כשנגיף הקורונה פוגש את החורף: כך תכינו את עצמכם לעונה הקרובה

בדרך כלל, אחרי חג סוכות, פתאום מתחילים להרגיש את השינוי במזג האוויר. השלכת כבר מבצבצת בעצים ואיתה מגיעה גם ההתעטשות. השנה, יותר מתמיד ישנו חשש מרכזי ממחלות החורף, שכן נגיף הקורונה המאיים עדיין כאן, וככל הנראה יישאר איתנו לכל התקופה. אז איך נדע להבדיל בין המחלות, מי נמצא בקבוצות הסיכון וממה צריך להיזהר? כל התשובות.

שפעת, קורונה וצינון

הדמיון הרב בין שני הנגיפים מעורר חשש בקרב המומחים. השפעת ונגיף הקורונה עוברים מאדם לאדם באותה הצורה - ההדבקה מתרחשת כאשר אדם נושם רסיסי רוק נגועים בנגיף שפלט אדם חולה. כיוון שהרוק הנגוע נפלט לרוב בהתעטשות או בשיעול - סכנת ההידבקות מוגבלת בדרך כלל לטווח של שני מטר מהחולה. יחד עם זאת, במידה ושוהים באותו מרחב עם חולה, ניתן להידבק גם אם נוגעים במשטח שבו יש טיפות רוק נגועות באמצעות נגיעה בפה, באף או בעיניים. יחד עם זאת, על פי מחקרים שנערכו עד כה, נגיף הקורונה עמיד מחוץ לגוף יותר מאשר השפעת, ויכול לשרוד יותר על משטח נגוע מאשר השפעת, שתשרוד שעות בודדות בלבד.

התסמינים של שתי המחלות דומים, וכוללים חום גבוה, כאבי שרירים, שיעול, נזלת, חוסר תיאבון ועייפות. במקרים חמורים עלולה להתפתח דלקת ריאות מסכנת חיים. נגיף הקורונה עלול לחולל גם סיבוכים חמורים יותר, כמו תסמונת מצוקה נשימתית חריפה, אי ספיקת כליות ונזק מוחי. כמו כן, בעיקר בקרב צעירים – ישנו תסמין של אובדן חוש הטעם והריח.

ההבדל המרכזי שעומד בין שני הנגיפים הוא משך תקופת הדגירה של הנגיף - מזמן ההדבקה עד להופעת התסמינים. בזמן זה, החולה לא מרגיש את תסמיני המחלה, אך עדיין יכול להדביק אחרים. בנגיף הקורונה, הממוצע של תקופת הדגירה עומד על כחמישה ימים, אך אצל חלק מהאנשים עשויה להימשך גם שבועיים שבמהלכם האדם לא ירגיש את הסימפטומים. בשפעת, לעומת זאת, תקופת הדגירה נמשכת עד ארבעה ימים בממוצע, והחולה ירגיש לא טוב באופן די פתאומי.

הצטננות נוטה להתפתח בהדרגתיות רבה יותר. אף על פי שאנשים בדרך כלל יכולים להרגיש רע עם הצטננות, התסמינים חמורים פחות. שיעול עלול להתפתח גם יחד עם התעטשות, כאב גרון ונזלת, חום, צמרמורות וכאבי שרירים.

הדרך היחידה לדעת אם מישהו חולה בנגיף הקורונה או בשפעת היא באמצעות בדיקת מעבדה. אנשים לא יכולים לאבחן את עצמם, ולכן הם חייבים לעקוב אחר התסמינים ולקבל טיפול רפואי במקרה שמרגישים אחד או יותר מהם, ולבודד את עצמם.

הסגר עשוי לעזור בהורדת התחלואה בשפעת

מומחים מאמינים כי הסגר שמתקיים בימים אלה בעולם, סגירת בתי הספר, הגבלות נסיעה לחו"ל וריחוק חברתי, כמו גם אמצעי מניעה ובקרה אחרים של נגיף הקורונה, יתרמו למגמת הירידה בתחלואת השפעת השנה. כך, לדוגמא, באוסטרליה נרשמו עד כה על ידי משרד הבריאות 21,156 מקרים של שפעת שאושרו במעבדה, לעומת 289,731 מקרי שפעת בתקופה המקבילה אשתקד. כך גם מגמות דומות נצפו במהלך חודשי החורף בניו זילנד, דרום אפריקה וחלקים מדרום אמריקה.

