טורים נשיים
איך את רוצה לזכור את האמהות שלך?
כאמא, את לא יכולה לדעת מה מבין הדברים שאת אומרת או עושה באמת משפיע על הילדים שלך. את גם לא יכולה לדעת איזה רגע של מאמץ ייחרט בזיכרונם. האם על הזיכרונות של עצמנו אנחנו כן יכולים לשלוט?
- פסי דבלינגר
- פורסם י' חשון התשפ"א |עודכן
(צילום: shutterstock)
נסי להזכר בזיכרון ילדות ראשון. איזה זיכרון הכי ראשוני עולה לך בראש?
האם הזכרונות הראשונים שעולים בך הם זיכרונות מרים, או אולי מרנינים?
עכשיו, נסי לחשוב על זיכרון ילדות מתוק שחווית עם אמא שלך. במה את מצליחה להיזכר?
מעניין לראות שלפעמים אנחנו נזכרות בדברים שוליים ממש, שפתאום צפים ועולים לנגד עיננו.
מסרים חזקים שנחרטים בנו, יכולים להיווצר בסיטואציות לא "הרואיות" במיוחד.
עקרונות חשובים נטמעו בסיטואציות אותם ראינו וחוינו בזמנים שאנחנו או הסובבים אותנו, בכלל לא היינו מוכנים אליהם, וממש הגיעו בהפתעה.
אני, למשל, זוכרת משפט שאמא שלי אמרה לי בגיל ארבע עשרה או חמש עשרה, והיא (כמובן) לא זוכרת בכלל… אני הייתי בלי מצב רוח, כנראה חברה פגעה בי או אולי סתם אמרה איזו דעה שלא הייתה מקובלת עלי. הסתובבתי זעופת פנים, ואמא שלי אמרה לי אז: "אנשים אומרים הרבה דברים, פעם אומרים לך משהו רצוי שאת רוצה לשמוע, ופעם לא. מצב הרוח שלך לא יכול להתנהל ולהיות תלוי באנשים אחרים". לא יודעת כמה המשפט הזה היה ברור לי בגיל ארבע עשרה. היום הוא ברור לי מאוד, וגם אם לא, הוא ממש עוזר לי. בשעת הצורך הוא צף לי בתודעה. היום אני מבינה כמה הוא נכון, ואני מזכירה אותו לעצמי כשמישהו אומר לי משהו שמוריד לי את מצב הרוח…
כאמא, את לא יכולה לדעת מה מבין הדברים שאת אומרת או עושה באמת משפיע על הילדים שלך. את גם לא יכולה לדעת איזה רגע של מאמץ ייחרט בזיכרונם. את יכולה להתאמץ מאוד כדי שייהנו מפעילות מסוימת, והם לאחר שנים יגידו לך שמאוד נהנו דווקא מדבר אחר, משהו פשוט שחוו איתך ואת בכלל לא נתת עליו את הדעת.
אנחנו לא יכולים לשלוט על זיכרונות של אנשים אחרים, גם לא של ילדינו. אבל חשוב שנדע שגם אפיזודות שנראות לנו לא חשובות, לא רציניות, כן יכולות לתפוס מקום נכבד בזיכרונו של הילד, ולהשפיע עליו בצורה כזו או אחרת.
האם על הזיכרונות של עצמנו אנחנו כן יכולים לשלוט?
מה שהיה אתמול הוא הזיכרון של היום, ומה שקורה היום יהיה הזיכרון של המחר.
החיים שלנו מורכבים מזיכרונות, עלינו לדאוג שהם יהיו מתוקים.
איך את רוצה, בעוד מספר שנים, לזכור את השנים הללו של האימהות שלך?
איזה רגש את רוצה שיעלה בזכרונך כשתזכרי בילדים המתוקים שלך?
את ודאי לא רוצה שיעלו בך רגשות חרטה על שנים נפלאות כל כך שלא נהנית בהן מספיק, שלא חווית מספיק, ולא הרגשת והתרגשת מספיק.
זה הזמן להכין לעצמנו זיכרונות נעימים של אימהות מלאת רגשי סיפוק, שמחה והגשמה.
בהצלחה!
פסי דבלינגר היא מרצה להעצמה אימהית pid38a@gmail.com