"אמללתי אותם בצורה האכזרית ביותר" סיפר ושאל לתיקונו

וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה (במדבר י"ט, ב'). ויקחו אליך - משלהם, כשם שהם פרקו נזמי הזהב לעגל משלהם, כך יביאו זו לכפרה משלהם (רש"י).

יהודי שזכה לשוב לצור מחצבתו ולהיכנס לעולמה של תורה, פנה אל הרב יצחק זילברשטיין, והציע לפניו, כשדמעות בעיניו, את השאלה הנוראית והעצובה הבאה:

באחד הימים, בעת לומדי בתיכון החילוני, בסיום יום הלימודים, פניתי אל חברַי לכיתה, והצעתי להם לקבל ממני סיגריה במתנה. חלק מהחברים מיד הודו לי ונטלו את הסיגריה. אחרים נרתעו, "אנחנו לא נוגעים בסיגריות" הצהירו, "הן מזיקות ומסוכנות לבריאות!". אך הרגעתי אותם "מסיגריה אחת ויחידה לא יקרה לכם כלום...". לבסוף השתכנעו ועישנו.

כך היה גם למחרת. הפעם לא הייתי צריך להפעיל לחצים על אף אחד. כולם קיבלו את הסיגריות בשמחה. היו אף כמה שביקשו אחת ושתיים נוספות. לכולם חילקתי בחינם, במאור פנים ובאדיבות.

בימים הבאים הם כבר פנו אלי בעצמם, וביקשו שאתן להם מהסיגריות המשובחות שלי...

חלוקת הסיגריות החינמית, המשיכה כחודש ימים, עד שביום אחד הודעתי לחברים: "צר לי מאוד, אך איני יכול להמשיך להרשות לעצמי לחלק את הסיגריות ללא תמורה! מהיום והלאה אאלץ לגבות תשלום עבור כל סיגריה!".

נקבתי במחיר גבוה ביותר. הם טענו שהמחיר מופרז, אך גם לאחר שהרבו להפציר בי שאספק להם במחיר זול יותר, לא הסכמתי להוריד במחיר, אפילו לא באגורה אחת.

כשהלכו וקנו סיגריות זהות מהקיוסק, הרגישו שזה לא אותו דבר, "הסיגריות שלך מיוחדות במינן", טענו. בלית ברירה נכנעו ושילמו לי סכומים הגונים תמורת הסיגריות, וכך גרפתי לכיסי רווחים נאים ביותר.

דבר אחד לא גיליתי להם - הסיגריות שנתתי להם לא הכילו טבק רגיל. מילאתי אותם ב...סמים!!

וזו היתה תוכניתי הזדונית מתחילה; להעמיד פנים כנדיב-לב המחלק לנערים התמימים 'סיגריות רגילות', שלמעשה הן מכילות סמים ממכרים, ולאחר שייהפכו למכורים, אמכור להם את הסיגריות תמורת סכומים מפולפלים...

ובכן, לאחרונה זכיתי לשוב בתשובה, וכיום אני יושב ולומד ברוב שעות היום. אך איני מצליח להירדם בלילות, מייסורי מצפון קשים שתוקפים אותי ("אף לילות ייסרוני כליותָי") - הרי מלבד שהוצאתי מהם ממון רב במרמה ונוכלות, אמללתי אותם בצורה האכזרית ביותר; גרמתי נזק נורא לגופם ונפשם, הורדתי אותם ממש לשאול תחתיות, לעבריינות וריקנות...

נפשי בשאלתי: איך וכיצד אוכל לתקן את פשעיי הנוראים?

תשובה:

הרב יצחק זילברשטיין, פתח בפני השואל את הספר "שערי תשובה" (שער ד' אות ה'), והקריא לפניו את דברי קודשו של רבינו יונה:

"אף על פי שאין לעוון חילול ה' מרפא על דרך שאר העוונות, יִמָּצֵא לו מרפא, אם יעזרהו ה' יתברך לקדש תורתו נגד בני אדם, ולהודיע לבני אדם גבורת ה' וכבוד הדר מלכותו, וסר עוונו ברוב גודל כשרון המעשה, שהוא בהפך מן המעשה אשר נואל ואשר חטא בו. כמאמר הרופאים על חולי הגוף, כי ירפא בהפכו והעלה ארוכתו בתמורתו".

ומוסיף רבינו יונה (שם אות ט"ז): "עוד תמצא לעוון זה כפרה, בהגיונו תמיד בתורה ויגיעתו בה... כי התורה רפואה לכל מכה נחלה מאוד"!

למדנו אפוא, שגם לחטא החמור ביותר של חילול ה', ישנה רפואה על ידי תשובת המשקל, שתחת החילול ה' שעשה, כעת יקדש את ה', וכן על ידי התמדה ויגיעה בתורה הקדושה.

וכעין זאת נאמר גם בענייננו; ראשית כל - מכיון שהיהודי הסית והדיח את חבריו התמימים, עד שהפכו למכורים לסמים מסוכנים, המזיקים ופוגעים בגוף ובנפש, ומכלים את הממון, כעת תיקונו הוא, שיחבר נערים רחוקים ל'סם החיים' האמיתי - לתורת ישראל. ויעשה זאת על ידי שיפעיל בממונו מדרשה עבור נוער מתקרב, ואת הנערים יאסוף על ידי רכישת ממתקים ומעדנים, ואף חלוקת תמלוגים כַּסְפִּיִּים, ובכך יוציא יקר מִזּוֹלֵל.

ושנית - יש לנקוט בכפרה הנוספת המובאת בשערי תשובה: שיקבל על עצמו להגות ולהתייגע בתורה יומם ולילה!

לרכישת הספר "ופריומתוק" בהידברות שופס.