האם ילך ללמוד בליל שבועות כשקיים חשש שאשתו תכרע לילד?

להלן מכתב שנשלח אל הרב יצחק זילברשטיין שליט"א בערב שבועות תשע"ג:

אשתי בחודש התשיעי להריונה, ותאריך הלידה המשוער שלה נופל בדיוק ביום חג השבועות. והנה, נפשי חשקה לקיים את מנהגם של ישראל ללמוד בליל שבועות כל הלילה בבית הכנסת, וגם אשתי מעודדת אותי ללכת ולעסוק בתורה בבית הכנסת.

אלא שאם אשאיר את אשתי לבד בבית, קיים חשש שיאחזוה צירים במהלך הלילה. לכאורה העצה כאן פשוטה - שאשאר ללמוד בבית. אלא שאם אעשה כן, יודע אני בעצמי שלא אלמד כראוי, ומן הסתם אשקע בשינה עמוקה...

הפתרון שעלה בדעתינו הוא, שבערב החג אניח בתא שלי בבית הכנסת את הפלאפון שלי, ובלילה אלך לעסוק בתורה עם הציבור בצוותא, ובמקרה שאשתי תצטרך להזעיק אותי, תחייג אלי מיד, וארוץ לביתי...

שֵאלתי אפוא היא, האם אכן נוכל לנהוג באופן זה, או שמא עדיף שבכל זאת אשאר בבית, כדי למנוע חשש של חיוג מיותר של אשתי בחג?

השיב הרב יצחק זילברשטיין שליט"א:

הצעתי את הדברים לפני גיסי מרן הגאון רבי חיים קנבסקי שליט"א, והורה שאין לבעל לעזוב את הבית בעיצומו של היום-טוב, אלא יישאר ויתאמץ שלא להרדם! (וידועים דברי האר"י הקדוש שהביאם המשנ"ב בסי' תצ"ד סק"א: 'דע שכל מי שבלילה זה לא ישן כלל ועיקר, ויהיה עוסק בתורה, מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק'!).

שימוש ב'חיוג קולי'

לאחר שהבעל שמע את התשובה, הוסיף ושאל: כיום ישנם מכשירים בהם קיימת אפשרות 'חיוג קולי' (דהיינו המכשיר קולט את השם, ואוטומטית מתקשר אליו), ואם כן חשבתי שאם אשתי תרגיש שצריך להזעיק אותי, היא תשב ליד המכשיר ותקרא תהילים בקול: "תפילה למֹשֶׁה...", וכשהמכשיר יקלוט 'משה', יחייג אלי?...

ובכן, ציין הרב יצחק זילברשטיין שליט"א את הנאמר בשו"ע (או"ח סי' תצ"ג ס"ג), שאם שחט אדם בהמה ביום-טוב, וחס על עור הבהמה שלא ייפסד מחמת שלא יעבדוהו, אזי רשאי לשטוח אותו על הארץ, ולהערים ולמלוח על גביו בשר באופן שגם העור ימלח קצת (כי המלח מתפזר גם לצדדים). וגם בענייננו היה מקום לומר שאין כאן עיסוק ישיר בחילול שבת, אלא בקריאת תהילים, ובמקום צורך חיוג מחמת פיקוח נפש עדיף לעשות כן.

אך דחה הרב יצחק זילברשטיין ואמר, שעדיין אין בנידון עיבוד העור ראיה לנידון החיוג הקולי - כי בעור זו ודאי לא צורת עיבוד רגילה, וניכר שמתעסק במליחת הבשר ורק שהעור נמלח קצת ממילא; אך כאן, הרי היא אומרת 'משה' במפורש, ומה איכפת לנו שמוסיפה עוד כמה מילים, וכך היא צורת החיוג המקובלת כפי שתיכנתו אותו.  

וסיים הרב יצחק זילברשטיין: וגיסי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א אמר, כי יש מקום לומר, שכשהיא אומרת תהילים, החיוג נידון כהערמה שמועלת להוריד את האיסור דאורייתא. וצ"ע.

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.