למה יש מחלות נפש? האם מותר להלשין על מפר בידוד? והאם מותר לאכול טווס?

1. למה יש לאנשים מחלות נפש? כשהקב"ה מעניש אנשים כדי שיחזרו למוטב, הם צריכים להבין זאת ולהשתפר, אך לפי מה שאני יודעת, אם הם חולי נפש ונפשם פגועה, איך יוכלו להבין את שגיאתם? למה הקב"ה יצר דבר כזה שנקרא מחלת נפש? האם לכל אחד זה יכול לקרות?

מחלות אלו הן כעונש של תיקון, שעל ידי הייסורים מזדככת הנפש ללא כל פעולה מצד האדם. דבר זה קרוב לשכר ורחוק מהפסד - הייסורים מתקנים אותו בצורה בטוחה, מאחר שהשוטה לא יכול לחטוא, וניטלה ממנו הבחירה.

* * *

2. האם מותר להלשין לשלטונות על אדם שמפר את הוראות משרד הבריאות ויוצא מביתו אף על פי שהוא צריך להיות בבידוד בגלל הקורונה?

קודם כל תתרה בו שאם לא יציית להוראות משרד הבריאות, לא יהיה לך מנוס מלדווח לרשויות. אם ההתראה לא עזרה, עליך לדווח לרשויות מיד.

מקורות: יעויין כיוצא בזה בשו"ת מנחת יצחק חלק ח' (סימן קמ"ח) ובשו"ת יחוה דעת חלק ד' (סימן ס').

* * *

3. אם כשם שחייב לברך על הטובה מברך על הרעה, אם כן לכאורה מברך בשמחה. אז אם כן, איך זה לכאורה לא סותר לאבלות? וכי יעלה על הדעת שאדם בבית קברות שמברך "דיין האמת" יברך כולו בשמחה?

לשון הטור והשולחן ערוך אורח חיים (סימן רכ"ב סעיף ג') וחייב אדם לברך על הרעה בדעת שלימה ונפש חפצה כדרך שמברך בשמחה על הטובה, כי הרעה לעובדי השם הוא טובתם ושמחתם, כיוון שמקבל מאהבה מה שגזר עליו השם נמצא שבקבלת רעה זו הוא עובד השם שהיא שמחה לו.

וכתב הבית חדש שם, שרבנו הטור דקדק ואמר בדעת שלימה ובנפש חפצה כדרך שמברך בשמחה על הטובה וכו', והוא לפי שאי אפשר לאדם שיהא שמח ברעה, וצריך לפרש, כשם שהוא מברך על הטובה בשמחה, שאז מברך בדעת שלימה ובנפש חפצה, כך יברך על הרעה בדעת שלימה ובנפש חפצה. ותיקן עוד שמה שכתוב שמברך על הרעה בשמחה, הוא לפי שבקבלת רעה זו הוא עובד השם והעבודה היא שמחה לו.

* * *

4. האם מותר לנסוע בשבת בסקייטבורד?

יש להימנע מלנסוע על סקייטבורד בשבת.
 
מקורות: בדומה למה שכתב בספר חזון עובדיה שבת חלק ד' (עמודים מ'-מ"ד) שאין לנסוע על אופניים בשבת משום עובדין דחול, ודומה למה שאמרו חז"ל במסכת שבת (דף קי"ג עמוד א') אם תשיב משבת רגלך, שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך בחול. ואם כן הוא הדין והוא הטעם לגבי סקייטבורד. וכן כתב בספר ארחות שבת חלק ב' (פרק י"ט הערה צ"ה). וע"ע בספר שמירת שבת כהלכתה חלק א' (פרק ט"ז סעיף י"ח).

* * *

5. האם מותר לאכול טווס? אשמח אם אפשר לכתוב מקורות.

יש סוג של טווס שהוא כשר, ובזמן הגמרא היו אוכלים אותו (יעויין מסכת חולין דף קטז עמוד א'), אולם בזמננו אין לנו מסורת על אותו טווס, ולכן נמנעים מלאוכלו.

וכך הביא הכף החיים יורה דעה (סימן פ"ב אות י"ח) בשם הכנסת הגדולה, עוף שהנוצה שלו מהודרת ויש לו בכרבלתו קצת נוצות כמו ורדים, וכל גופו יפה חוץ מרגליו שהם שחורות, אסור לאכלו והוא הטוו"ס. יעוין שם.

(צילום: shutterstock)

6. האם בעולם הבא יש עונות כמו חורף וקיץ? האם יש יום ולילה?

בגן-עדן יש יום תמידי, ואין לילה וחילופי עונות. אלא שגם אמירה זו אין להבינה כפשוטה, שהרי העולם הבא איננו חומרי, אלא מקום של שכר רוחני ואור אלוקי אדיר שמביא עונג גדול לנשמות בו.

כך אמרו חז"ל: "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה, ולא משא ולא מתן, ולא פריה ולא רביה, אלא צדיקים יושבים ועטרותיהן בראשיהן ונהנין מזיו השכינה" (סנהדרין צד, א').

