דוח המבקר: כשלים באיכוני שב"כ, במערך בדיקות הקורונה ובחקירות האפידמיולוגיות

(עודכן: 17:58)

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם אחר הצהריים (שני) דוח ביניים מיוחד בעקבות משבר הקורונה. המבקר קבע, כי התגלו ליקויים משמעותיים בטיפול במשבר: "אנו מפרסמים ממצאים מיידיים כבר עתה כדי להביא לתיקונם הדחוף".

"במסגרת הביקורת שערכנו בחודשים האחרונים בנוגע לפעולות הממשלה במהלך הגל הראשון של משבר הקורונה ובתקופה מיד לאחריו, הועלו ממצאי ביניים אשר תיקונם יכול לשפר את תפקוד המערכות הממשלתיות והציבוריות בטיפול במגפת הקורונה ואת השירות לציבור", אמר אנגלמן. "לאור חשיבות הנושא והערך המוסף הטמון בתיקון הליקויים מהר ככל האפשר, מצאתי לנכון להניח על שולחן הכנסת את ממצאי הביניים ולפרסמם לציבור. על הגופים המבוקרים לפעול במהירות וביעילות לתיקון הליקויים שטרם תוקנו כדי לטייב את המשך התמודדותם עם משבר הקורונה". 

הדוח הכולל על התמודדותה של ממשלת ישראל עם המשבר צפוי להתפרסם במהלך שנת 2021.

איכוני השב"כ

דוח הביניים מתייחס, בין היתר, לשימוש שעושה שב"כ ביכולות טכנולוגיות כדי לסייע למשרד הבריאות בביצוע החקירות האפידמיולוגיות. על השירות הוטלו שתי משימות: לגבי חולה – זיהוי נתוני מיקום ונתיבי תנועה ב-10 עד 14 הימים שקדמו ליום האבחון; ולגבי מגעים של החולה – זיהוי אנשים שבאו במגע קרוב (ככל הניתן ברדיוס של שני מטרים ולמשך 15 דקות לפחות) עם החולה.

בביקורת נמצא, כי הכלים שהפעיל שב"כ לא אפשרו לו לעמוד במלואה במשימה שהוטלה עליו. בפועל, בידי שב"כ לא הייתה יכולת לספק, ביכולות אותן הפנה למשימת הסיוע, איכונים ברזולוציה הנדרשת. דבר זה השפיע ישירות על האפקטיביות של פעילותו ועל ההיקף הגדול יחסית של המגעים שאיתר, וכפועל יוצא מכך על המספר הגדול יחסית של האנשים שנדרשו להיכנס לבידוד, ובכלל זה גם של מי שלא היה במגע קרוב עם חולה.

עוד עלה מהביקורת, כי אפקטיביות החקירה האפידמיולוגית המבוצעת על ידי תשאול של החולה גבוהה במידה ניכרת מזו של איכוני שב"כ. על פי הנתונים, כ-3.5% מהאנשים שהאיכונים איתרו כי היו במגע עם חולים, ולפיכך נדרשו להיכנס לבידוד, התבררו בסופו של דבר כחולים. יחס זה, המכונה "אות רעש", משקף פוטנציאל לכניסה נרחבת מאוד של אנשים לבידוד, ובכלל זה גם של מי שלא היה במגע קרוב עם חולה. בתגובת שב"כ שנמסרה לטיוטת הדוח, נטען כי היחס השתפר בחלוף הזמן ועלה לכ-4.6%, וכי בתקופת ההפעלה השנייה של האיכונים (החל מ-1 ביולי) חל שיפור נוסף לכ-7.3%. לדברי המבקר, היחס "אות רעש" על בסיס חקירה המבוצעת על ידי תשאול החולה בתקופה המקבילה היה גבוה בהרבה – כ-24%.

המבקר מוסיף, כי "אומנם הכלי שבשימוש שב"כ הצליח להניב, בסופו של דבר, מספר לא מבוטל של מגעים של החולים המאומתים (קרוב ל-30% מהחולים המאומתים עלו במסגרת המגעים שאותרו בפעילות השירות), אך בתהליך בכללותו אין כדי למצות את יכולות שב"כ שהוקצו לטובת הסיוע למשרד הבריאות, וממילא אין בו כדי להביא לידי 'סגירת מעגל' של תהליך החקירה האפידמיולוגיות במלואו (כלומר שילוב של פעילות שב"כ ומשרד הבריאות) ולמיצוי אופטימלי של היכולות הנדרשות לקטיעת שרשרת ההדבקה. מיצוי חלקי זה של יכולות שב"כ בולט במיוחד בהתחשב במחיר שהציבור נדרש לשלם בפגיעה בפרטיותו, במספר הרב של הנדרשים להיכנס לבידוד ובהשפעות שיש לפעילות הסיוע על פעילותו של השירות".

למרות פעולות רבות ששב"כ נקט על מנת למזער ככל הניתן את הפגיעה בפרטיות, מצא המבקר כי התרחשו ארבעה אירועים שבהם השירות פעל בניגוד לכללים ולנהלים ובדרך שלדבריו היה בה כדי לפגוע באופן לא מידתי בזכות לפרטיות. עוד טוען המבקר, כי כפועל יוצא מפעולות הסיוע של שב"כ למשרד הבריאות נפגעה פעילותה השוטפת של מחלקה מסוימת. כמו כן, פעולות הסיוע הובילו לחשיפה מסוימת של יכולות השירות, אשר עלולה לפגוע בשירות בעתיד.

בשורה התחתונה, מבקר המדינה ממליץ לגורמים הנוגעים בדבר – ובכללם צוות השרים בריכוז שר המודיעין, וכן משרד הבריאות – לבחון את המשך ההסתייעות בשב"כ לצורכי ההתמודדות עם הקורונה: "לחלופין יוודאו שסיוע השב"כ למשרד הבריאות ישולב באופן יזום עם חקירה אפידמיולוגית יסודית ומעמיקה על ידי תשאול של החולה". בנוסף, קורא המבקר למשרדי הבריאות והמודיעין, בסיוע המל"ל, לפעול להטמעה אפקטיבית של אפליקציות אזרחיות.

הלמידה מרחוק

נושא נוסף בו עסק המבקר הינו מערכת הלמידה מרחוק, שהחלה לפעול החל מחודש מרץ במטרה לשמור על רצף לימודי ולהפחית את הפגיעה בשגרת הלימודים של התלמידים. על פי הדוח, משרד החינוך מעריך כי לכ-135 אלף תלמידים (כ-7.5% מכלל התלמידים בשנת תש"פ) אין מחשבים. הערכת אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר גבוהה בהרבה, ולפיה לכ-20% מכלל התלמידים אין מחשבים.

מהדוח עלה גם, כי לאוכלוסיות ספציפיות אין חיבור לאינטרנט. עוד עלה, כי למשרד החינוך אין תמונת מצב מלאה בדבר אמצעי קצה וחיבור לאינטרנט בבתי התלמידים והמורים, וכי לא ברור מתי תהיה לו תמונת מצב כזו.

היעד שהציב משרד החינוך הוא לרכוש 50% מהמחשבים הנדרשים עד סוף ינואר 2021, בהתאם להקצאת תקציב. המשמעות היא שלתלמידים רבים מאוד – לפחות 135 אלף – אין יכולת ללמידה מקוונת מרחוק. לדברי המבקר, אין גורם ממשלתי אחד המרכז את יוזמות המגזר השלישי לספק מחשבים לילדים אלו וקובע את סדר העדיפויות לחלוקתם בראייה מערכתית כוללת.

המבקר ממליץ, בין היתר, כי משרד החינוך ישלים בדחיפות מיפוי של אמצעי הקצה בבתי התלמידים והמורים ושל קיום חיבור לאינטרנט, תוך התייחסות גם למשקי בית שבהם יש יותר מתלמיד אחד שנדרש להשתמש באמצעי הקצה: "דגש מיוחד יש לשים על מענה לתלמידי החברה הערבית, שבה שיעור המחשבים למשק בית נמוך במיוחד, וכן לתלמידי החינוך החרדי, הזקוקים למענה לימודי ייחודי המתאים לאורח חייהם. מומלץ שמשרד החינוך ינהל שיח עם שתי חברות אלה לשם גיבוש פתרון מיטבי ומיידי ללמידה מרחוק". המלצה נוספת בדוח היא לספק בדחיפות מחשבים לתלמידים, אם באמצעות השאלתם, הנפקת שוברי רכישה למחשבים או במענה אחר.

מערך הבדיקות לאבחון קורונה

בכל הנוגע למערך הדגימות ובדיקות המעבדה לאבחון קורונה, מצא המבקר כי קיים פער בין תכנון משרד הבריאות ליכולת שתהיה למעבדות קופות החולים, לבין היערכות קופות החולים בפועל לביצוע הבדיקות במעבדות שלהן בחורף. מעבדות קופות החולים מתכננות להגדיל את יכולת ביצוע בדיקות ב-24 אלף בדיקות ליום יותר מאשר משרד הבריאות מתכנן.

בנוסף, טען המבקר כי קיימת אי תאימות בכל הנוגע לתכנון ההיקף והסוג של הריאגנטים שיסופקו לחלק ממעבדות קופות החולים כך שיתאימו למכשירים שברשותן.

בביקורת עלה גם פרק הזמן הארוך עד לקבלת תוצאות הבדיקה: 74% מהנבדקים מקבלים את התוצאות מהמעבדה לאחר יותר מ-36 שעות מאז ההפניה לבדיקה. 33% מהם מקבלים את התוצאות לאחר יותר מ-72 שעות מאז ההפניה לבדיקה.

עוד נמצא, כי משרד הבריאות רכש 2.4 מיליון ערכות לבדיקות סרולוגיות בעלות כוללת של 112 מיליון שקלים, אולם הוא מתכנן לבצע 300 אלף בדיקות סרולוגיות בלבד. בפועל הובאו לארץ 250 אלף ערכות, ועד חודש ספטמבר בוצעו בפועל רק כ-60 אלף בדיקות בלבד.

