מצמרר: נשמה שנפטרה לפני 200 שנה, התגלתה בחלום למשגיח הכשרות - וביקשה...

הסיפור המצמרר שלפנינו אירע לפני כשנה.

הגיבור העומד בראשו הוא הרב אליעזר ליפא זריל - משגיח כשרות מ'העדה החרדית' ששותפו לעבודה חלם חלום מדהים בעת שהותו בשטרסבורג גרמניה. 

בראיון לרב א. חפץ מאתר 'דרשו', סיפר הרב זריל כי מדי שנה משגרת 'העדה החרדית' קבוצת משגיחי כשרות למפעלים ברחבי העולם שמייצרים מזון עם כשרות מהודרת, עבור יהודים שומרי תורה ומצוות. באותה שנה יצאה קבוצת המשגיחים לגרמניה, ובמשך השבוע כמעט ולא היה להם קשר ליהודים שומרי תורה ומצוות. בשבתות מתכנסת הקבוצה בעיירה שבה יש בית כנסת, ושם מתפללת ולומדת תורה ומקיימת שבת כהלכתה.

הרב זריל סיפר כי לרוב הקבוצה מתחלקת לזוגות, וכל זוג של משגיחים מגיע לעיירה אחרת שבה יש מפעל שזקוק להשגחה. הוא ושותפו למסע הגיעו לחווה גרמנית קטנה כעין כפר בשם ניווסונד, בשטרסבורג. 

"באחד הלילות, שותפי להשגחה סיפר לי על חלום שהוא חלם בלילה, ובו התגלתה לו נשמה בשם 'אליעזר' שקברה נמצא לא רחוק מכאן, והיא רוצה מאוד שהוא יגיד פרקי תהילים על קברה בי' באייר, יום היארצייט שלה", משחזר הרב זריל. 

"הרגשתי שזה יותר מסתם חלום", סיפר שותפו של הרב זריל בהתרגשות. "הנשמה לקחה אותי בחלום והעבירה אותי את פסי הרכבת שנמצאים כאן בסמוך, מרחק שתי דקות נסיעה מהאכסניה ואף הצביעה לי על בית גדול כשהיא טוענת שהקבר נמצא מאחורי הבניין. מיד לאחר מכן אני רואה את הקבר בחלומי, כאשר על המצב מופיע תבליט של כד והשם המופיע עליו הוא אליעזר".

כשהשניים הגיעו לשטרסבורג, מיד צץ עניין החלום ועלה שוב - בשל התאריך המיוחד שבו הגיעו לשם: ח' באייר. יומיים בלבד לפני התאריך שבו ביקשה הנשמה שאותו רב יגיע אל קברה ויאמר תהילים. 

"הנה הבניין. זה הבניין שראיתי בחלום"

"ביום המדובר יצאנו ברכבת למקום שמתואר בחלום, כשאמצעי הניווט היחיד שיש בידינו הוא התיאור מפי הנשמה בחלום. הגענו לפסי הרכבת, והנה - אחרי נסיעה איטית וקצרה, שותפי הזדעק: 'הנה הבניין! זה הבניין שראיתי בחלום".

השניים עצרו מיד את הרכב, ירדו ממנו והתקרבו לבניין שנראה ישן ונטוש במשך עשרות שנים. "הלכנו מסביב לבניין ומאחורי חורשת עצים ושיחים ראינו שביל קטן. המשכנו בהתרגשות בשביל, ובסופו באמת ראינו כמה מצבות עומדות - אך הן היו ללא שמות עליהן אז לקחנו בחשבון את האפשרות שאולי הן שייכות לגויים".

השניים המשיכו לחקור את האזור ופתאום עצרו כשנשימתם נעתקת. "גילינו פתאום שער סגור מעץ שעליו חרוט מגן דוד. קברי יהודים. דחפנו את השער שמתברר שלא היה נעול, ונכנסנו פנימה".

שם גילו הרב זריל ושותפו גבעה שמסביבה ישנן כעשרים מצבות. "התחלנו לחפש את הנשמה 'שלנו'. עברנו קבר אחרי קבר וראינו את השמות: פה נקברה יענטא, פ"נ יהודה, כולם שמות יהודים שנפטרו בשנים תרפ"ז-תרפ"ח. פתאום שותפי קרא לי בהתרגשות ואמר: 'הנה מצבה שיש עליה כד'. אז גילינו שזו הייתה המצבה המדויקת שחברי ראה בחלום, התיאור של הנשמה היה מדויק עד לפרט האחרון. אחרי שהתאוששנו מהמראה, אמרתי לו בוא נלמד משניות לעילוי נשמתה, אך הוא סירב באומרו ש'הבקשה של הנשמה הייתה להגיד כמה פרקי תהילים'. אמרנו את פרקי התהילים בהתעוררות ובהתרגשות עוצמה".

בשל הייחודיות של הסיפור החליט הרב זריל לכתוב את פרטי החלום במכתב אותו שיגר למרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי, שגם התייחס בכובד ראש למכתבו ואמר כי למרות שככל הנראה עברו למעלה מ-200 שנה מפטירת הנשמה, לפעמים הנשמה צריכה תיקון גם אחרי זמן רב ונותנים לה את היכולת לבקש בקשה מאדם, גם אם הוא זר ולא קרוב משפחה של הנפטר אלא שיש לו ולנשמתו שייכות לנפטר. הגר"ח קנייבסקי גם התייחס לכך שהנשמה ביקשה שיגידו על קברה דווקא תהילים ולא משניות ואמר כי "יש עניין להגיד את התהילים ליד הקבר עצמו".