לפעמים, במקום לרוץ לטיפולים ואבחונים – צריך פשוט לקבל את הפחד

"אנחנו כבר די מיואשים מכל הטיפולים שהוא עבר... טיפול באמצעות שיחות, רכיבה טיפולית, שחייה טיפולית, תרפיה בבעלי חיים ועוד...

"אנחנו מנסים להסביר לו שהוא צריך להתגבר על הפחד, ושהוא יכול להתקלח לבד ולא יקרה כלום, וגם שאין שדים ורוחות בחדר המדרגות, וילד בגילו כבר יכול להירדם בלי שאבא או אמא צמודים למיטה שלו. תראה, הוא כבר בן 11! אי אפשר לתת לו להמשיך ככה, הוא חייב להתגבר על זה".

כך פנה אלי חבר, איש יקר, הורה נפלא ומחנך בחסד.

"תגיד יש מצב שפשוט במקום להתמודד עם הפחדים, בטעות טיפחתם אותם מרוב טיפולים ואבחונים?", שאלתי אותו.

"אני מבין את השאלה. אבל מה כבר אפשר לעשות?!".

"תראה, אנחנו חברים, אז אני מרשה לעצמי לומר לך את דעתי בלי שאלות ושיקופים... אתה רוצה?".

"כן!".

"אבל זה יהיה לך קשה, מה שאגיד לך".

"דבר כבר, נו!".

"טוב. אז ההמלצה שלי היא...".

* * *

שבועיים אחרי השיחה הזו, נפגשנו שוב. "תשמע עדיין אין תוצאות מבחינת הפחדים. אבל יש משהו אחר, מרגש מאוד. הוא פשוט קלט שאני ואשתי החלטנו לזרום לחלוטין עם כל מה שהוא זקוק לו בעקבות הפחד, לא לבקר אותו בכלל על הפחד ולבוא איתו לכל מקום כאילו זה נורמלי ורגיל ובסדר גמור מצדנו. ועכשיו, בכל פעם שאני 'רץ' מרצוני להיות איתו במקלחת, או שאני יושב לידו עד שיירדם – הוא פתאום ניגש אלי, מחבק אותי ואומר: אבא, תודה שאתה איתי...".

* * *

חודש אחרי. "תשמע, אחי, זה פשוט לא נורמלי. זה עובד. הילד מתקלח לבד. חדר המדרגות, שפעם היה מוקד של שדים ורוחות, הפך למקום סביר שהוא בהחלט מוכן ללכת בו לבדו, אפילו בשעות הערב.

"ואתה יודע מה הדבר הכי יפה? מצדנו, אנחנו באמת מקבלים את זה שהוא מפחד, ורואים שזה מה שבאמת נותן לו את הכוח להתמודד וגם להתגבר. מתברר שחלק גדול מניסיונות העזרה שלנו התפרשו אצלו כביקורת, וההקלה שיש לו כרגע היא גדולה מאוד".

* * *

חשוב להדגיש: לא כל סיפור או מאמר הוא הדרכה או עצה מדויקים למקרים דומים שאתם חווים, אבל בהחלט יש מה לקחת מכל סיפור במידה הנכונה.

במקרה הזה, ישנן תובנות נפלאות שיכולות בהחלט לסייע במקרים רבים.

לא תמיד העזרה נמצאת בקליניקה של המטפל. אנחנו, ההורים, יש לנו השפעה עצומה על נפשו של הילד, ואם רק נסכים לקבל את הקושי שלו, זה ייתן לו הרבה מאוד כוח כדי להתגבר עליו בהמשך.

כי אם אנחנו נלחצים ומנסים לעזור בכוח או בהסברים חכמים (שכמובן גם להם יש מקום נכון במקרים רבים), אז בהרבה מן המקרים אנחנו פשוט מעמיסים עליו התמודדות נוספת, שהיא - הדאגה שלנו מהקושי שלו.

נסכים לקבל את זה שכרגע זה המצב, ואין לנו מושג מתי הקושי או החרדה ייעלמו, אבל עכשיו אנחנו פשוט עוזרים לו ברחמים, ורואים מה הוא צריך כרגע, אפילו אם זה נראה לנו יותר מדי, ושהוא צריך להתגבר, ו... - אנחנו עכשיו איתו. נקודה.

אם נעשה זאת, ודאי שזה יעזור לו להתחזק פנימית ולחוות אמון וביטחון, וממילא גם יעזור לו להתגבר בהמשך.

ועוד מתנה קטנה נרוויח על הדרך: הוא/היא יזכרו שבזמנים הקשים היינו לצדם ותמכנו. אוי, כמה שזה חשוב בדור הזה!

(למותר לציין שהאמור אינו כתחליף לטיפול מקצועי ו/או קליני).

משה קליין הוא תומך אישי ומקדם נוער ומבוגרים. לתגובות mosheklein9@gmail.com