שניים מקרא ואחד תרגום: 10 עובדות וסגולה מיוחדת

1. שניים מקרא ואחד תרגום (שמו"ת) הוא חיוב לקרוא בכל שבוע פעמיים את פרשת השבוע ופעם אחת את התרגום (תרגום אונקלוס).

2. מקור החיוב הוא מהגמרא (ברכות ח'): "אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי: לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום ואפילו עטרות ודיבן (שאין בהם תרגום), שכל המשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכין לו ימיו ושנותיו". כלומר, המקפיד לקרוא בכל שבוע את פרשת השבוע - שני פעמים את המקרא, ופעם אחת את התרגום - זוכה לאריכות ימים ושנים.

3. בהמשך הגמרא מופיע שרבי יהושע בן לוי אמר לבניו לעשות כך. במכילתא פרשת בא כתוב שרבי יהודה הנשיא ציווה את בניו לפני פטירתו 3 דברים, ואחד מהם הוא: 'אל תאכלו בשבת עד שתקראו את הפרשה'.

4. ה"שולחן ערוך" (אורח חיים סי' רפ"ה, א' ב') פסק כי על כל אדם לקרוא בעצמו את פרשת השבוע – פעמיים את לשון המקרא ופעם אחת את התרגום על המקרא. כה דבריו: "אף על פי שאדם שומע כל התורה כולה כל שבת בציבור, חייב לקרות לעצמו בכל שבוע פרשת אותו שבוע שניים מקרא ואחד תרגום, אפילו 'עטרות ודיבון'. אם למד הפרשה בפירוש רש"י – חשוב כמו תרגום, וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י".

5. ה"כף החיים" ציין כי בפסוק "ואלה שמות" נרמז בראשי תיבות: "וחייב אדם להשלים הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום".

6. התוספות, הרי"ף, רבנו יונה, המרדכי והרא"ש על הגמרא במסכת ברכות מציינים כי מדובר בחיוב גמור. בטור (או"ח סי' רפ"ה): "וצריך להיזהר להשלים הפרשה עם הציבור", וכך נפסק גם בשולחן ערוך.

7. כה דברי הרמב"ם (הלכות תפילה פרק י"ג הלכה כ"ה): "אף על פי שאדם שומע כל התורה כולה בכל שבת בציבור – חייב לקרות לעצמו בכל שבוע ושבוע סדר של אותה שבת שנים מקרא ואחד תרגום".

8. הסיבה לתקנה זו: ה'לבוש' כתב: "חייבו חז"ל על כל אדם מישראל שישלים הפרשה בכל שבוע עם הציבור שניים מקרא ואחד תרגום, כדי שיהיה בקיא בתורה".

ה'ערוך השולחן' מסביר כי "החיוב בתורה השמיעה והלימוד, כמו שאומרים בברכת 'אהבה רבה' 'לשמוע ללמוד'. והנה, השמיעה היא בשבת מספר תורה כשרה, כתובה כדת וכהלכה. ולכן ילמד קודם בחומש, ויעלה בקודש לשמוע מספר תורה". עוד מוסיף ה'ערוך השולחן' את דברי הגמרא במסכת סוטה (ל"ז): "כללות ופרטות נאמרו בסיני ונשנו באוהל מועד ונשתלשו בערבות מואב'... לכן צריך ללמוד את הפרשה 3 פעמים, כנגד 3 המקומות. אך במקום שיש תרגום – את הפעם השלישית יש לקרוא מהתרגום, כדי להבין את המקרא.

בעל "ספר החינוך" בהקדמתו כותב כך: "ואחת מן המצוות, והיא עיקר ויסוד שכולן נשענות עליו, היא מצוות לימוד התורה, כי בלימוד ידע האדם את המצוות ויקיים אותן. ועל כן קבעו לנו חכמינו ז"ל לקרות חלק אחד מספר התורה במקום קיבוץ העם, שהוא בית הכנסת, לעורר לב האדם על דברי התורה והמצוות בכל שבוע ושבוע, עד שיגמרו כל הספר. ולפי מה ששמענו, רוב ישראל נוהגים היום לקרותו כולו בשנה אחת. ועוד חייבונו חכמים לקרותו כל אחד מישראל בביתו בכל שבוע ושבוע, כמו שקורין אותו במקום הקיבוץ, וזהו אומרם ז"ל: 'לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור', כדי שישכיל בדברים יותר, בקרותו אותם בביתו'".

מדובר בחלק מחיוב תלמוד תורה. כך פסק הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל ב'אגרות משה' (או"ח ה', י"ז) שגם מי שעוסק בתורה כל היום, חייב בקריאת שניים מקרא ואחד תרגום, ואפילו רבי שמעון בר יוחאי וחבריו שפטורים היו מכל המצוות, חייבים בקריאה – מכיוון שבקריאת שניים מקרא לומדים תורה שבכתב, וגם עליהם לדעת אותה – לכן הם חייבים ב'שניים מקרא ואחד תרגום'".

