תמר: 7 עובדות ש(אולי)לא ידעתם על כלת יהודה

1. קדושה מגיעה לפעמים בדרך עקלקלה
תמר הייתה נשואה לער, בנו הבכור של יהודה, שנפטר ללא ילדים. יהודה חיתן את בנו השני, אונן, לתמר על מנת לקיים את מצוות הייבום ולהקים לאחיו זרע, אך גם בן זה נפטר טרם תמר הרתה ממנו.
ליהודה היה בן שלישי, שלה, אותו חשש יהודה לחתן עם תמר שמא ימות גם הוא ולכן דחה את חתונתם בטענה כי שלה צעיר.
משגדל שלה ולא חיתנוהו עם תמר, הבינה תמר כי עליה לעשות מעשה בכדי לזכות להקים את שושלת המלוכה שידעה שעתידה היא לצאת ממנה ומיהודה, ולכן חיפשה את עצמה בצעיפים והגיעה למקום בו עבר יהודה.
מהחיבור בין תמר ליהודה נוצר ניצוץ אורו של מלך המשיח.
נשאלת השאלה מדוע דבר כה קדוש כשושלת בית דוד הגיעה דווקא בדרך הנראית כלא ראויה. חכמים עונים כי השטן מקטרג ומנסה למנוע כל דבר שבקדושה, ולכן כאשר הקב"ה רוצה להוריד לעולם נשמה קדושה הוא מגלגל את הדרך בה תגיע הנשמה לעולם מדרך המצטיירת כנחותה, כיוון ששם אין השטן יחפש את הקדושה לקטרג עליה ולמנועה.

2. מתמר לומדים את גודל חומרת העוון של הלבנת פנים ברבים
תמר הואשמה בזנות ונגזר עליה מיתה בשריפה – אז הוציאה תמר את פריטי יהודה שהשאיר אצלה והצהירה ברמיזה למי היא הרה: "לְאִישׁ אֲשֶׁר-אֵלֶּה לּוֹ".
רש"י מפרש כי לא רצתה תמר להלבין את פני יהודה ברבים ולהודות שממנו היא הרה ולכן רק אמרה שהיא הרה לאיש אליו החפצים שברשותה שייכים. כלומר, היא העדיפה לקחת את הסיכון שיהודה לא יודה במעשיו ויבטל את גזר דינה, מאשר להלבין את פניו ברבים.
ממעשה זה למדו חכמים: "נוח לו לאדם שיפילוהו לכבשן האש, ואל ילבין פני חברו ברבים".

3. תמר הצדקת
הזוהר אומר כי ממעשה עזות הקדושה של תמר הצדקת הגיעו לעולם כמה טובות (זוהר חלק ג', דף ע"א, ב').

4. הקבלה בין תמר למלכות
א. דמותה של תמר מזוהה ע"פ תורת הסוד עם ספירת מלכות (כתבי האר"י, שער הכוונות, דרושי כוונות קריאת שמע, דרוש ו, פירוש תיבת ישראל).
ב. כנסת ישראל, המזוהה עם ספירת מלכות, משולה לתמר - "זאת קומתך דמתה לתמר" (שיר השירים ז', ח').
ג. ע"פ תורת הסוד ישנה הקבלה בין שבעת המינים לבין שבעת הספירות, כאשר התמר מקביל לספירת המלכות (האר"י, ספר הליקוטים פ' עקב, פרק ח').

5. לידת התאומים
ממעשה תמר ויהודה נולדו תאומים: פרץ וזרח, שהיו שניהם לצדיקים.
במהלך הלידה הוציא זרח ראשון את ידו והמיילדת קשרה על ידו חוט שני כדי לסמן אותו כבכור, אלא שאז החזיר ידו אל בטן אמו כשהשני, פרץ, עוקפו ופורץ החוצה ועל כן נקרא בשמו זה.

6. מהות שמה של תמר
תמר נקראה בשמה משום שתימרה מעשיה כקטורת, כלומר היו מעשיה נאים כקטורת (לקח טוב).

7. תפילתה של תמר
במקרא מובא כי תמר המתינה ליהודה בפתח עיניים: "ותשב בפתח עיניים" (בראשית, ל"ח, י"ד), אך המדרש מביא כי לא מדובר במקום ששמו "פתח עיניים", אלא הכוונה היא שתמר נשאה את עיניה אל הפתח אליו כולם נושאים את עיניהם, כלומר שער התפילה בשמים והתפללה: "הי רצון מלפניך ה' אלקי, שלא אצא מן הבית הזה ריקנית". כלומר, תמר התפללה שלא תצא ממעשיה עם יהודה ללא זרע מבית יהודה, אשר ידעה שממנו עתידה לצאת מלכותו של משיח (מדרש רבה, בראשית פרק ל"ח).