אין סיכוי שזה יצליח ביניהם! אז איך זה שהם נשואים כל כך הרבה זמן?

ברוריה ושמעון הם זוג נפלא.

שמעון עושה חיל בעבודתו כנציג יח"צ של חברה גדולה, וברוריה היא אשת חיל בכל הקשור לבישול ולאפיה. היא הקימה בעשר אצבעותיה עסק משגשג המשווק מוצרי מאפה למגוון חנויות נבחרות.

שניהם באים במגע עם  הרבה אנשים. עבודתם מצריכה את קריאת רצונותיו וצרכיו של העומד מולם, יכולת התגמשות וקבלה של רצונות וגחמות של לקוחות שונים ויכולת לוותר על רצונותיהם האישיים עבור השגת חיוך מרוצה מהעבר השני...

אבל האמת, שאמנם אם נבחן אותם כל אחד בפני עצמו, אכן הם זוג נהדר. אבל כזוג, ממש לא. רחוק מאוד מהגדרה זו...

אין יום בו לא מתווכחים השניים על נושא כלשהו, אין ולא הייתה פעם אחת שברוריה הייתה מרוצה או העריכה את התנהלותו והתנהגותו של שמעון, וכן להיפך.

עם השנים הזוג צבר רמה גבוהה מאוד של תסכול, כך שההאשמות נעשו מזלזלות ופוגעניות יותר ויותר.

אם בתחילת הדרך עוד היו יושבים לשיחה כדי לנסות ולהבין זה את זו, היום המצב הוא שכאשר צד מסוים אינו מרוצה - הוא "מערב הורים" ומאשים את החינוך הלקוי של הורי השני, הגנים של עדתו המסוימת ועוד כיד הדמיון...

חבל ולא נעים, אבל כאשר הזוג פנה לייעוץ הם כבר היו (לדעת היועץ) "אבודים". רמות השנאה והתסכול היו כל כך גבוהות ש"לא היה עם מי לדבר". הזוג רק דיבר על גירושין, ואכן, ילדיהם עמדו להתמודד עם הורים גרושים וסכסוכים בלתי פוסקים בבתי משפט למיניהם על חזקות, תשלומי מזונות ועוד...

היועץ שטיפל בהם פנה בייאוש להדרכה ושח את אשר על לבו: עשיתי כל אשר יכולתי, כך אמר בכאב. מה פספסתי? האם היה עלי לזהות משהו שלא זיהיתי? הרי הם פנו לייעוץ לא סתם! הם כן האמינו בסתר לבם שישנו סיכוי. ואני הרי ראיתי שאין, ולא יהיה סיכוי!

מדריך (מטפל ויועץ בעצמו, ומוסמך להדרכת מטפלים): מה כן זיהית?

יועץ: זיהיתי בני זוג שאינם יודעים איך להתנהג! אין להם מיומנות רגשית בסיסית בניהול חיים משותפים! ביזויים, השפלות, הטחת ביקורת חריפה וחוסר רצון לעשות צעד ולו הקטן ביותר לקראת הבנה והכלה של כאב הצד השני...

מדריך: כמה שנים הם חיו יחד?

יועץ: כעשר שנים.

מדריך: מה החזיק אותם באותן שנים?

יועץ: האא... שאלה טובה. הם עצמם לא יודעים, וטוענים שהם "סחבו" מההתחלה.

מדריך: אבל בכל זאת הם נשארו יחד. הם חשו כי ישנו פוטנציאל, והם יכולים להתגבר על המכשולים. מדוע הם חשו כך?

יועץ: הם טעו. עובדה. הם היו תמימים, ולא באמת ידעו איך להתנהג. כנראה באמת לא היה סיכוי, וחבל שהם לא התגרשו כבר בהתחלה.

מדריך: איך הם מתנהגים בחיים מחוץ לנישואין?

יועץ: האמת שזה מפתיע ממש. שניהם אהובים על כל הסביבה, עבודתם מצריכה התעסקות והתנהלות מול הרבה אנשים והם עושים זאת בהצלחה יתירה... (חושב לרגע). כנראה שהם לא כאלה טיפשים ולא מבינים... (נבוך).

נעצור לרגע את השיחה החשובה, וננסה לנתח מה קרה כאן.