איזה תרגום ללמוד – אונקלוס או רש"י?

9. ה'ערוך השולחן' כותב שיש ללמוד את תרגום אונקלוס, כיוון שהוא ניתן בסיני, כמו שמובא במסכת נדרים: 'ויקראו בספר תורת אלוקים מפורש' – 'מפורש'- זה תרגום. ומבואר שם שהתרגום ניתן בסיני, אלא ששכחום וחזר אונקלוס וייסדו.

לעומת זאת, כתב הסמ"ג בספר המצוות שערך (עשין י"ט) שפירוש רש"י עדיף מפירושו של אונקלוס, מכיוון שהוא מרחיב יותר ומביא מדרשי חז"ל. לעומתו, רב עמרם גאון סבר שיש עדיפות לתרגום, כיוון שהוא ניתן בסיני ויש בו קדושה מיוחדת. כתב ה'בית יוסף' שירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י, שהתרגום ניתן מסיני, ופירוש רש"י כדי להבין את הפרשה.

מתי לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום?

10. בגמרא בברכות מצויין שצריך לקרות שניים מקרא ואחד תרגום באופן שמשלים פרשיותיו עם הציבור, כלומר באותו השבוע בו נקראת הפרשה בבית הכנסת.

מצוה מן המובחר שישלים לקרות הפרשה קודם שיאכל בשבת. ומכל מקום פשוט שאין לעכב מחמת זה האכילה עד חצות. ואם לא השלים קודם האכילה, ישלים אחר האכילה עד זמן מנחה. ובדיעבד עד רביעי בשבת, ויש אומרים עד שמיני עצרת. [ילקוט יוסף שם עמ' שנח].

התוספות בעמוד זה כותב: "דכל השבוע מכיון דמתחילין לקרות הפרשה, דהיינו ממנחת שבת ואילך עד שבת הבאה נקראת עם הציבור".

יש נוהגים לקרוא בכל יום אחר תפלת שחרית מקצת מהפרשה, שנים מקרא ואחד תרגום, ומסיימים בערב שבת, ומיום ראשון ואילך חשיב קוראה עם הצבור. וכן דעת מרן השלחן ערוך. והאר''י ז''ל נהג שביום ששי מיד אחר תפלת שחרית, היה קורא שנים מקרא ואחד תרגום. וכן מנהג החסידים. ומכל מקום, מי ששעתו דחוקה לו ואינו יכול לנהוג כן, בוודאי שיכול לקרוא שמו''ת החל מיום ראשון, וכפסק מרן השלחן ערוך. [ילקוט יוסף שבת א' עמ' שנט].

מי שהשעה דחוקה לו ביותר, ואין לו פנאי כלל לקרוא לעצמו את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, נכון להורות לו שיקרא בלחש את כל הפרשה עם השליח צבור הקורא בתורה, פסוק בפסוק, ושוב יחזור ויקראנה פעם שניה בביתו, ואחר כך יקרא פעם אחת את כל התרגום, ויצא ידי חובתו. וכן השליח צבור הקורא בתורה, רשאי לקרות הפרשה בהכנתה לפחות פעם אחת מתחלתה ועד סופה, ופעם שניה כשקורא אותה בצבור, ואחר כך יקרא התרגום של כל הפרשה פעם אחת ויוצא ידי חובה. אבל אין לסמוך על מה ששומע קריאת הפרשה מהשליח צבור. [ילקוט יוסף שבת כרך א' עמ' שס].

בדיעבד, יש אומרים שיכול להשלים עד יום רביעי בשבת, כיוון ששלושת הימים הראשונים שייכים עדיין במקצת לשבת שעברה, "וכדחזינן לענין מי שלא הבדיל במוצ"ש דיש אומרים דיכול להבדיל עד רביעי בשבת" (שו"ע סע' ד, ובמ"ב ס"ק י"א), ויש אומרים שעד "שמחת תורה" יכול להשלים מה שהחסיר מקריאת שניים מקרא ואחד תרגום בדיעבד. יצויין כי גם לדעה זו הדגיש המשנה ברורה (ס"ק יב) שבוודאי לכתחילה עיקר תקנת חז"ל היתה להשלים פרשיותיו באותה שבת, ורק בדיעבד ניתן להשלים עד שמחת תורה.

להלכות נוספות, לחצו כאן.

בקרוב מתחילים את חומש שמות. כולנו מתחזקים ביחד באמירת שניים מקרא ואחד תרגום. למחירי מבצע מיוחדים לחצו כאן או התקשרו 073-222-1250