אז מי נמצא בסיכון ומה ניתן לעשות?

מהנתונים הסטטיסטיים נראה כי בני 60 ומעלה, ומי שסובלים ממחלות רקע כרוניות כמו מחלות לב, סוכרת, לחץ דם גבוה, מחלות ריאה, סרטן וכן מי שסובל מדיכוי חיסוני, נמצאים בסיכון מוגבר. סוכרתיים נמצאים בסיכון גבוה יותר לחוות סיבוכים רציניים מהידבקות בכל ווירוס, וכמובן בהידבקות מקורונה או שפעת. לכן, מי שמצוי בקבוצות סיכון הללו נדרש להקפיד במיוחד על כללי הבטיחות, ולהפחית ככל הניתן יציאות מן הבית. כמו כן, עבור אוכלוסיות סיכון זו, מומלץ להתחסן בפני השפעת בהקדם, ולהפחית הגעה לקופות חולים כמה שניתן. התקופה האחרונה הביאה עמה את בשורת הטיפול מרחוק, וניתן לתקשר עם הרופא בצורה רציפה ללא הגעה למרכז הרפואי. כך, למשל, אצל מטופלי הסוכרת ניתן לראות את כלל המדדים הרפואיים, ולהתייעץ עם הרופא ללא כל צורך בהגעה למרפאה. מעבר לכך, סוכרתיים שחולים בנגיפים זיהומיים, כמו שפעת או נגיף הקורונה נמצאים גם בסיכון מוגבר לחמצת קטוטית, לכן חשוב לדאוג לנטר את רמות הסוכר באופן קבוע על ידי מד סוכר רציף ללא דקירות. מעבר לכך, עבור כל קבוצות הסיכון מומלץ להקפיד על בידוד ועל עטיית מסכה כל העת בהסתובבות במרחב הציבורי.

כמה המלצות כלליות לתקופה הקרובה:

1. שטיפת ידיים - יש לשטוף את הידיים לעתים קרובות עם מים וסבון במשך 20 שניות לפחות, במיוחד לאחר שהייה במקום ציבורי, או לאחר קינוח אף, שיעול או התעטשות.
2. אנחנו נשארים בבית - נסו להישאר כמה שיותר בבית ומבודדים. יחד עם זאת, הקפידו על שגרת יום, על סדר יום קבוע ועל ארוחות מסודרות. אתם ממילא בבית, כך שהתירוצים של לחץ בזמן, פקקים וכו' רלוונטיים פחות.
3. כללים - הגדירו מראש כללים לארוחות, לדוגמה: אכילה בישיבה ולא מול המסכים. מומלץ לחכות 4 שעות בין ארוחת הבוקר לארוחת הצהריים, בין ארוחת הצהריים לארוחת הערב, ו-12 שעות בין הערב לבוקר למחרת (ולהימנע ככל שאפשר מארוחות ביניים). נסו להימנע מצריכה מיותרת של מזונות מעובדים.
4. ויטמין D - בשנים האחרונות קיימת ההבנה כי הוויטמין חשוב למספר רב של מערכות בגוף, וכן לייצור ופעילות של תאי מערכת החיסון. מחקרים חדשים הוכיחו קשר בין מחסור בוויטמין D לבין זיהומים בדרכי הנשימה, כמו נגיף הקורונה ושפעת. מומלץ ליטול 2,000 יחב"ל ביממה.
5. שתיית מים - מומלץ להקפיד על שתייה מספקת של נוזלים, רצוי מים, גם כשנמצאים בבית ולא חשים תחושת צמא.

פרופ' חוליו ויינשטיין, מנהל יחידת הסוכרת בבי"ח וולפסון ורופא סוכרת בכיר במרכז DMC לטיפול בסוכרת