"הפצע נותר פתוח": אחיו של הנרצח בפיגוע בברקן - בפוסט מטלטל

טל חג'בי, אחיו של זיו חג'בי ז"ל שנרצח לפני שנתיים בפיגוע בברקן - בפוסט מטלטל ומרגש, במלאת שנתיים לרצח. "אלוהיי...", פותח טל וכותב. "תגיד לי איך לעצור את הדמעות. שנתיים בלעדיך. שנתיים שלא דיברנו, ואני עדיין לא מאמין שאני מדבר עליך בלשון עבר. אומרים שהזמן מרפא את כל הפצעים, אבל הפצע אצלי נותר פתוח ופשוט לא מצליח להגליד. היום, השביעי באוקטובר, היום בדיוק לפני שנתיים בשעה 7:33 בבוקר - נרצחת בפיגוע הארור במפעל שבו עבדת, באיזור התעשייה בברקן. היום לפני שנתיים הלב שלך נדם. הכדורים פילחו את גופך, ובשנייה לקחו אותך מאיתנו לעולמים. היום לפני שנתיים - הלב שלי נשבר לאלפי רסיסים. 

"אח, כל כך הרבה השתנה פה מאז שנלקחת מאיתנו. מאז שנרצחת. החושך רק גובר כאן. הקורונה תוקפת את העולם, מפרקת משפחות. המדינה כבר לא כמו שאתה זוכר אותה. אחים רבים עם אחים, מפגינים, תוקפים, שונאים. היית משתגע לראות את זה. לא ככה אתה זוכר את המדינה שכה אהבת. אח, אני כל כך מצטער. הקורונה מנעה ממני להגיע לארץ להתייחד איתך שוב. מנעה ממני להשתטח על הקבר שלך. מנעה ממני להרגיש אותך קרוב. אתה חסר לי כל כך, אח. אתה לא מבין מה עברתי בשנתיים האלו. כמה פעמים חשבתי לוותר. אני מבין שכולם פה אבודים, אבל אני מרגיש שאני טיפה יותר. כמה פעמים הסתכלתי לשמיים, ולא הבנתי מה הוא רוצה ממני, למה אני צריך לחוות את כל הכאב הזה. כמה כאב ועצב וגעגוע אינסופי - עוד אוכל להכיל?

"אח, כבר שנתיים שלא דיברנו. אתה כבר לא מופיע לי בחלומות ואני כל הזמן תוהה אם המשכת הלאה, לחיים חדשים, או שאתה עדיין נמצא שם למעלה, קרוב לאלוקים. מסתכל עלינו, כואב איתנו את לכתך. אומרים שיש מי ששומר עליי, נותן לי את הכוחות. בבקשה תמשיך לתת לי כוחות להמשיך, אח. זה כל כך קשה לשים מסכה כל בוקר ולצאת לעבוד. לחייך לכולם ולתת לכולם, כשאני כל כך ריק מבפנים. אני מרגיש שהרבה ממני מת איתך כשנלקחת ממני.

"מה הייתי נותן כדי שתהיה פה עכשיו. הייתי מוכן שייקח אותי ויחזיר אותך, שתראה את הילדים שלך גדלים כי הם כל כך צריכיים אותך. אתה לא מבין כמה אני אוהב אותם. אני משתדל לדבר איתם כל יום, אפילו רק לרגע, למרות שלפעמים הם חושבים שאני חופר להם. אני עדיין ממשיך להתקשר, כי זה עוזר לי להיות קרוב אליך. אני מסתכל על גיא ורואה אותך. הוא כל כך אתה, אתה לא מבין כמה היית גאה בו. אתה חסר להם כל כך, לכולנו. אני אוהב אותך אח. קשה לי לחשוב שעברו שנתיים שלא דיברנו. אם רק היה אפשר להחזיר את הגלגל אחורה, אם רק הייתי יכול להציל אותך. מה הייתי נותן רק כדי להחזיר אותך, מה הייתי נותן שתחזור להיות אחי הגדול, אפילו רק לרגע. אני מבטיח לך שנמשיך להנציח אותך ולדבר עליך בכל הזדמנות שיש, אסור שישכחו איזה בנאדם העולם איבד, ואיזה חלל גדול השארת פה - שלעולם לא יתמלא. לעולם. אני מקווה שניפגש בסוף. ואולי, בעולם אחר, פחות עצוב", הוא מסכם.