כיצד מילה אחת שנאמרה שינתה חיים שלמים?

האדם הוא יצור חברתי, וככזה, הוא זקוק, כאוויר לנשימה, לסיוע ועידוד, למילה טובה וטפיחה על השכם, שיבואו אנשים ויגידו לו: "אתה תִּגְבַּר על כל המכשולות, אתה תנצח!". 

טמונים באדם כוחות, וכאשר מעודדים אותו, הוא מוציא החוצה את אותן כוחות חבויים שיש לו בפוטנציאל, ואילולא מילות העידוד והחיזוק, הוא לא יכול להוציא החוצה את הכוחות הגלומים בתוכו, (ולא מדובר בילדים ונערים בלבד, אלא בכל אדם, קטן וגדול). 

את הסיפור המאלף הבא סיפר הגאון רבי בן ציון פלמן זצ"ל: 

אברך מצויין באחת הישיבות המפורסמות, סיים את לימודו בצהרים. הוא ירד במדרגות בית המדרש, והבחין כי מישהו דולק אחריו. האברך סובב את ראשו, וגילה את אחד הבחורים שממהר אחריו להשיגו.

הבחור נעצר, נשם עמוקות, והוציא מכיסו 'הזמנה לחתונה' והושיט לו: ''אני מתחתן בשבוע הבא, רציתי להזמין אותך אישית לשמוח איתי".

שתיקה עמדה ביניהם. האברך הביט על הבחור כמשתומם. כמעט ולא ידע מי הוא, ומה הוא רוצה מאיתו, ולא הצליח להבין לשם מה החליט להזמינו. הוא חשב לעצמו: יכול להיות שהבחור מחליף אותי באחר, מעולם לא שוחחנו בדברי תורה ולא ישבנו בספסל אחד, הלא הבחור יושב בצדו השני של היכל הישיבה.

הם הביטו זה על זה... הבחור הבין את מחשבותיו, חייך ואמר: "אין לי טעות. אני מזמין אותך לחתונה שלי, אתה לא מכיר אותי מקרוב, אבל בזכותך ומכוחך, הגעתי עד הלום".

שוב הביט עליו האברך ותמה בכפליים: מה הוא רוצה ממני?!...

הבחור רצה להסביר את עצמו, אך לא יכל לדבר כי התרגש מאוד.

הם ירדו יחד בשתיקה בגרם המדרגות, ופנו לצידי הפרוזדור.

היה קשה לו לדבר. הם התיישבו. 

הבחור פתח את פיו, והחל מספר בעיניים עצומות מבוישות: "כאשר נכנסתי לישיבה העמוסה בתלמידים מכל הסגנונות, בשבועות הראשונים, לא היה מי שהתייחס אלי, הייתי שועל רזה ובודד, בין אריות הישיבה.

יום אחד החלטתי שאני עוזב. היה לי מר מאוד. חשבתי במר יאושי שאין לי מה לחפש בישיבה. השטות עלתה לי מעל הראש (בגיל הטיפש-עשרה) במחשבות רבות נוספות שאין צורך להעלותן על הפה. 

והנה, בליל שבת, עמדתי עם כולם בתור להתברך ב"שבת שלום" מראשי הישיבה. ואני כעלה-נובל וכציץ-יבש עומד בתוך בליל של בחורים. ואתה, כן אתה! עמדת מאחוריי, וראית שהצווארון של החליפה שלי לא מסודר, סידרת לי אותו ואמרת בחביבות ובחום: "שבת שלום", ולחשת לי ככה באוזן: "בחור חשוב כמוך, מגיע לו צווארון מסודר... אתה עושה רושם של בחור מופלא, שקדן וירא שמים, וככזה, ראוי שהופעתך תהיה מסודרת".

זרם של חיים נכנס בי. מילותיך היו כצרי על ליבי הדווי.

כשסיימתי את השורה, יצאתי לכיוון חדר האוכל לסעודת ליל שבת, אמרתי לעצמי, אם יש עדיין מישהו שאכפת לו ממני, אני נשאר בישיבה.

בינתיים, ברוך ה' כבר מצאתי חברים, ובמשך הזמן התעליתי מאד, והגעתי עד הלום".

האברך היה המום. עיני שניהם דמעו. התערבו שם נצוצי דמעות של התרגשות, של שמחה, של הפתעה.

האברך הגיע לשמחת הנישואין, ועמד מהצד במשך שעה ארוכה. כאשר החתן יצא מחדרו והחברים רקדו סביבו במחול בעוז ותעצומות, האברך הרהר לעצמו: מה מילה טובה אחת יכולה לעשות, ומי יודע מה עונשו של המונע מילה טובה מיהודי...

אין אדם שאינו זקוק למילה טובה, לדברי חיזוק ועידוד חמים. אין אדם שמילה טובה לא מוסיפה לו נשימת חיים, ונוסכת בו כוחות לעלות ולהתעלות!

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס.