למה בעלי משווה אותי לאחיות שלו?

לבעלי יש משפחה גדולה של 12 אחים ואחיות, ולי יש רק שתי אחיות. הדבר שמרתיח אותי יותר מכל זה שהוא תמיד מסתכל על הבתים של האחיות שלו, ולא מפסיק להלל ולשבח אותן. לא פעם הוא אומר לי: למה בתיהן יכולים להיות נקיים כל כך, ואצלך לא? למה הן כן מספיקות לעשות הכול, ולך יש תמיד מה לומר? זה ממש מעליב אותי וגם מקטין אותי, וגורם לי להסתגרות. מה לעשות?

ברור שזה יגרום לך לדכדוך, איך לא?

אישה רוצה שבעלה יעריך אותה, ויאמר לה כמה היא טובה ומושלמת, גם אם היא לא.

היא ודאי אינה מעוניינת לשמוע שהוא חושב שאחרות טובות ממנה.

את הדברים הללו תצטרכי לומר לבעלך בצורה אסרטיבית.

הסבירי לו, בשעה שאתם יושבים בשקט עם עצמכם, כמה הוא חשוב לך. התחילי במילות עידוד והמשיכי בזה שאת ממש ממש כמהה לזה שהוא יעריך מה שאת כן. הסבירי לו שהמשפטים הללו מפריעים לך, ובקשי ממנו לא להוציאם מפיו, ואף תשמחי אם ילמד את עצמו שלא לחשוב עליהם במוחו. במקום זאת, הסבירי לו מה את אוהבת שאומרים לך: "המרק שהכנת היה מצוין. אהבתי אותו במיוחד!"; "המיטות מוצעות בצורה מיוחדת, איך הספקת לעשות זאת?".

כשיתחיל לדבר בלשון אחרת, הוא יגלה כמה עונג יש בזה, ויפסיק לדבר בלשון ביקורתית, שאולי למד מביתו המקורי או מחבריו.

(מנוחה פוקס, סופרת ומומחית תהליכי חינוך)

* * *

המליצו לי לפנות לטיפול רגשי, עקב התמודדות לא פשוטה המלווה אותי ביומיום. בעלי, אמי ואפילו ילדי הבוגרים דוחפים אותי ללכת לטיפול, מבטיחים לי כי בעזרתו אוכל להיות שמחה יותר ולשפר את איכות חיי. האם נכון ללכת לטיפול אם אני חשה חזקה מספיק להתמודד, ואיני מעוניינת בסיוע רגשי?

נשמע כי סובביך מעוניינים ורוצים בטובתך, אך את מתלבטת מהי הדרך הטובה עבורך והאם נכון ללכת לטיפול ולהוציא אנרגיות על דבר שאינך מעוניינת בו. האם רצוי ללכת לטיפול אם את לא מרגישה כל צורך לקבל סיוע רגשי.

צודקת את, את היחידה שיכולה לבחור האם הטיפול נכון לך, האם את מוכנה ללכת לטיפול ולאפשר לעצמך בחינה האם הוא מיטיב עמך. לטיפול לא הולכים בכוח. מניסיוני המקצועי, רוב המטופלים שפונים כי שכנעו אותם, והם עצמם לא רואים את התועלת, לאחר ניסיון, אינם ממשיכים בתהליך הטיפולי.

הרשי לי לחדש לך - לטיפול לא פונים אנשים חלשים אשר מרגישים חוסר יכולת להתמודד ונאלצים לקבל עזרה. לטיפול פונה מי שנפשו חזקה, והוא מודע לקושי הסובב אותו ומרגיש כי נחוצים לו כלים טיפוליים על מנת לשפר איכות חיים.

טיפול יכול בהחלט להועיל, לאפשר הבנה ועיבוד התמודדויות, לבחון את הדברים בעזרת איש מקצוע ולאפשר ריפוי ושלווה.

לעיתים, ישנם אנשים, המעדיפים לנסות להתמודד לבד, ומרגישים כי טיפול ובחינה מדוקדקת של הקורות אותם, יציפו ויפריעו. הם מעדיפים שלא לשקוע בנבכי החיים, וללכת לטיפול בזמן שהחיים והנפש יוכלו לאפשר זאת.

בהצלחה בכל בחירה שתיטיב איתך.

(אסתי בראון, עו"ס קלינית. מתמחה בטיפול בגישה הנרטיבית בנוער ובמבוגרים, וב-IPT)

 * * *

בתי סיימה את לימודיה בהצלחה, אך חוששת מאוד לגשת לראיונות עבודה. אנו מנסים לשוחח איתה על כך, אך היא לחוצה מאוד מזה. האם מדובר בחרדה? מה יכולה להיות הסיבה לחשש שלה? ואיך נוכל לסייע לה?

חרדה מראיונות עבודה היא קושי רגשי שעשוי לפגוע לא רק בסיכוי למצוא עבודה וביכולת להשתלב בעולם התעסוקתי, אלא גם פוגע באופן משמעותי בתפקוד ובאיכות חייו של האדם.

החשש העיקרי הוא מפני כישלון, פחד להוות מוקד ללעג, ביקורת או שיפוט של אחרים, חשש של האדם להיות מובך מידי או לבייש עצמו בשל התנהגות לא נאותה, גמגום, הצגת תשובות לא מספקות או לא נכונות ועוד.

למעשה, חרדה מראיונות עבודה משלבת אלמנטים של חרדה חברתית - הפחד להיות נתון לשיפוט וביקורת של אחרים והפחד להוות מקור ללעג, דימוי עצמי נמוך והיעדר אמונה כי יש באפשרותו של המרואיין להצליח בריאיון עבודה או בעבודה בכלל וחשש מהערכה שלילית על-ידי אחרים.

הכנה מוקדמת מומלצת ע"מ להפחית את מפלס החרדה. ניתן לעשות דמיון מודרך, הכוונה היא לבניית תסריט חיובי אודות הריאיון הצפוי, ולשלב נשימות והרפיה. התייחסות חשובה נוספת היא התייחסות למחשבות המטרידות, כגון: "בטח יהיו אנשים מוצלחים יותר ממני"..."אין לי סיכוי להצליח בראיון, עדיף שפשוט לא אגיע", ועוד.

מחשבות כגון אלה מתחילות להופיע הרבה לפני מועד הריאיון, ובמקרים לא מעטים פוגעות בתפקוד, וכמובן מסכלות את הצלחתו של ראיון העבודה.

כאשר אלו לא מסייעים, ניתן להיעזר בטיפול CBT, המסייע בשינוי דפוסי חשיבה שליליים.

(אורלי סמירה, יועצת זוגית ופסיכותרפיסטית CBT)