הסיפור המצמרר שמסעיר את המגזר: החכם הספרדי התגלגל בכבש והגיע בחלום

סיפור מרגש ביותר שמראה כוחה של מצווה מהו, התפרסם השבוע בתוכניתו של עמי מימון 'חידודון' ברדיו קול ברמה.

בתוכנית התארח ר' יצחק קשאני מביתר עילית, שסיפר על כבש שגדל בביתו כחיית מחמד. 

הכל התחיל כאשר ילדיו של קשאני ביקשו חיית מחמד שאותה יוכלו לגדל בבית. "חשבתי איזו חיה טהורה אני יכול לגדל בבית, ויחד עם הילדים הגעתי למסקנה שכבשה קטנה תהיה חיה נחמדה לגידול", הוא משחזר. הילדים שמחו על ההצעה, וקשאני החל לברר אצל מכרים ושכנים, האם מישהו מכיר מקום שבו אפשר לקנות כבשה קטנה. 

הם שלחו אותו לכפר ערבי סמוך, שם רכש קשאני בטעות - כבש זכר במקום נקבה שאותה רצה היות והיא נשארת באותו גודל, לעומת הזכר שגדל מהר.

קשאני התעקש להחליף את הכבש בכבשה, אך המוכר הערבי היה עיקש ממנו ולא הסכים לעסקת החליפין. 

בלית ברירה, הוא לקח את הכבש וחזר עמו הביתה אל ילדיו הנלהבים, שמיד מצאו גם שם לכבש הנחמד: עזיז (בשפה הפרסית פירושו יקר וחביב).

"השוחטים והמתלמדים היו בהלם. הם אמרו שהם מעולם לא ראו דבר כזה"

שישה חודשים שהה הכבש בביתם, והפך 'חלק מהמשפחה'. "האכלנו אותו כמו שצריך ודאגנו לו, אבל אחרי שישה חודשים התחלנו לראות פצעים באיזור האוזן. עשיתי בירור קצר וסיפרו לי שזה מעיד על איזו מחלה אצל הכבש, ושעליי לשחוט אותו עכשיו לפני שהוא יסבול ויהיה גם טרף בסופו של דבר".

כשהבין שכל יום מחריף את מצבו של הכבש, הלך איתו למשחטה ושם החלה הסאגה האמיתית: הכבש פשוט סירב להיפרד מר' קשאני. 

"השוחטים והמתלמדים היו בהלם. הם אמרו שהם מעולם לא ראו דבר כזה, שבו כבש נצמד לבעלים שלו, בוכה וצועק ולא רוצה להיפרד", מספר הרב קשאני. 

כאן הבין הרב קשאני כי הוא צריך לעשות מעשה, וכאדם מאמין - התכופף אל אוזנו של הכבש ואמר לו שזה הדבר הכי טוב שיכול להיות בשבילו, ושאם הייתה לו ברירה, בוודאי לא היה מובילו לשחיטה. 

וראה זה פלא - תוך דקות ספורות מרגע ששמע זאת, הכבש נרגע והסכים ללכת אחרי השוחטים. 

 "הבנתי שכל סיפור הכבש הוא פרי דמיוני, והצטערתי על כך מאוד"  

לאחר השחיטה נודע לו לרב קשאני כי הכבש היה טרף היות והיה לו נקב בריאה - שנגרם ככל הנראה מפעם אחת שנתקע בין הסורגים. 

הרב חזר לביתו בלי הכבש. "הייתי מדי עצוב, וכל מה שרציתי היה לנוח מהחוויה הקשה הזו", הוא מספר. 

בלילה עלה הרב קשאני על יצועו, וחלם חלום. "בחלומי ראיתי חכם ספרדי שלא זיהיתי, עם הלבוש של החכמים של פעם. הזקן שלו היה אפור, והוא סיפר לי שהוא זה עזיז, והוא ירד לתיקון בעולם הזה למשך כמה חודשים על מנת לתקן את הפעמים שלא אכל מאכלים לשם שמיים. שאלתי את החכם שאלות שלא היו ברורות לי, והוא ענה לי על כולן. בסוף שאלתי אותו איך אדע שהחלום אמיתי ואיך יאמינו לי ולא יחשבו שאני הוזה. ואז ענה לי החכם: 'הלא אתה עובד בבית הדין. מחר יבוא מישהו לעניין גט, והשם שלו יהיה עזיז. בכך תדע שכל זה היה אמיתי'".

למחרת בבוקר, מיד לאחר התפילה, רץ הרב קשאני לבית הדין במהירות. "עברתי על כל השמות ולצערי גיליתי שאין אף אחד בשם עזיז. הבנתי שכל סיפור הכבש הוא פרי דמיוני, והצטערתי על כך מאוד".

הרב קשאני המשיך בעבודתו תוך שהוא מניח בצד את עניין הכבש. זמן קצר לפני סיום יום העבודה, הטלפון צלצל. "זה היה מזכיר בית הדין שאמר לנו שיש זוג שמתעכב כבר הרבה זמן עם גט, ועכשיו הוא בא ומעוניין לסיים עם זה. המזכיר ביקש מאיתנו להישאר כדי שנוכל לסיים את זה. שאלנו מה שמו, וקיבלנו את התשובה: 'עזיז'. כמעט נפלתי מהכיסא באותו רגע. שאלתי אותו שוב האם זה השם המקורי, שם חיבה או שם משפחתו, אך הוא ענה בכעס שעזיז זה השם שלו, והוא לא מבין למה אנחנו שואלים אותו את זה שוב ושוב".