל מרצפת טומנת בחובה סוד.

7. אל תסתירי מהילדים דברים כדי לשמור על רוחם – ספרי את הדברים בצורה נכונה, זה הרבה יותר חכם.

סבתא נפטרה? מעדיפים לא לספר זאת לבן ה-5? מעדיפים לגונן עליו? האם זה אפשרי?

לא!

זה משהו שהוא ידע מיד, מההתנהלות שמסביב.

עדיף לספר לו בצורה ראויה. עדיף שידע, שיהיה בעניינים. שיזרום עם האחרים. כך יהיה לו קל יותר לקבל את הדברים.

האח עוד מעט מתארס? זה כבר ידוע וברור? אל תחכו שיהיה ידוע גם לשכנים. ספרו על כך, לפני הכול, לילדים, שירגישו את עצמם מכובדים ורצויים.

8. כשאת רוצה לשמור סוד מפני ילדך – עמדי לפניו והבהירי לו את עמדתך.

במקום להסתיר מילד את הסוד, ספרי לו שיש כזה.

אמרי: "אני לא יכולה לספר לך את הדברים, כי אלו דברים שביני לבין אבא". או: "אלו דברים שסבתא סיפרה לי, וביקשה שלא אספר".

הסבירי לילד שזה לא נוגע לו, ולכן לא אמור לעניין אותו. הסבירי לו שאלו דברים שלא משתפים בהם ילדים. ככה זה בחיים.

9. ילדים שלא שותפו במשפחה בהרבה דברים – נוטים שלא לשתף את ההורים.

ילדים נוטים לנהוג כפי שהם רואים, לכן אם הבית היה אפוף בסודיות, סביר שגם הם ירבו בשמירת סודות לעצמם.

רוצה בית פתוח? בית מלא בהבנה? אל תשאירי הרבה דברים במגירה!

רוצה שילדיך ישתפו אותך? רוצה ליצור בית של חיבור? סלקי סודות כמוסים מבין חדרי ביתך.

תני לילדים להבין שהדברים בבית הזה זורמים, מדוברים, מסופרים. מונחים על השולחן.

תני להם להבין שהשיתוף הוא אחת מאבני הבית.

10. הדברים שנשמרים בסודיות במשפחה - הם הרבה פעמים עניינים של חוסר הצלחה.

שימי לב: אם ילדיך ישמעו גם על כישלונותיך, על אי הצלחתך, על אי עמידה באתגרים ועל מפלות בחיים – הם יגדלו הרבה יותר מרוסנים וחזקים.

לא. הם לא יחשבו שאת אמא ששווה כלום ואפר, הם רק יבינו שאת בן אדם כמו כולם, ויבינו שגם הם אינם שונים ממך, וגם להם מותר להתבלבל, לשכוח, להיכשל, לדבר לא יפה לאחר.

כי אם אמא, שהיא גדולה וחכמה כל כך, מסוגלת לשגות, אז מי אני בכלל, ילד קטן ודל ניסיון שכמוני.

אל תחסכי מהם את עוגמת הנפש שלך. דאגי להראות להם איך את גדלה מזה, ואיך את יוצאת ממבוכים.

סוף דבר:

יש מושג כזה, סוד כמוס! אבל כדאי להשתמש בו במשורה.

מתוך הספר "מגיע לך 10 בחינוך ילדים".