חולה הקורונה בפוסט מטלטל: זה מה שבאמת קורה במחלקת קורונה

"כל מי שמכיר אותי יודע שאני לא צעיר מדי, אך גם לא מבוגר מדי. אני בן 53, בריא מאוד גם בנפשי וגם בגופי", במילים אלו פותח מוטי פלמן מ"כל הקפואים', את מכתבו.

"אני מנהל כל חיי קרבות בעסקים וברוך ה’ מצליח לעמוד בהכל, יעידו כל השותפים שלי בעבר וכיום – וכל אחד מאלו המכירים אותי. אני אדם שעובד 6 ימים בשבוע, 20 שעות ביממה. האדם האחרון שהוא עם מחלות רקע או עם מערכת חיסונית לא טובה. והנה אני פה, במחלקת הקורונה, שוכב שבר כלי".

"כידוע לכם, אני פעם שניה מאובחן בקורונה. אממה בפעם הראשונה לא קלטתי מה זה קורונה. נכון הקפדתי על הכללים ודאגתי שכל מי שמסביבי יקפיד. אבל אינה דומה הפעם הראשונה לפעם השניה.

"אני מאושפז מיום ראשון בבוקר, ערב יום כיפור, במחלקת הקורונה ב’השרון’. מקבל טיפול חבל”ז, שרות 5 כוכבים. עושים פה עבודת קודש. נותנים את הלב והנשמה. מרגישים את זה על צעד", משבח פלמן את הרופאים והאחיות, אך מוסיף: "את יום כיפור הזה אזכור עד יומי האחרון".

"בכדי שתבינו למה הקורונה מביאה, אתן לכם מעצמי מספר דוגמאות: אתם פעם חישבתם איזו פעולה לעשות בכדי לחסוך באוויר שהגוף זקוק לו? האם עשיתם חשבון עם כמה מילים להשתמש בכדי שלא תגיעו לאיבוד אויר ושיעול שלא מפסיק? האם חישבתם אם כדאי לכם לעשות סיבוב במיטה? כן אני מתכוון מצד לצד! בכדי לא לאבד אויר!

"כי תבינו, הקורונה דופקת את המכונה שמייצרת לנו את האוויר. וברגע שהגוף דורש עוד קצת אויר, הסיפור נגמר… אין אויר. מתחיל שיעול שלא נגמר, וסבל וסבל וסבל שלא נגמר! קשה לתאר ועוד יותר קשה לסבול את זה!

"שלא לדבר על כך שאתמול אחר הצהרים, כשהגעתי לחדרי בבית החולים, קיבל אותי חולה קצת מבוגר במאור פנים ובירך אותי ב’ברוכים הבאים’ כזה מאיר פנים. היה ערני מאוד ותוך כמה שעות, אני רואה איך שהוא מתדרדר, ואחרי כמה שעות של צפצופים מכל המכשירים שאליהם הוא חובר, הוא עבר למחלקה של הקשים מאוד ושהשם יעזור לו שתהיה לו רפואה שלמה.

"אני כותב ודמעות יורדות מעיניי. חברים, אחים ואחיות, תבינו: יש מגפה קשה מאוד קוראים לה קורונה. אני יודע שבלעז זה נקרא כתר! לא רוצה להיות רע. אבל זה הכתר של מלאך המוות!

(צילום: shutterstock)

"אבל הכתר הזה נמצא בידינו, ואנחנו יכולים לעצור את הכתר הזה. אני יודע שרובינו באמת מקפידים על ההוראות, אבל חבל שיש מעטים שלא והם אלו שמעבירים את המגפה. איפה כל אלו ששולחים הודעות על המאצי’נג הזה והאחר.

"חברים, זה המאצי’נג הכי גדול! הצלה של הדבקה אחת כפול כמה נשמות שהעולם חרב עליהם! כפול כמה הדבקות שהם הדביקו! וראו איזה מאצי’נג יש גדול מזה?

"למה לא שולחים תיאורים קשים מאיתנו החולים על איך נופלים פה אנשים על ימין ועל שמאל. מי לא מפחד מזה, שבגללו אולי יהיה יתום אחד. יתומה אחת. אלמן אחד. אלמנה אחת. אתם יודעים מה זו נשמה יהודית? איפה ‘ונשמרתם’! איפה ההלכה שמחללים שבת על ספק פיקוח נפש!

"תתעוררו, המצב קשה קשה מאוד. תפיצו לכמה שיותר אנשים. ואם אצליח להציל יתום אחד נפש אחת היה זה שכרי והיה שווה כל הסבל שאני סובל", מסיים פלמן את דבריו המטלטלים.

מדוע הגיעה הקורונה לעולם, ומהי הדרך להתגבר עליה, מלבד השמירה הקפדנית על כללי הזהירות: מסיכות, ריחוק חברתי, והגיינה? הרב יגאל כהן במסר קצר וקולע: