היום בהיסטוריה: גטו ורשה נסגר לכניסה ויציאה

בשנה הראשונה של מלחמת העולם השניה, כבשו הגרמנים את פולין בהדרגה. כאשר נכבשה גם העיר ורשה, הקימו בה הנאצים את ה"יודנראט" – מועצת יהודים, שתפקידה הרשמי היה להוציא לפועל את הפקודות של הצבא לגבי העיר.

לקראת סוף שנת ת"ש, החל מוקם גטו ורשה, כאשר הנאצים החליטו כי ליהודים צריך להיות אזור מגורים מיוחד בעיר, כביכול כאמצעי זהירות כנגד מגיפת הטיפוס. בפועל, מיד בצאת יום הכיפורים תש"א הוקם הגטו, שגודלו היה ג-2% מגודלה של העיר ורשה – בעוד שהיהודים היוו כ-38% מאוכלוסיית העיר. הגטו נתחם בחומה גבוהה, והיהודים הורשו להתגורר בתוכו בלבד.

בשבועות הראשונים עוד הורשו היהודים לצאת ולהיכנס בגטו בחופשיות, והגסטאפו אף הודיעו ליודנראט כי היהודים אינם צריכים להעביר את עסקיהם אל תוך הגטו, שכן הם מורשים לצאת ממנו אל מקומות העבודה שלהם. אך בתוך זמן קצר, בי"ד בחשון תפ"א, נסגרו חומות הגטו, ומלבד יהודים בודדים שהחזיקו בצו מיוחד, או שהנאצים נזקקו באופן מיוחד לשירותיהם, נאסר על כל יושבי הגטו לצאת ממנו או להיכנס אליו.

סגירת חומות הגטו הביאה לצפיפות עצומה, לרעב נורא ולמחלות רבות. עם זאת, לאורך החודשים הבאים הקימו היהודים מוסדות פנימיים בגטו, כמו כיתות לימוד, גמ"חים, בתי חולים ואף בית ספר מחתרתי לרפואה.

הסגר המלא על הגטו נמשך כשנה, עד אשר הגיעה האקציה הגדולה, בה נהרגו רבים מיושבי הגטו, ואחרים נשלחו למחנות השמדה.