הבחורה ציפתה לפגישה עם הבחור המהולל, אלא שלמרבה האכזבה היא גילתה ש...

מעשה באבי נערה מצוינת וכלילת המעלות, שפנה אל שדכן וביקש שיחפש לבתו בחור מעולה, בן עלייה ובעל מידות נעלות.

השדכן השיבו לאלתר: "שמע ידידי היקר, יש לי בשבילכם בחור מצויין, מופלג בתורה ויראת שמים, מוכתר בכל מידה נכונה, עדיו לגאון ולתפארת...". האב התלהב מאוד לשמע מעלותיו של הבחור, ונקבעה פגישה.

הבחורה המתינה בציפייה לפגישה עם הבחור המהולל. אך למרבה האכזבה, גילתה שהבחור הינו 'בעל בשר' בצורה חריגה, ועובדה זו הועלמה ממשפחתה...

מחוסר ברירה, כדי לא להעליב את המשודך, ישבה לשוחח עמו למספר דקות. היא אכן התרשמה שמדובר בבחור מקסים, פיקח ונבון, ובעל מידות יוצאות מן הכלל. אולם בתום הפגישה הודיעה לאביה כי השידוך יורד מיד מן הפרק, כי לא שייך שתינשא לאדם כל כך שמן.

חלפה כשנה מאז אותה פגישה.

ערב אחד, אבי הנערה השתתף בשמחת נישואין של אחד ממכריו, ולפתע פונה אליו בחור ב'שלום עליכם' חם ולבבי. האב השיב לו שלום אך מהבעת פניו היה ניכר שאינו מצליח לזהות את העומד לפניו... הבחור שאל בבת-צחוק: "האם הינך זוכר את הבחור יענקל'ה, שהוצע לכם כשידוך לפי כשנה?".

האב חשב לרגע, נזכר, והשיב בחיוב. "איך בדיוק אתה קשור אל יענקל'ה?", שאל את הבחור.

והלה השיב: "אני הוא יענקל'ה!...".

פניו של האב לבשו ארשת השתוממות; הוא מרים את גבות עיניו בתמיהה ורואה לפניו בחור נאה ודי רזה...

הלה הבחין בפליאתו, והסביר: "ראה נא, במשך השנה האחרונה, הצרתי את היקפיי באופן משמעותי, על ידי ניתוח הצרת קיבה...".

כעבור מספר דקות נוספות של שיחה, הציע האב: "מה דעתך, בתי היקרה נמצאת כאן בעזרת הנשים, אולי תנסו לערוך כאן ועכשיו פגישה נוספת?...".

סוף הסיפור היה, שלא חלפו ימים רבים, והשניים באו בשעה טובה ומוצלחת בברית האירוסין...

ומי מופיע עכשיו? - - - מיודענו השדכן!

מיד כששמע את הבשורה המרנינה, בא ותבע את שני הצדדים: "השידוך שלי הצליח בס"ד, ולכן אבקש לבוא על שכרי!".

המחותנים טענו כנגדו: "השידוך שלך נפל כבר מהרגע הראשון, והשידוך שנסגר כעת הינו שידוך חדש לחלוטין...!".

עם מי הדין?
 

תשובה:

פנים חדשות באו לכאן

היה נראה לומר, שהשדכן אינו זכאי לדמי שדכנות, מכיון שהוא העלים פרט מרכזי זה, שהבחור הינו בעל בשר בצורה חריגה, שזהו דבר שדרך בני אדם להקפיד עליו, וכפי שאכן בפועל ירד השידוך לאלתר, נמצא אפוא, שהניתוח שעבר הבחור, אשר הכשיר אותו לשידוך, אינו מונח בפעולתו הראשונית של השדכן, ואכן פנים חדשות באו לכאן (כך שזהו לא הבחור שהשדכן שידך).

ובכל זאת, נראה שיש לפשר וליתן לשדכן מעט מדמי השדכנות, מכיון שסוף סוף הצעתו היא זו שסיבבה את גמר השידוך, דהיינו, פעולתו הכשירה את הקרקע לרצון המשותף של שני הצדדים להתרצות להגיע לידי גמר, לאחר סילוק המום בניתוח שעבר הבחור להצרת קיבתו, וזאת על ידי שנפגשו הצדדים בתחילה (מחמת הצעת השדכן) והתרשמו לטובה זה מזו, וזו מזה. ומכיון שסוף סוף מצוי הוא שעושים ניתוחים להצרת מעיים או קיבה, ובסופו של דבר רק מחמת הצעת השדכן חזר השידוך ונסגר, לכן יש ליתן לו חלק מסויים מדמי השדכנות.

מהו עיקרו של שידוך?

ברם, כאשר הצענו את הדברים לפני הרב יצחק זילברשטיין, נענה רבינו והורה כי יש לשלם לשדכן את מלוא דמי השדכנות, ונימק דבריו כדלהלן:

לא מתחתנים עם מראה חיצוני, אלא עם אישיות פנימית!

וכתב הרלב"ג (בפירושו על מלכים-א' פ"ב): "מעלת האדם אינה לקוחה מהיופי (החיצוני), ואין לו בו רושם כלל, ולזה תראה, כי אף על פי שהיה אדוניה טוב תואר מאוד, לא בחר בו ה' יתברך, כמו שלא בחר באבשלום אחיו, ולזה אמר הקב"ה לשמואל (על אליאב): אל תבט אל מראהו ואל גובה קומתו כי מאסתיו". כי עיקר מעלת ומהות האדם, היא מידותיו ויראת השמים שלו.

וגם בשאלתנו, השדכן שידך עבור אבי הנערה בחור מצויין, וכפי שראינו, הנערה הוקסמה מאישיותו, והתרשמה שהוא פיקח נבון ובעל מידות יוצאות מן הכלל. וזהו עיקרו של שידוך. ומצוי ששידוך שיש בו בעיה כלשהי של מראה חיצוני חריג, לבסוף מגיע לידי גמר, מפני שהצד השני מעוניין בשידוך, בשל מידותיו ואישיותו של המשודך.

ואין חסרון מהותי בעובדת היותו בעל בשר, אלא זו בעיה שולית וחיצונית שניתן לתקנה. ובפרט שמצוי כיום שהסובלים מעודף משקל עושים ניתוח להצרת קיבה.
לסיכום: יש לשלם לשדכן דמי שדכנות מלאים.

לרכישת הספר "ופריומתוק" בהידברות שופס.