חברה שלוחצת עלייך להתחתן - לא תהיה שם להתמודד עם הסבל שיבוא אחר כך

לא מזמן התקשרה אליי חברה שאני מכירה שנים, וסיפרה לי בקול בוכים לי על הצעת שידוך שהגיעה לפתחה."כבר יצאנו חמש פגישות, והוא בסדר. אבל לא יודעת, אני לא מרגישה אליו כלום. הלב שלי אטום, ולא עושה לי כלום כשהוא מתקשר. אני לא מתרגשת מהנוכחות שלו, אני לא מתלהבת כשהוא מדבר. זה נראה לי לא נורמלי". ברגעים הראשונים, מיד הרגשתי שיש משהו שהיא לא מספרת לי. 

"זה נשמע כאילו את בלחץ מהקשר הזה יותר מאשר בשמחה. אני צודקת?", שאלתי אותה. 

 היא נבוכה. 

"מה, מרגישים את זה עליי? יואו, איך שאת צודקת. אני לא יודעת מה לעשות", יצא המרצע מן השק. "המשפחה שלי פגשה אותו וכולם לוחצים עליי להתחתן איתו. אני לא מרגישה שהוא הזיווג שלי, להפך. אני מרגישה שאם איכנע ללחצים שלהם - אסבול מזה כל החיים".

עצרתי לחשוב ביחד איתה. "רגש הוא דבר מתעתע ולא תמיד הוא מגיע בשנייה שאת מדברת עם הבחור. לפעמים זה נפתח אחרי פגישה שתיים, ולפעמים קצת יותר", אמרתי לה, אבל מצד שני, לא יכולתי לחשוב על זה שמשהו כאן לא נשמע הגיוני. 

כי בינינו, איך אפשר לצאת עם מישהו חמש פגישות - מבלי להרגיש כלום? 

"אם אני אתחתן איתו, אני אעשה את הטעות של החיים שלי"

אני מכירה אותה. היא בחורה מאוד רגשית וחמימה, אז איך יכול להיות שהרגש שלה מתמהמה לבוא? המשכנו לדבר, ולאט לאט התחלתי להבין משהו שהיה לי מאוד קשה לקבל: היא עצמה בכלל לא רוצה להמשיך להיפגש איתו, אין להם שום דבר במשותף והוא רחוק מלהתאים לסגנון שלה. 

"אני לא יודעת איך להגיד לך את זה", היא אמרה בשלב מסוים, ובלעה את הרוק כמה פעמים כדי שאבין כמה זה קשה לה. "אבל אני יודעת שאם אני אתחתן איתו, אני אהיה אומללה, ואף אחד לא יוכל לעזור לי אחר כך. להתגרש אני לא אתגרש כי זה לא נהוג אצלנו בעדה, אבל גם לחיות עם אדם שברור לי שאין בינינו שום חיבור ושאני בעצם מתפשרת עליו את הפשרה הגדולה בחיי - זה בלתי אפשרי. זה מה שאני מרגישה. שאם אני אתחתן איתו, אני אעשה את הטעות של החיים שלי", היא סיכמה. 

כאן כבר נדרכתי. 

בכל זאת, עברתי דבר או שניים בשידוכים כדי להיות מוכנה לכל תרחיש שלא יבוא, ולתת עליו מענה. יכולתי להציע לה שתמשיך לעוד פגישה או שתיים ו'אולי זה ייפתח' אבל לא עשיתי את זה, כי לפעמים צריכים להרגיש את האדם, ולהבין היכן הוא מונח. זה בדיוק מה שעשיתי. הנחיתי אותה ללכת אחרי הלב שלה, ולחפש שם את התשובות. 

היא חשבה וחשבה ובסוף החליטה לסיים את הקשר איתו, ולא להמשיך לפגישה השישית. 

חודשיים אחר כך דיברנו שוב, והיא סיפרה לי שקצת אחרי שהם סיימו את הקשר - נודע לה שהבחור התארס. 

"נו, ואת מצטערת שזה לא הלך ביניכם?", שאלתי, ספק בתמימות ספק בידענות. ידעתי שהתשובה לכך ברורה, ולא התבדיתי. "ממש לא. אני מאחלת לו את הכי טוב בעולם, הוא לא היה שלי ואני שמחה מאוד שזה נגמר. להפך, תתארי לך שהייתי נכנעת ללחץ של המשפחה שלי ומתחתנת איתו?".

צריך וטוב להתפשר, אבל גם הפשרה צריכה להיעשות בשמחה

היא צדקה, ואני שמחתי שנתתי לה להגיע להחלטה הנכונה בעצמה. 

ולכן, הבנות שקוראות את זה וממשיכות להתלבט מה לעשות בסיטואציה דומה, אני רק יכולה לתת טיפ קטן ולומר: החברה שלוחצת עליכן להתחתן עם מישהו שאתן לא אוהבות או לא נמשכות אליו - לא פיזית ולא נפשית, לא תהיה שם להתמודד עם הסבל שיצוץ אחר כך, בנישואין שכאלה ובהתמודדות עם אדם שבחרתן מתוך פשרה. 

צריך וטוב להתפשר, אבל גם הפשרה צריכה להיעשות בשמחה ובתחושה שחיפשתי ועשיתי ומצאתי שזה הכי טוב בשבילי. כולנו מתפשרות/מתפשרים בסוף על משהו, כי אין אדם מושלם. כל עוד הפשרה היא לא בריחה אלא בחירה בהתמודדות מסוימת, צריך וטוב להתפשר. הפשרה לא אמורה ליצור בך תחושת תסכול על מה שפספסת, אלא תחושת השלמה עם מה ששלך ומה שלא שלך. 

אם תכניסי את הא', אלופו של עולם, לפשרה שלך - תקבלי את המילים ראש פה. וכל עוד הראש פה והוא ממשיך לחשוב בהיגיון, מתישהו גם הלב יצטרף אליו. רק אל תנסי להכריח את הלב לקבל את מה שלא שלו, מתוך מחשבה של 'זה מה שיש, אז צריך להתפשר'. אם זה מה שיש וזה טוב לך - תתפשרי. אם זה מה שיש - ואת התרגלת אליו - תתפשרי. אם זה מה שיש - ואת למדת לאהוב אותו, תתפשרי. תתפשרי מתוך נקודת הלובן שבעין, מתוך הטוב והרוגע והשמחה שבך. מתוך התחושה שיהיה לכם טוב ביחד, שאתם תלמדו לגשר על פערים, שאתם תלמדו לאהוב עם הזמן. אל תתפשרי מתוך השחור שבעין, זה שאומר לך: 'זה מה שיש, וזה רע לך - אבל תתמודדי'. זה שקר. הקב"ה לא רוצה שאף אחת תרגיש מרומה בעולם הזה. מה ששלך שלך, והוא יגיע אלייך. ומה שלא שלך, אל תתפשרי עליו מתוך מחשבה שאולי זה כן, רק בגלל שנמאס לך להיות רווקה. 

לפעמים הרווקות היא גזרת שמיים, ואם אלוקים עדיין לא זימן לך את האדם הנכון לחיות לצדו - אז מה שהכי טוב לך כרגע הוא להישאר רווקה. אל תילחמי בזה, וגם על תתפשרי על זה. 

ליצירת קשר עם שירה דאבוש (כהן) ניתן לפנות במייל shira@htv.co.il