היועץ האמין למראה עיניו! באו אליו בני זוג והציגו בפניו תמונה של התנהלות והתנהגות בלתי ראויה, כושלת, אשר אמורה להשאיר את הצופה ללא כל ספיקות באשר למוכנותם ובשלותם של שני הצדדים לניהול תקין של מערכת יחסים זוגית.

והם הצליחו! ברוריה הצליחה להשחיר את שמעון, ושמעון - את ברוריה. היועץ באמת בטוח כי יש לו כאן עסק עם מקרה אבוד.

הוא כן ניסה. ניסה להקנות להם כלים להתנהלות מול האחר, ללמד אותם מה זו הקשבה, להקנות להם יכולת הבלגה ועבודת המידות, אך הם "חסמו" אותו, ולא נתנו למורה המדופלם להצליח להקנות לתלמידיו את החומר החשוב.

המדריך, לעומתו, היה מחוץ לתמונה, והצליח לראות את התמונה הגדולה יותר. הוא הבחין מיד כי ישנה סתירה בין ההתנהלות של שני בני הזוג בחייהם האישיים, לבין התנהגותם בתוך המערכת הזוגית.

הוא הבין כי מה שחסר לשניהם הוא לא רכישת ידע בסיסי על התנהלות מול אדם בעל צרכים ואופי שונים, ולא מיומנויות תקשורת.

הוא ראה כאן בני זוג שחיו יחד עשר שנים, במקום לראות בני זוג שרבו זה עם זו בכל אותן שנים.

הוא שאל!

הוא לא האמין, ולא קבע עובדות על סמך התמונה שהציג הזוג!

סופו של המקרה הוא כי היועץ, בתהליך מרתק מול עצמו, הצליח לפתוח פתח בלבו להשארת ספיקות ובירור דברים אשר לכאורה מובנים מאליהם, ובכך עורר את הזוג לשאלת שאלות על עצמם ולהטלת ספק בכל אמירותיהם החד משמעיות שאותן הציגו בתחילת הדרך הטיפולית.

לא נאמר כי כיום חייהם דבש טהור, אך הם בהחלט עם כיוון ודרך, ועבודתם בחיי הזוגיות מרתקת ומתקדמת לאין שיעור. היום הם כבר יכעסו על מי שיציע להם להתגרש...

גם אם אדם מציג בפנינו ואומר בפה מלא כי הוא "איננו מסוגל" או "לא יודע איך להתנהג", אסור לנו להאמין לו!

אם נאמין, אנו נזלזל בו ובעוד רבים מבני האנוש המסתובבים כאן.

אם נבוא לבני הזוג ו"נחנך" אותם, נוכל להצהיר על עצמנו כי לא למדנו את "שער הגאווה" במסילת ישרים. אנו מתנשאים וחושבים כי אנו חכמים מהם ויודעים טוב יותר מה שהזוג לא מצליח להבין.

עלינו להסתקרן תמיד, ולחתור להבין את התמונה הכללית: האם יש לבני הזוג לקות אמיתית? מדוע הם בחרו זה בזו? הרי בשנים שהם חיו ודאי היו רגעים יפים, אחרת הם כבר מזמן לא היו כאן. ממה מורכבים אותם רגעים? מדוע היום אין להם אותם מרכיבים? האם יכול להיות כי ישנן סיבות, נסתרות מעינינו, באשר לסיבת המריבות החוזרות והנשנות?

אם נשאל את השאלות הנ"ל, ועוד רבות, נוכל לפתוח דלת אל עולם עשיר ועמוק של רגשות ותחושות שקיימים בכל אחד ואחת מאיתנו, ו"עטופים" בהתבטאויות של כעס, ניתוק והאשמות.

נעצור לרגע ונעשה את מה שעשה המדריך: האם אשתי אכן מוגבלת ואינה יכולה להתנהג אחרת? מדוע בכל זאת דווקא מולי היא מתנהגת כך? מה מציק לי כל כך? מדוע אף על פי שאני טוב אליה, היא לא מחזירה אהבה? האם כלפי האנשים האחרים שהיא אוהבת היא מתנהגת באותה הצורה? מה שנינו מפספסים שוב ושוב? הרי בחרנו זה בזו, ואנו אנשים נורמטיביים שיודעים להתנהג!

פתחו פתח לספק. התוצאות הנפלאות יהיו ודאיות!

בהצלחה לכולנו...

מוגש כחומר למחשבה.

פינחס הירש הוא יועץ זוגי. pini41133@gmail.com