כמעט סיימה את תיקון השמלה – וגילתה את מעשה הנוכלות של הלקוחה

וְאִם הָפֵר יָפֵר אֹתָם אַחֲרֵי שָׁמְעוֹ וְנָשָׂא אֶת עֲוֹנָהּ (במדבר ל', ט"ז). הוא נכנס תחתיה. למדנו מכאן, שהגורם תקלה לחבירו, הוא נכנס תחתיו לכל עונשין (רש"י).
 

השאלה שלפנינו הגיעה מאת תופרת מקצועית שכה סיפרה:

הגיעה אלי גברת עם שמלה יוקרתית, וביקשה שאתקן פגמים רציניים שנוצרו בשמלה שלה.

קיבלתי את השמלה, וכעבור יומיים, לאחר שכמעט סיימתי את המלאכה, התקשרה הגברת והודיעה לי: "את חייבת לסיים את העבודה עד למחר!".

"מה הבהילות? - תמהתי - ומה יקרה אם תמתיני יום אחד נוסף?".

והיא השיבה: "כפי שבוודאי ידוע לך, לפי חוק הגנת הצרכן, ניתן להחזיר מוצרים לחנות רק תוך 14 יום לקנייתם, והנה מחר זהו יום ה-14 לקניית השמלה, כך שלאחר מכן לא אוכל להשיבה למוכרת ולקבל בחזרה את כספי...".

השתוממתי: "הרי כבר השתמשת בשמלה, ואינך רשאית להחזירה ולבטל את הקנייה!".

"אין זה עניינך!", הגיבה.

שאלתי אפוא היא, מה עלי לעשות כעת (לאחר שכבר השקעתי עבודה רבה בתיקון השמלה), האם אסור לי לסייע לגברת בחטאה, כי רק על ידי התיקון שלי השמלה תראה כחדשה והגברת תוכל להחזירה לחנות, או שמא אוכל להמשיך במלאכה על מנת לקבל את השכר המגיע לי, שכן במידה ואשיב לה את השמלה כעת, היא לא תשלם לי אפילו פרוטה...?

תשובה:

אבידתו קודמת לאבידת חבירו

היה מקום לומר, שהיות והתופרת כבר השקיעה עבודה על השמלה, ואם לא תשלים את עבודתה אותה גברת תעשוק אותה ולא תשלם את שכרה, ממילא היא אינה חייבת לוותר על השכר המגיע לה על פי דין.

שכן חיוב מניעת ההפסד מהמוכרת התמימה, נובע מדין "השבת אבידה", אולם הלכה בידינו, שאבידת עצמו קודמת לאבידת חבירו (חו"מ סי' רס"ד ס"א), ואין אדם חייב להפסיד ממון (או להינזק) כדי להציל את חבירו מהפסד (יעויין ב'ישועות ישראל' חו"מ סי' כ"ח סק"א).

ונראה שהתופרת אינה נחשבת ל'מסייעת' לבעלת השמלה לרמות את המוכרת, שכן אם למשל בא אדם רשע ומאיים על האדם: 'אם לא תתן לי אלף דולר - אלך ואגנוב משמעון אלף דולר!', בוודאי שאינו צריך להיכנע לאיומיו וליתן לו את הכסף, וילך הגנב ויעשה מה שרוצה, (ויעויין בזה בשו"ת מהרי"ל דיסקין קונ"א אות קמ"ה). וכך גם בענייננו.

התופרת משלימה ומכשירה את האיסור

אולם, כאשר הצענו את הדברים לפני הרב יצחק זילברשטיין, אמר רבינו כדלהלן:

כאשר התופרת תשלים את תפירת ותיקון השמלה באופן שֶׁתֵּרָאֶה כחדשה, הרי שבזה היא מסייעת באופן ישיר לגניבתה של הקונה, שעל ידי עבודת התופרת תלך ותוציא בנוכלות את הכסף מהמוכרת, וממילא אסור לתופרת להמשיך בעבודתה ולגרום להפסדה של המוכרת.

וכל מה שמצינו שמותר להימנע מהשבת אבידה במקום הפסד, זה רק באופן שנמנע מלהשיב את האבידה ב'שב ואל תעשה', באופן שהאדם אינו משתתף ומסייע כלל בעשיית האיסור (אלא כל כולו נעשה על ידי העבריין), אבל לגרום בידיים להפסדו של הזולת, כדי להציל ממון עצמו, בוודאי שאסור! ובמקרה שלנו, כפי שנתבאר התופרת מסייעת לגניבה, כי רק על ידי השלמת המלאכה שלה ניתן יהיה לגנוב ולקפח את המוכרת התמימה, ולכן אסור לה לציית לנוכלת.

ולכן יש להורות לתופרת שתקדש שם שמים ותודיע לגברת: "כיהודייה הנאמנת לבוראה, אסור לי להשתתף במעשה הרמייה הזה!". ואם הגברת תיקח את השמלה ולא תשלם על מה שעבדה, הקב"ה ישלם לה מאוצרו הטוב כפל כפליים!.

לסיכום: אין לתופרת להשלים את מלאכת תיקון השמלה, גם אם מחמת כך היא תפסיד את השכר המגיע לה.

לרכישת הספר "ופריומתוק" בהידברות שופס.