האב דרש מבנו את כספי חסכונו בכדי לזכות בסכום כפול מהמחותן

מעשה באבי חתן שנפגש עם אבי הכלה לפני סגירת השידוך, על מנת לערוך ולסכם את התנאים. 

כששאל אבי החתן את אבי הכלה בכמה ישתתף בקניית הדירה לזוג, הלה השיב: "אני מתחייב ליתן פי שניים מכל סכום שאתה תתן! אם תתן מאה אלף - אני אתן מאתיים אלף, תתן חצי מיליון - אתן מיליון!". 

אבי החתן הסכים מתוך סיפוק רב להתחייבות מחותנו. 

והנה, החתן המצויין דנן, הצליח לחסוך במשך השנים סכום נאה של מאה אלף ש"ח, וכעת פונה אליו אביו בדרישה: "אבקש שאת כספי החיסכון שלך, שהינך עומד להשקיעם עתה ברכישת דירה, תעביר לחשבוני, ובכך תוכל לזכות במאתיים אלף נוספים, כי כאשר אשלם את הסכום הזה לרכישת הדירה, המחותן היקר יוסיף משלו סכום כפול של מאתיים אלף...". 

האב הבחין שבנו מהסס ומתחבט לנוכח הצעתו, והרגיעו: "אין באקט הזה שום סרך של גניבה, שהרי אתה מקנה לי במתנה גמורה את הכסף...". 

וכאן הבן שואל: כיצד עלי לנהוג לנוכח דרישת אבי - האם אסכים לדרישתו, או שמא יש בכך עורמה וחשש גזל, כי אולי חמי היקר לא התכוון ליתן פי שניים עבור הכסף שהיה שייך לי, שממילא כוונתי היתה להשקיעו ברכישת הדירה...?

תשובה

הבן רשאי ליתן את כספי החסכון שלו לאביו, שכן אבי הכלה לא הציב שום תנאי המגביל את מחותנו באשר להשגת דמי הדירה, אלא הסכים לשלם פי שניים מכל סכום שיביא המחותן. וממילא, אבי החתן רשאי להביא כסף מהיכן שרק ירצה, מן הגורן ומן היקב!

ומצינו בפרשת ויצא, שיעקב אבינו נקט ב"תחבולה" מעניינת בהוצאת שכר עבודתו מחמיו: "וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה... וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת", (בראשית ל', ל"ז). נשאלת השאלה: וכי מותר לאדם לעשות תחבולות על מנת להרבות את חלקו? האם אין זו רמאות לצדיק כיעקב אבינו איש האמת? - משיב על כך הרמב"ן: "כיון שהסכימו (יעקב ולבן) להיות שכרו באלה, היה רשאי יעקב לעשות כל מה שיוכל להולידם כן" (וממילא אין כל רמאות בדבר). וכעין זה נאמר גם בענייננו...

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס.