סיון רהב מאיר: בלי הקורונה, היינו מדברים בלי הפסקה רק על הנורמליזציה עם סודן

1. השבוע הפצירו בי כמה חברים להמר, כמוהם, על תוצאות הבחירות בארצות־הברית. לא הצלחתי לכתוב שם אחד על פתק. ההימור שלי, אם כן, הוא קרב צמוד בלי הכרעה מידית, הכרזת ניצחון חד־צדדית של טראמפ, ספירת קולות ממושכת ורווית טענות על זיופים ותקלות, ואף התערבות של בית המשפט העליון. גוד בלס אמריקה.

2. במובן מסוים, התורה מתחילה השבוע, בפרשת לך לך. רק אחרי פרשות בראשית ונח. רק אחרי בריאת העולם וכל החטאים והטעויות: הגירוש מגן עדן, קין רוצח את הבל, המבול, מגדל בבל. השבוע אברהם אבינו עולה על בימת ההיסטוריה, עם בשורה: יש עם חדש, עם ישראל, ויש לו גם ארץ חדשה, ארץ ישראל, וגם תורה חדשה. והתפיסה החדשה הזאת אינה מצומצמת. היא אמורה להאיר את העולם כולו. זו ההבטחה שאברהם שומע: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה. וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.

תלאות היומיום משכיחות את האתגר הזה שלנו, להיות ברכה לכל. מדי פעם אנחנו מקבלים תזכורות. הנה שתיים, לדוגמה:

בימים אלה הודיעו שוב מי הם זוכי פרס נובל. חיפוש מהיר גילה שלושה יהודים ברשימה הקצרה – לואיז גליק זכתה בפרס נובל לספרות, רוג'ר פנרוז בפיזיקה ופול מילגרום בכלכלה. עד היום חולקו 930 פרסי נובל, וזכו בהם למעלה מ־200 יהודים. היהודים מהווים 0.2 אחוז, כלומר חמישית אחוז, מאוכלוסיית העולם, אבל יותר מ־22 אחוז מכלל חתני הפרס החשוב בעולם. זו לא טענה גזענית שאנחנו חכמים יותר, אלה הם פשוט פירות השקעה בת אלפי שנים ברוח ובמוח, בלמדנות ובאוריינות. הסבא של הסבא של כל הזוכים ודאי ישב מדי יום ופיצח סוגיות בגמרא מתוך התמדה ומסירות, אהבת תורה וסקרנות. התוצאה היא צאצאים שמקדמים את העולם ומביאים לו ברכה, בכל התחומים.

הדוגמה השנייה היא הסכמי הנורמליזציה האחרונים, שאף קרויים "הסכמי אברהם". בפרשה אברהם מתבקש להיכנס לארץ ישראל. צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות. אלפי שנים אחר כך, העולם הערבי מכיר סוף־סוף בקשר שלנו למקום הזה, ורוצה להצטרף לסיפור שאנחנו בונים פה. זה מדהים. שלושה הסכמים ברצף: איחוד האמירויות, בחריין, והנורמליזציה המרגשת מכל – סודן. בלי הקורונה היינו מדברים רק על זה, יומם ולילה. מדינת אויב שבוחרת לנטוש את אל־קאעידה, איראן ושאר מתועבי העולם, ולחבור למדינה היהודית הקטנה.

יש עוד מה לעשות כדי לתקן את העולם כולו, אבל אנחנו בדרך.

הטור פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".