בעט כחול או שחור? על ה"קריזות" של הילד

לילד שלי יש "קריזות". למשל, כשהוא אוכל הוא רוצה דווקא בצלחת הזו ולא באחרת, הוא רוצה שאכתוב לו את הפתק למורה בעט הכחול ולא בשחור, וכן הלאה. האם אני צריכה להתחשב ב'קריזות' שלו?

באופן כללי, ילד צריך לדעת שבבית יש כללים וגבולות, וההורים לא מחויבים להיענות לכל הגחמות שלו. אבל על ההורה להפעיל שיקול דעת של מבוגר, ולשאול את עצמו האם כדאי לי להתווכח עם הילד על סוג צלחת או צבע עט? אלה הרי לא דברים עקרוניים בכלל...

הקו המנחה הוא שעלינו לשמור את הכוחות של הוויכוח והמיקוח לדברים הרבה יותר רציניים, שבאמת חבל להפסידם.

יש לנו, ב"ה, מספיק דברים חשובים לעמוד עליהם עם הילדים. חבל לאבד אנרגיות יקרות על דברים קטנים. אנו רוצים שילדינו יהיו ממושמעים, לומדים באופן רציני, מחונכים, מנומסים... יש מספיק עבודה.

(קרן אהרון, מאבחנת דידקטית, מרצה בחינוך מיוחד ובפסיכולוגיה התפתחותית)

* * *

שנת הלימודים הקרובה תהיה שנת הוראתי הראשונה כמורה בכיתה א'. אשמח לדעת כיצד לגרום לתלמידים החדשים להסתגל במהירות ובקלות לדרישות המערכת, וללמדם מתוך משמעת וסדר?

את מציינת שזו שנתך הראשונה בהוראה, כך שאת מצויה במצב חדש וברכישת מיומנויות בדיוק כמו תלמידיך.

יש להבין כי הכניסה למוסד לימודי, דורשת מהתלמיד החדש להיחשף להרגלים לימודיים והתנהגותיים חדשים וזרים לו, כמו הגעה בזמן, סידור מערכת, הכנת שיעורי בית, רכישת מיומנויות חברתיות ועוד.

אם הופנמו כללי התנהגות מסוימים כחלק משגרת חייו בביתו, יהיה לו קל להשתלב בחלק מדרישות המערכת, כגון סדר וניקיון, הגעה בזמן וכו'. כלומר, אם כפעוט הוא חונך לאסוף צעצועיו בגמר המשחק, הוא ימיר זאת מהר מאוד לסדר בתוך ילקוטו.

אם הקפידו להביאו בזמן ולהחזירו בזמן מהמעון, עניין ההגעה בזמן כבר מוטמע אצלו ויעבור המרה תת הכרתית להגעה בזמן לבית הספר.

מיומנויות שטרם נרכשו, יוטמעו אם נאמן את המוח בהן.

תפקידך כמורה לברור אלו מיומנויות התנהגותיות ולימודיות תחפצי להטמיע בתלמידיך ורק אותן לתרגל שוב ושוב עד לתוצאה המבוקשת.

המוח האנושי יודע לקשור בין גירוי לתגובה, ואם בתהליך רכישת מיומנות כלשהיא יתוגמל התלמיד או ייחשף לחוויה חיובית, הרי שזה ייצור אצלו רצון לחזור על אותה התנהגות.

למעשה, לאחר שתיים-עשרה פעמים, מסיים המוח את תרגיל האימון וקובע פעולה זו כנצרכת, ובשל כך גורם לביצועה האוטומטי.

(ענבל אלחייאני, MA, מטפלת מוסמכת ב-NLP ובדמיון מודרך, כותבת ומרצה בתחום)

* * *

חזרנו בתשובה לפני מספר שנים, ואחד הדברים שהיו קשים עלינו, היה הצורך להוציא את מכשיר הצפייה מהבית (כי כך הורה לנו הרב שלנו). אישית, איני מבינה מדוע היה צריך להוציא את המכשיר. ראינו בו רק את מהדורת החדשות, ולילדים הראנו תכניות חינוכיות בלבד. עד עכשיו המכשיר חסר לנו, בעיקר כשאני צריכה להעסיק את הילדים וזקוקה למעט שקט.

אכן, תהליך החזרה בתשובה דורש שינויים רבים בסגנון החיים, כיוון שתהליך כזה אינו דורש רק לשנות מספר הנהגות, אלא להחליף פאזה לגמרי, הן מבחינה מעשית והן מבחינה ערכית ומוסרית. חלק מהתוכניות במכשיר הצפייה אמנם נראות תמימות, אך יש לדעת שגם באלה טמונה סכנה גדולה לילדיך, היות שלצערנו, רבים מהערכים שנראים בתוכניות אינם חינוכיים, בלשון המעטה. את צריכה להבין שכאשר ילד יושב וצופה במסך, זה לא רק מעסיק אותו ושומר עליו בשקט, אלא גם מחנך אותו. כל יצור, ובעיקר האדם, מעצם טבעו מחקה התנהגות שהוא רואה אצל הזולת. כן, גם להבדיל אצל החיות, ולא רק אצל הקופים, רואים התנהגויות שנלמדות האחד מהשני על ידי חיקוי בלבד. ואם כך אצל בעלי חיים, על אחת כמה וכמה שכוח החיקוי חזק אצל בני אדם הלומדים ומודעים לסביבתם. מחקרים רבים שנעשו, מוכיחים כי התנהגות מתרחשת בעקבות הדגמה או חיקוי. זאת אומרת שכאשר ילד רואה סרטון ובו ה"גיבור" המוצלח צוחק על חברו ה"מסכן", מבלי משים הסיטואציה נרכשת אצלו, והוא יחקה אותה במוקדם או במאוחר.

כאשר אדם חוזר בתשובה, סולם הערכים שלו משתנה מהקצה לקצה. התורה מצפה מאיתנו להתנהגות אנושית ומוסרית מאוד, והמסרים המובאים במכשירי הצפייה אינם כה תמימים, ועלולים לחבל בחינוך של ילדינו. לכן טוב עשיתם שהוצאתם את המכשיר מהבית.

אם את רוצה להעסיק את ילדיך, את יכולה לרכוש להם ספרים וספרונים התואמים לגילם, וכך, בתור ערך מוסף, גם תחנכי אותם לערכים נאותים כאהבת הזולת, ויתור, יושר ועוד.

(אסתר נזרי, מרצה, סופרת, מטפלת בשיטת אי אף טי, מתמחה בניתוח התנהגות)