בורחת לכביש, בולעת כדורים: איך אמנע מהילדה לעשות מעשים מסוכנים?

בתי בת השלוש מבצעת פעולות מסכנות חיים - בולעת כדורים, יורדת לכביש, נוגעת בכלי עבודה מסוכנים. אשמח לדעת, כיצד עלי לפעול בנדון?

כל פעולה שאדם עושה, בין קטן בין גדול, נועדה להפיק רווח מסוים, אך האדם אינו מודע לסיבה לביצוע פעולותיו ולרווח המופק מהן משום שמדובר ברובד תת-מודע.

מתוך ידיעה ברורה כי כל דבר בבריאה שואף להגיע למקור ממנו בא, גם ילדתך שואפת לשוב ולהרגיש תחושת שייכות אליך, ברם היא עושה זאת בדרך מוטעית.

על מנת לדעת מה מניע את בתך לביצוע אותן התנהגויות לא נורמטיביות, יש לוודא איתך - אילו תחושות ורגשות מתעוררות בך כתוצאה מהמצב הזה? מה את חושבת על עצמך?

כשתשיבי על השאלות הקודמות, תיחשף המטרה שברצונה להשיג, ותדעי לא להמשיך בתגובותייך העכשוויות כלפיה, וכך היא תאלץ לשנות התנהגותה.

ייתכן שילדתך אינך מרגישה מספיק את נוכחותך בתוכה, והיא מחפשת תקשורת תמידית יותר ומעמיקה, שתאפשר לה להרגיש בטוחה במקומה הביתי ובתודעתך. משלא קיבלה זאת ממך (שלא במתכוון), היא מצאה את הפרצה דרך ההתנהגויות הלא נורמטיביות, שוודאי מסיבות לך מטרד מחשבתי וגורמות לך כל היום להעלות אותה בתודעתך. הן גם מייצרות בהלה, או תחושת "אמא לא טובה מספיק". ייתכן שבנוסף קיימות בעיות של משמעת וחוסר גבולות, משום שככל שהיא מרבה לפרוץ מוסכמות - את מתייחסת אליה יותר.

חיזוק התקשורת שלך עמה ישיב לתודעתה את תחושת השייכות, וכך היא תמנע מפריצת גבולות ותחדל מהתנהגויות לא נורמטיביות.

(ענבל אלחייאני, MA, מטפלת מוסמכת ב-NLP ובדמיון מודרך, כותבת ומרצה בתחום)

* * *

בכל פעם שאני דורשת מילדי לעזור במשהו ממטלות הבית, תגובתם היא: אם אעשה, איזה פרס אקבל? בתחילה פיציתי בכל מיני ממתקים וכדומה, ואט אט התיאבון שלהם גבר... כיצד עלי לנהוג?

ילד צריך ללמוד ולהפנים שבית בנוי מחובות וזכויות, וכשאמא אומרת לעשות משהו, לא עושים בכדי לקבל פרס. עושים כי זוהי חובתי לעשות. אנו צריכים להרגיל אותם לכך שהם מבצעים את מטלות הבית לא רק תמורת פרסים. ולהיפך, כשהם לא מבצעים - יש לזה מחיר.

ילד צריך לדעת שמטלות הבית הן לא עול שמעמיסים עליו כדי להקשות לו את החיים, אלא חלק מסטנדרט של בית, ועל כך לא מקבלים פרס. פרס מקבלים על דברים יוצאי דופן, מעבר למה שצריך להיות - כגון על הצטיינות, כשהיא פעם בתקופה, אך לא בכל פעם של עזרה צריך לרוץ ולתת לילד פרס. זה מאבד את טעמו הטוב של הפרס ונותן טעם נפגם של התחייבות להורים וסחיטה מצד הילדים.

(קרן אהרון, מאבחנת דידקטית, מרצה בחינוך מיוחד ובפסיכולוגיה התפתחותית)

* * *

אני מצליח לשמור רוב הזמן על תפריט מאוזן, אך כשאני מוזמן לאירועים או אוכל מחוץ לבית – אני מרגיש שאני מאבד שליטה, ולא מצליח לשמור על אכילה מאוזנת. אשמח להנחיות לאכילה מחוץ לבית.

אכן, רוב האירועים החברתיים סובבים סביב האוכל, דבר שיוצר בעיה בפני מי שמבקש לשמור על המשקל.

להלן מספר כללים המתאימים לאכילה מחוץ לבית:

אין להגיע רעבים מדי לארוחה - כשתהיו רעבים מדי, קרוב לוודאי שתאבדו שליטה ותאכלו הרבה יותר. כאשר מצפה לכם ארוחה גדולה בערב, אל תצומו כל היום לפני כן. אם לא תגיעו מורעבים לארוחה, תוכלו לשלוט על כמויות האוכל שאתם מתכננים לאכול.

הקפידו לשתות הרבה במהלך היום.

אל תתפתו לטעום מצלחות אחרים. התרכזו במנה שלכם בלבד.

כאשר מדובר בהגשה, נסו להתרכז במנה העיקרית בלבד, וותרו על המנה הראשונה.

היתרון בהגשה הוא שהמנה בצלחת קבועה, לעומת מזנון - שם כמות האוכל אינה מוגבלת.

השתמשו בצלחת קטנה ואל תקחו תוספות. שימו הכל בצלחת, ואל תחזרו שוב למזנון.

החלטה מראש הנה נקודת פתיחה טובה. כאשר מחליטים מה ברצונכם לאכול, יש לגשת למזנון ולקחת את מה שתכננתם, ולמלא צלחת פעם אחת בלבד, ללא תוספות.

ברגע שסיימתם לאכול - עזבו את המקום, על מנת שלא להתפתות ולהמשיך לאכול.

(ד"ר סיגל תמיר, ד"ר לתזונה ומדעי ההתנהגות)