הצצה ראשונית: "פיתחנו מודל לניבוי התחלואה באזורים חרדיים"

"אלעד, אשדוד, באקה אל גרביה, בית שמש, ביתר עילית, בני ברק, מודיעין עילית, סח'נין, פתח תקווה, רכסים, שפרעם..." ניצה קסירר-קציר, יו"ר הוועדה המייעצת למל"ל, ובכובעה השני - משנה ליו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות, מונה את שמותיהן של הערים בזו אחר זו, כשהיא מגדירה אותן בהגדרה החמורה: "יישובים בהם צפויה תחלואה גבוהה בגל הקורונה הבא, כשהסיכון הוא עד כדי למעלה מ-90%".

בשונה מאנשי מקצוע אחרים הנשענים על נתוני ההידבקות הנראים בשטח, בוחרת קלינר-קסיר לבסס את קביעתה על בסיס מודל גיאוגרפי דיפרנציאלי שונה וייחודי, אשר מתבסס לצד מדדי התחלואה גם על בחינת מדדי הצפיפות של כל אזור ואזור בשילוב ניתוח עומק של המאפיינים הדמוגרפיים, כלכליים וחברתיים שלו. "כבר חודשים שאנו עוסקים בפיתוח הזה, וכעת נראה שהצלחנו לבנות מודל ניבוי אשר יכול לעזור למקבל החלטות ולגורמי הביצוע בחיזוי אזורים עתירי סיכון לתחלואה", היא מבשרת.

את המילה 'הצלחנו' מכוונת קלינר-קסיר כלפיה וכלפי יתר חברי הוועדה המייעצת למל"ל, הנמנים על מגוון  משרדי ממשלה, לצד נציגים של גופים כמו הלמ"ס ובנק ישראל, וכן מגוון אנשי מקצוע, ביניהם אפידמיולוגים, כלכלנים וסוציולוגים. את המסקנות מהניתוח המעמיק הם חושפים בימים אלו בדו"ח מיוחד.

"התכלית לשמה כתבנו את הדו"ח היא כדי להצליח להימנע מבעוד מועד מתחלואה שתוביל לסגר נוסף על כלל מדינה", היא מבהירה. "ברור לנו שאחרי שני סבבי סגר קשים ובמציאות הכלכלית-חברתית הנוכחית, ספק אם הטלת סגר שלישי על כלל האזורים במדינה היא פתרון בר קיימא".

(צילום אילוסטרציה: פלאש 90)

"הופתעתי מהקשר בין הנתונים לתחלואה"

"במשך שנים עסקתי בנושא התחזיות כחלק מתפקידי הבכיר בבנק ישראל", מספרת קלינר-קסיר, "נחשפתי ללא מעט נתונים על נושאים שונים, ובכל זאת הופתעתי מאוד במהלך העבודה שביצענו בחודשים האחרונים, אשר חשפה לעינינו את הקשר ההדוק בין נתונים שונים לבין הימצאות נגיף קורונה באזורים המאופיינים בנתונים האלו. אלו דברים ברורים, כמעט ללא יוצאי דופן".

לדבריה, ניתן לראות  קשר ישיר בין רמת התחלואה הגבוהה לבין צפיפות האוכלוסין, בפרט כאשר היא קיימת לא רק בבתים אלא גם באזור כולו ואף בגינות שעשועים. "גילינו גם קשר בין רמת התחלואה לתדירות השימוש בתחבורה הציבורית, ובין  אזור בעל דירוג חברתי-כלכלי נמוך לבין גובה שיעור ההידבקויות. אבל הדבר המדהים ביותר הוא שגם כאשר לקחנו את כלל המשתנים שאותם בחנו ונטרלנו אותם, התגלה כי שיעור גובה של אוכלוסייה חרדית, כשלעצמו, מגביר באופן מובהק את התחלואה".

קלינר-קסיר מדגישה את המשמעות המאיימת: "זוהי הסיבה האמתית שלמרות שהקורונה לא פסחה על אף אחת מהאוכלוסיות, חוותה אותה האוכלוסייה החרדית ביתר שאת, ובגל הראשון למשל היא חוותה את הקורונה פי חמישה בהשוואה לשאר האוכלוסייה". 

זאת אומרת שהציבור החרדי נדבק יותר בשל היותו חרדי ולא רק בגלל הנתונים האובייקטיביים שלו?