הדוח ממליץ למשרד הבריאות לסיים את השיח עם כל קופות החולים, ולהכין תוכנית בתיאום עם כל הגורמים המפעילים את המעבדות בנוגע להיקף ולסוג של הריאגנטים שיסופקו להם, באופן שיתאימו למכשירים שברשותן ולמספר הבדיקות המתוכננות.

בנוגע לזמן ההמתנה עד לקבלת תוצאת בדיקה, ממליץ המבקר למשרד הבריאות לאסוף את מלוא הנתונים על פרק הזמן הנדרש להליכי הדיגום והבדיקה, כדי שיוכל לזהות את "צווארי הבקבוק" ולהסירם, וכך לקצר ולייעל את התהליך ולקדם את קטיעת שרשרות ההדבקה.

עוד מומלץ למשרד הבריאות לבחון דרכים לייעול ולקיצור של תהליכי הבדיקות – הן דרכים לקביעת מסלול מקוצר לקבלת הפניה לבדיקה, והן שימוש בטכנולוגיות חדשניות שכבר קיימות כיום. כמו כן מומלץ שמשרד הבריאות יסיר חסמים המונעים מאנשים לבצע את הבדיקה, למשל המתנה בטלפון לקבלת מענה לצורך קבלת הפנייה לבדיקה.

מערך החקירות האפידמיולוגיות

מבקר המדינה מצא, כי נכון לתקופת הביקורת לא הייתה למשרד הבריאות מערכת יעילה לניהול איכותי של מערך החקירות האפידמיולוגיות. בספטמבר 2020, לאחר החבירה למפקדת אלון של פיקוד העורף, הוחל בהטמעת מערכת מעודכנת לניהול חקירות, שתוכל לסייע בביצוע איכותי של חקירות ובניהול מבוקר שלהן. המערכת מתוכננת לפעול במלואה רק בתחילת חודש נובמבר.

לפי נתוני משרד הבריאות, נכון ל-25 באוגוסט, בוצעו 106,888 חקירות אפידמיולוגיות לחולים, מתוכן 5,622 לא הסתיימו – עם 61% מתוך חולים אלו לא נוצר קשר, והשאר התנגדו להיחקר או לא אותרו.

במהלך הביקורת נבדק מדגם של 76 חקירות, שבוצעו בחודשים יוני-יולי ושנבדקו במחוז ירושלים. 22 מתוך חקירות אלו תיעדו רק את מגעי הנחקר עם בני משפחתו, או שלא תועדו מגעים כלל. בארבע מהחקירות נרשם שהנחקר לא שיתף פעולה.

עוד נמצא, כי כ-4% מהחקירות שנבדקו במדגם התחילו בתוך יום אחד ממועד קבלת התשובה החיובית לבדיקת המעבדה, כ-5% מהחקירות התחילו בתוך 48 שעות, וכ-64% מהחקירות החלו לאחר ארבעה ימים ויותר.

הביקורת מצאה כי תיעוד החקירות בחודשים יולי-אוגוסט נעשה, בחלק גדול מהמחוזות, באמצעות טפסים ידניים. רק לאחר שתוגבר מערך החוקרים, עברו חלקם להזנת הפרטים ישירות למחשב. חלק מהפרטים הוזנו בטופס החקירה בשיטה של הזנת מלל חופשי ולא כטופס ממוחשב "חכם" ובחירה מתוך רשימה. הדוח מציין, כי שיטה כזו היא איטית, לא יעילה, לא מבוקרת, דורשת כפל משאבים ובעלת פוטנציאל רב לטעויות.

עוד נמצא, כי בשל חוסר השיטתיות בתהליך החקירה, לעיתים מתבצעות במקביל חקירות לכמה בני משפחה על ידי חוקרים שונים, בלי שהם יודעים שמדובר בעצם בבני משפחה אחת, ובלי שנוצר ידע חדש המצביע על הדבקה של בני משפחה.

גם לאחר התגבור במספר החוקרים המבצעים את החקירות האפידמיולוגיות, במהלך חודש ספטמבר, עדיין מספרם ביחס לאוכלוסייה קטן ביחס למספרם במדינות אחרות. היחס בין מספר החוקרים למספר התושבים בישראל עומד על 1 ל- 9,000, זאת לעומת 1 ל-4,000 בגרמניה ו- 1 ל-2,200 באנגליה.

מבקר המדינה ממליץ, בין היתר, כי משרד הבריאות ומפקדת אלון יפעלו בתיאום ובשיתוף פעולה מלא כדי להצליח להגיע ליעד שקבעו – לפיו בתחילת חודש נובמבר תפעל מערכת ממוחשבת, יעילה ואיכותית לתפעול וניהול של מערך החקירות האפידמיולוגיות. מומלץ כי הם יקיימו מעקב אחר ביצועי המערך, וככל שנדרש ימשיכו בעדכון המערכת.

בנוסף, ממליץ המבקר לשפר את ניהול נתוני החקירות ואת הבקרה עליהם, כך שיהיה בידי משרד הבריאות בסיס נתונים אמין ההכרחי לצורך קבלת החלטות מבוססות בכלל ולצורך קטיעת שרשרת ההדבקה בפרט.