חדשות בארץ
בג"ץ אישר: ביתו של המחבל שרצח את הרב שי אוחיון הי"ד – ייהרס
השופטים נועם סולברג ויעל וילנר החליטו בדעת רוב, מול עמדת השופט מני מזוז, לדחות את העתירה שהגישה אשתו של המחבל נגד צו ההריסה שהוצא לבית. סולברג: "חפצי חיים אנחנו, ולא נמות על קידוש אמנת ז'נבה"
- גבי שניידר
- פורסם ז' חשון התשפ"א |עודכן
הרב שי אוחיון הי’’ד (באדיבות המשפחה)
בג"ץ דחה היום (ראשון) את העתירה נגד צו ההריסה שהוצא לבית המחבל שרצח את הרב שי אוחיון הי"ד. ההחלטה התקבלה בקולותיהם של השופטים נועם סולברג ויעל וילנר, מול דעת המיעוט של השופט מני מזוז שסבר כי יש לקבל את העתירה ולבטל את צו ההריסה. העתירה הוגשה על ידי אשתו של המחבל, ח'ליל עבד אל-חאלק מוחמד דויכאת, חמש בנותיו, אביו והמוקד להגנת הפרט.
את עיקר פסק הדין כתב השופט סולברג, שקבע כי הריסת הבית – המסתמכת על תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום) – אינה מהווה ענישה קולקטיבית, האסורה לביצוע על פי הדין הבינלאומי, אלא נועדה להרתיע מחבלים פוטנציאליים מלבצע את זממם. לדבריו, "החלטת המפקד הצבאי להרוס את המבנה עונה על דרישות הדין למידתיות. כאמור, קיים קשר רציונלי בין המטרה – הרתעה, לבין האמצעי – הריסה; היקף הפגיעה נקבע, לדעת המפקד הצבאי, בשיעור הנחוץ להשגת ההרתעה (ההריסה אינה חורגת מגבולות ביתו של המפגע, ופגיעתה תחומה למשפחתו הגרעינית בלבד); הריסת הבית תפגע ברכוש, אך היא צפויה להועיל למניעת פגיעה בגופם ובחייהם של חפים מפשע".
סולברג דחה את טענת העותרים כי ההריסה נוגדת אמנות בינלאומיות: "איננו יכולים אפוא לפרש את האמנות הבינלאומיות שקיבלה על עצמה מדינת ישראל במנותק מן ההיבט המסוים של המלחמה בטרור, שאותו אנו חווים, לדאבון הלב, דבר יום ביומו; חפצי חיים אנחנו, ולא נמות על קידוש אמנת ז'נבה. גלוי וידוע, כי מדינת ישראל מתמודדת עם מלאכי חבלה חורשי רע, שהוגי האמנות לא חזו כלל בעיני רוחם בעת שעיצבו וגיבשו את הוראותיהן".
השופטת וילנר, שהצטרפה לדעתו של סולברג, הוסיפה: "עיון בחוות הדעת החסויה שהוצגה לעיוננו מלמד, כי השימוש בתקנה 119 אכן תורם באופן מובהק להרתעת מפגעים פוטנציאליים. על רקע האמור, השימוש בתקנה זו, בבחינת הכרח בל יגונה, עומד במבחני המידתיות. ודאי שכך נוכח נסיבותיו הקשות של המקרה דנן, בו נרצח בדם קר הרב שי אוחיון ז"ל, אשר הותיר אחריו אלמנה ויתומים".
השופט מזוז, שנותר בדעת מיעוט, כתב כי "הפגיעה בבית מהווה בראש ובראשונה פגיעה באשתו ובבנותיו, שנותרו להתגורר בבית, ואשר הריסתו תותיר אותם חסרי קורת גג. בנסיבות אלה אני סבור, כאמור, כי סנקציה המכוונת עצמה לפגיעה בחפים מפשע אינה יכולה לעמוד".
בתגובה להחלטת בג"ץ, אמר חבר הכנסת משה ארבל (ש"ס): "אני מברך על ההחלטה. ידע כל מחבל ומרצח פוטנציאלי כי במעשי הרצח ממיט הוא חורבן ואסון על ביתו ומשפחתו, ויבחר בחיים. ההרתעה בהריסת בתי המחבלים מוכחת ומצילה חיי אדם".
עורך הדין חיים בלייכר מארגון חוננו, המלווה את משפחת אוחיון, בירך אף הוא על פסק הדין: "אנו מאמינים שפעולות הרתעה נחושות מביאות להצלת חיים, ומונעות קורבנות ישראלים רבים. מצער מאוד, ואף מקומם לראות, שבבית המשפט הישראלי יושבים גם שופטים שבעיניהם ערך חיי ישראלים וחיילי צה"ל פחות מכל ערך אחר".
הרב אוחיון הי"ד עשה לפני כחודשיים את דרכו מהכולל בכפר סבא בו למד לביתו בפתח תקווה, כאשר סמוך לצומת סגולה דקר אותו המחבל בפלג גופו העליון ופצע אותו אנושות. הוא פונה לבית החולים בילינסון, שם נאלצו הרופאים לקבוע את מותו. המחבל ניסה להימלט מהמקום, אולם נתפס והועבר לחקירת שב"כ. הרב אוחיון בן ה-39 הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים בגילאי 4 עד 13. בתחילת החודש שעבר הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד המחבל, תושב הכפר רוג'יב שבאזור שכם. הוא מואשם ברצח בנסיבות מחמירות והחזקת סכין שלא כדין בנסיבות מעשה טרור.