* * *

7. מהו המקור ללבישת כובע שחור? האם יש חיוב/עניין הלכתי לעשות כך?

בגד שחור נצטיין בפוסקים כמלבוש הראוי ליהודים, לפי שהוא דרך של צניעות והכנעה (יורה דעה סימן קע"ח ש"ך ס"ק ג').

כובע, מקיימים בו ענין של "עיטוף" הנזכר בגמרא, שיש בו עניין הלכתי בתפלת שמונה עשרה ובברכת המזון (משנה ברורה סי' קפ"ג ס"ק י"א).

בנוסף לכך, מבואר בגמרא שכן נהגו החכמים הנשואים בימי חז"ל, להתעטף בבגד על הראש בצאתם מחוץ לבית.

(צילום: shutterstock)

8. המצוות שמקיימים הילדים, רק מרוויחים מהן שמחנכים את עצמם, או גם מקבלים שכר בשמים?

הם יקבלו שכר על המצוות שהם מקיימים. אלא שהשאלה היא אם יקבלו שכר כמי שמצווה ועושה, או כמי שאינו מצווה ועושה. דעת המהר"ם שיק בתשובה (חלק אורח חיים סימן רס"ט) שיקבלו שכר כמי שאינו מצווה ועושה. אולם לדעת האגרות משה חלק יורה דעה חלק ב' (סימן ח') יש צד שיקבלו שכר כמי שמצווה ועושה.

* * *

9. יש לי ספק בנוגע לניסים, אשמח לשמוע את דעתו של הרב על כך. יש לי איזו משאלה כבר הרבה זמן, ואני מתפללת עליה כל יום. חשוב לציין שזה משהו שלא תלוי בי, אלא בקב"ה, ושמעתי על זה שאנחנו יכולים לשנות את המציאות על ידי מעשים טובים. האם יש טעם להמשיך לנסות ולהתפלל על משהו שאני רוצה מאד, אבל בכל פעם מחדש יש לי ניסיונות עם זה, ואז מתעוררות אצלי ספקות? האם זה מרמז לי לא להמשיך להתפלל ולקוות או להתעקש על זה, כי אני לא רוצה להתאכזב? או שדווקא כשהכל נראה הפוך אז משתנה המצב? אשמח מאד מאד לקבל תשובה אמיתית, כיוון שזה מטריד אותי כבר זמן מה.

הקב"ה הוא כל יכול, שולט במציאות כולה, ויכול להשיב לתפילותינו בכל עת. כל תפילה מקרבת את הישועה, מקצרת דינים או מקלה מעל הייסורים שנגזרו. גם תפילה שנדמה לך שלא נענתה, למעשה נשמרת עבורך בשמים לנצח כזכות. אמרו חז"ל שכל מצווה שאדם עושה - קונה לו מלאך סנגור לעולם הבא. כך שאף תפילה אינה הולכת ריקם, אלא התפילות נשמרות כזכויות שיכולות לסייע לך בחייך באופנים רבים שלא ידעת עליהם, וכמובן מקנים לך שכר נצחי לעולם הבא.

לכן ראוי להמשיך ולהתפלל.

נא ראי מאמרי: "אם הכל לטובה - אז למה צריך להתפלל?"

לגבי השאלה האם אדם חייב להתפלל על צרכיו האישיים, הכלל פשוט: כל עוד את מרגישה צורך כלשהו, אשר ממשיך להציק ולהטריד את נפשך ולא מניח לך, פירוש הדבר שהקב"ה מאותת לך להמשיך להתפלל אליו, כי יש בתפילות תיקון לנשמתך.

אולם אם הנך מרגישה שאת מקבלת את המצב כפי שהוא, לא מרגישה מועקה נפשית בשל הייסורים, אלא מקבלת אותם באהבה וביטחון שזה הטוב ביותר עבורך, הרי שבמצב זה אינך צריכה להתפלל לשינוי המצב, ומה שצריך להיות יקרה בעתו ובזמנו.

מובן שלשם כך על כל אדם להיות אמתי עם עצמו. הקב"ה רוצה שנתפלל אליו כשהוא שולח לנו מצבים המטרידים את מנוחתנו.

אנו מברכים ברכה אחרונה: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא נפשות רבות וחסרונן" – תחושת החיסרון והמועקה נועדו כדי שנפתח את הלב בתפילה ונזכה על ידי התפילה לתיקון רוחני המקרב אליו יתברך.

ראי גם: האם מותר לאדם להתפלל על זיווג מסוים?

* * *

10. אם אדם מתפלל בסמוך לבית הכנסת מבחוץ צמוד לחלון, עקב המצב של הקורונה, האם נחשב לו כתפילה בציבור? הציבור יכולים לראות אותו דרך החלון.

נחשב לו כתפילה בציבור.

מקורות: שלחן ערוך (סימן נ"ה סעיף י"ד) ומשנה ברורה שם.