"בדיוק כך. זהו דבר שלא מצאנו כמוהו בחברה הערבית למשל, למרות שמבחינה טכנית יש לה לפעמים תנאי שטח דומים לשל החרדים מבחינת צפיפות, רמה כלכלית וכדומה. ככל שהמשכנו לחקור את הנושא, הבנו עד כמה שהגיוני שדווקא הציבור החרדי יסבול מתחלואה גבוהה, כי הוא מאופיין באינטראקציות קהילתיות, וזה בא לביטוי בהרבה מאוד תחומים בחיי היום-יום. לצורך ההמחשה: אדם חרדי יכול להתפלל בבוקר במניין מסוים, ללמוד לאחר מכן בכולל עם כמה עשרות אברכים, בצהריים ללמוד בכולל אחר, ובערב לצאת לחתונה המונית. כך, ביום אחד הוא פוגש לפעמים עשרות רבות של אנשים שונים. זה לא בר השוואה לאדם ממוצע בציבור הכללי שבדרך כלל פוגש רק כמה עמיתים לעבודה ואת בני משפחתו הקרובה.

"יש בחברה החרדית הרבה יתרונות, דווקא בשל כך", היא מבהירה, "כי זו חברה התומכת מאוד בשעת מצוקה והיא גם מעניקה מארג חברתי גדול. גם בניתוח נתונים שבחנו בעבר ראינו עד כמה מדדי האושר בחברה החרדית גבוהים ואחוז הדיכאונות בה קטן יחסית. אבל, אליה וקוץ בה. מכיוון שהאינטראקציה כה הדוקה, נוצרים גם היקפי תחלואה גבוהים".

קלינר-קסיר מציינת נתון נוסף המעורר דאגה: "בחברה החרדית אנו רואים יותר אנשים שנפגעו בשל הקורונה מבחינה כלכלית. אמנם הקצבאות לא הופסקו, ומי שנשען עליהן לא נפגע, אך יש פגיעה משמעותית בתרומות מחו"ל, וכן יש יותר מפוטרים, זאת מכיוון שלמעסיקים קל יותר לפטר את האוכלוסייה המוחלשת, והחברה החרדית בהחלט נמנית עליה".

הדרישה: כללים ויעדים ברורים

"כולנו כחברה עברנו מהפך לא פשוט בחודשים האחרונים", מדגישה קלינר-קסיר, "רק שכאשר מדובר בחברה החרדית ממדי התחלואה הם הרבה יותר גבוהים".

את חושבת שהייתה טעות מסוימת בהתנהלות, או משהו שהיינו יכולים לעשות כדי לעבור את החודשים האחרונים בצורה טובה יותר?

"כשמסתכלים אחורנית תמיד קל להיות חכמים. אני לא חושבת שבתחילת המגיפה, עם הנתונים הדלים שהיו בידינו, יכולנו לנהוג אחרת. לצערי, גם עכשיו דרך ההתנהלות אינה ברורה לנו דיה. אנחנו אמנם יודעים קצת יותר על הנגיף, אך טרם ברור לנו כמה זמן המגיפה תהיה אתנו ומהו המחיר שתגבה בנוסף למחיר היקר שכבר גבתה".

ובכל זאת, עם המבט קדימה, מה את יכולה להציע?

"כיו"ר הוועדה המייעצת למל"ל, הדרישה שלי מהמדינה היא מאוד נחרצת, וזאת אחרי שהגענו למצב בו הציבור מבולבל, לא מבין את ההתנהלות וממילא מתקשה לציית להנחיות.

"אני חושבת שחייבים לקבוע כללים ברורים ולהציב יעדים ומדדים שלפיהם תתנהל המדיניות. לאחר שמגבשים את הכללים האלו, יש לפרסם באופן שקוף את הנתונים לפיהם מתקבלות ההחלטות, כדי שגם אזרח פשוט יוכל לראות כמה אנשים נדבקו בימים האחרונים ולהבין באיזה מצב בדיוק אנו עומדים - אם המשק פתוח או סגור ומהו מצבה של מערכת החינוך. אנשים גם יוכלו לדעת מהי תמונת המצב והתחלואה ביישוב בו הם מתגוררים, והם בעצמם יבינו שאם לא יעשו משהו כדי למנוע הידבקות, יינקטו נגדם צעדים מסוימים.

"כמובן שלצד השקיפות וההנחיות המדויקות, נדרשות גם הסברה ואכיפה מאסיבית", היא מדגישה, "אסור לגרום לכך שייווצר מצב של זלזול, כי אנו נאבקים כאן עם מחלה בעלת השלכות נוראיות, ולא רק בתחום הבריאותי. אם דיברנו קודם על פעולות מונעות כדי לא להגיע למצב הקשה, אז ברור שככל שנתחיל עם ההחמרות בשלב מוקדם יותר כך הן תימשכנה פחות זמן, ואם הציבור ישתף פעולה בכל הנוגע לעטיית מסכות, ריחוק חברתי וכל יתר ההקפדות – הנזקים יהיו קטנים יותר בכל המובנים.

"כיום גם ברור לנו שלא מספיק שהשלטון הארצי יהיה מעורב בכל מה שקורה, אלא יש צורך גם בהתערבות ישירה של כל אחת מהרשויות, וכן יש חשיבות רבה מאוד לאמירות של רבנים בנושא. ראינו זאת שוב ושוב בציבור הדתי והחרדי – כשרבנים יצאו בהוראה גורפת, אז תלמידיהם צייתו להם".

הצעדים שציינת הם הגיוניים ומתבקשים. איך את מסבירה שלא תמיד הם נעשים בשטח?

"לצערי אנשים בעיקר ממוקדים בעצמם. הם חושבים על מה שקורה איתם נכון לרגעים אלו, ומתקשים לראות את המצב בפרספקטיבה רחבה יותר. כך למשל הם מתעסקים בשאלה 'מה יקרה לי אם לא אפגוש את המשפחה שלי?' והם רואים בעיני רוחם שלא מדובר בנזק גדול. לכן לא מבינים את חשיבות ההקפדה על ההימנעות. הם לא מצליחים לראות את ההשלכות של המעשה הפרטי והאישי שלהם על כל המדינה. קשה להם להבין שאם בסופו של דבר כל המדינה תנהג כמותם, אז נגיע כולנו לגל שלישי ובעקבותיו חלילה גם לסגר".

את באמת חושבת שסגר כזה ממתין לנו מעבר לפינה?

"אני רוצה מאוד לקוות שנינצל מסגר שלישי, אך אני לא ממש אופטימית. ברור לי שהדבר תלוי גם בשלב בו יימצא חיסון. בינתיים לא נראה שהציבור יצליח להתגבר על הנגיף באמצעות ריחוק חברתי בלבד. אישית אני יכולה לספר ששמעתי בשבוע האחרון על לא מעט חתונות שהתקיימו, למרות האיסור. ברור שכל אירוע שכזה מוביל בסופו של דבר להחמרה, וזה לא נשאר במשפחה אחת אלא מתפשט הלאה והלאה בקצב מהיר מאוד".

(צילום אילוסטרציה: פלאש 90)

ולסיום, מה את חושבת שעומד להיות ביום של אחרי הקורונה? האם משהו בציבור החרדי עומד לחוות שינוי?

"אני בטוחה שצפויים לנו שינויים משמעותיים ביותר בחברה החרדית ביום שאחרי. בראש ובראשונה נראה שינוי כלכלי גדול. ניסיון העבר, כמו גם סימנים ראשונים העולים מהמשבר הנוכחי, מעידים על כך שהאוכלוסיות החלשות בשוק העבודה, ובהן החברה החרדית, נפגעות באופן קשה יותר מהאחרים. זאת ועוד: כשבוחנים את שיעורי האבטלה, מסתבר שלא רק הפגיעה באוכלוסיות האלה קשה יותר, אלא גם זמן ההתאוששות מהמשבר עלול להיות ארוך יותר באופן משמעותי. המדינה מן הסתם תוכל פחות לסייע, כי אנו נמצאים כיום בגירעון גדול מאוד, ויש גבול לסיוע שהמדינה יכולה לתת.

"מנגד לכך, אני בטוחה שאנו צפויים לראות דווקא תהליך של שילוב חרדים בשוק העבודה. אפשר ללמוד זאת מהמשבר שהיה בתחילת המילניום, שהוביל באופן ישיר לשינוי בחברה החרדית ולהשתלבותה בשוק העבודה באופן משמעותי מאוד. לצורך ההשוואה: נשים חרדיות כיום מועסקות כמעט כמו נשים יהודיות במגזר הכללי. הן גם משולבות כמעט כמו נשים במדינות ה-OECD זאת למרות ששיעור הפריון באוכלוסייה החרדית עומד על 7.1 ואילו במדינות ה-OECD הוא עומד בדיוק הפוך – על 1.7. אני בטוחה שנמשיך ונראה שינוי  משמעותי ודרמטי בכל הנוגע לתעסוקת נשים. נתון נוסף שראינו במשבר של תחילת המילניום הוא שאנשים חיפשו אלטרנטיבות מקצועיות אחרות ורבים מהם הפכו לעצמאים. ברור לי שזהו תהליך שנראה ביתר שאת גם במגזר החרדי".

אבל יש דבר אחד שבאמת מטריד את מנוחתה של קלינר-קסיר: "אני בטוחה שאחרי המשבר הזה אנו צפויים לראות קיטוב שלא היה כמותו בין הציבור החרדי לכללי. מדובר בפיצוץ חברתי שעלול להשליך על החוסן החברתי והלאומי שלנו. רק לאחרונה השתמשתי בכלי מקצועי כדי לאתר באינטרנט כמה התבטאויות של הסתה היו ביום אחד ונחרדתי. אלו נתונים שאי אפשר להשוות בכלל למה שהיה בעבר, ומדובר בשני הצדדים. על זה נאמר שקל להרוס, אבל לבנות קשה הרבה יותר".