"הוא שלף ספר תהלים מארון הספרים והחל לקרוא, ופתע נפרץ מעיין דמעותיו"

הצעה שהגיעה לפתחה של משפחת כהן לא הותירה אותם שווי נפש. זה שנים מספר שהם חשו בצורך הדחוף לעבור לדירה גדולה ומרווחת יותר, אך אפשרויותיהם הכספיות היו מצומצמות, והם נאלצו לדחות את המעבר שוב ושוב. עתה נקרתה לפניהם הזדמנות נדירה.

הוריו המבוגרים של אחד משכניהם הוצרכו לעקור מדירתם ששכנה באחת מערי השדה ולעבר לדור בסמוך לבנם בעיר התורה בני ברק. על דירות מרוחקות ממקום מגורי הבן או בקומות גבוהות הם כלל לא יכלו לחשוב בשל מגבלותיהם הרפואיות, ולכן לא עלה בידם להפיק את רצונם אל הפועל.

ככול שחלף הזמן, הפך הצורך להכרחי יותר ויותר, ומחוסר בררה החליט השכן לפנות לשכניו מקומת הקרקע, משפחת כהן, אשר הצפיפות בביתם הייתה לשם דבר, הוא הציע להם לשלם עבור דירתם הרבה מעבר לשוויה, אם רק יסכימו לפנותה עבור הוריו.

הייתה זו הצעה מפתה עד מאד, אולם הרב כהן, שאמון היה על שמיעה בקול דברי חכמים, לא השיב עליה בחיוב בטרם נועץ ברבו.

משקיבל את ברכת רבו למהלך, מיהר לחתום על חוזה המכירה, כשהרוכשים מצדם הסכימו להמתין חדשיים ימים עד לפינוי הדירה – פרק זמן, שנראה היה כי נתן למצוא בו דירה חדשה.

החוזה נחתם, אולם תוך כמה ימים התברר לרב כהן כי משימת חיפוש דירה לקנייה הינה קשה הרבה יותר משחשב. הוא עבר ממשרד תיווך אחד למשנהו, הקפיד לקרוא מדי יום את כל מדורי המכירות בעיתונים היומיים - אך דירה מתאימה לצרכיו ולתקציב שהיה ברשותו לא נמצאה, וכשכבר נמצאה, התברר כי מועד פינויה רחוק.

מיום ליום הלך הלחץ וגבר. להשיב את הגלגל לאחור ולדחות את מועד הפינוי לא היה בא בחשבון, שכן הוריו של השכן הספיקו בינתים למכור את דירתם ולהתחייב לפנותה בזמן שבו היו אמורים לקבל את דירתם החדשה.

השבועות הבאים עברו על הרב כהן ועל משפחתו בהתרוצצות בלתי פוסקת. הם ניסו כל השתדלות שעלתה בדעתם, אולם ללא הועיל. בלבם כבר השלימו עם העובדה שייאלצו לדור בבית ההורים, או לשכור דירה קטנה וצפופה עד למציאת הדירה המיוחלת, אלא ששתי האפשרויות היו בלתי הגיוניות בעליל.

נותרו שבועיים עד למועד הפינוי. משפחת כהן כבר החלה לארוז את חפציה מבלי לדעת להיכן פניה מועדות. אבי המשפחה יצא לסיבוב נוסף ברחובות בני ברק בתקווה לנס, אלא שכפי הנראה, כלו כל הקצין.

לאחר חיפוש נוסף, שלא הניב תוצאות, נכנס הרב כהן לבית כנסת צדדי שנקרה בדרכו. עמדה לרשותו שעה עד לתפילת מנחה, והוא החליט לנצלה לשפיכת לבו לפני קונו: הוא שלף ספר תהלים מארון הספרים והחל לקרוא, ופתע נפרץ מעיין דמעותיו...

השעה הבאה חלפה עליו באמירת תהלים נרגשת, שכמוה לא חווה מעודו. דווקא כעת, כשכל השתדלויותיו לא הועילו, חש הוא יותר מתמיד תלוי בידיו של מי שאמר והיה העולם, וידיעה זו הותירה רושם חזק על תפילתו.

תפילת המנחה בבית הכנסת החלה. הרב כהן סגר את ספר התהלים ופנה להתפלל עם הציבור. ההתעוררות שבה היה שרוי התמשכה אף לתפילת המנחה, שהייתה אף היא רוויית דמעות. הוא נשא בקשה מעומק לבבו כי יצליח למצוא את הדירה המיוחלת, וכשסיים את התפילה חש בתחושת ביטחון הפושטת בכל איבריו.

הרב כהן יצא מבית הכנסת, והנה מבחינות עיניו במודעה, שכותרתה "דירה למכירה", שהייתה תלויה על עמוד החשמל הסמוך. המודעה נראתה ישנה למדי, אך כיוון שפרטיה נראו תואמים לדרישותיו, החליט לנסות.

הוא תלש מהמודעה את הספח שבו היה רשום מספר הטלפון, כדי שמייד עם שובו לביתו יתקשר ויברר האם הדירה עדיין עומדת למכירה, אלא שבהגיעו לביתו פשפש בכיסו, ולא מצא את הנייר. הוא לא הצטער על כך יותר מדיי, והתנחם בעובדה שהמודעה ישנה, ובוודאי הדירה כבר נמכרה.

בבוקר שלמחרת שוב יצא הרב כהן לסבב חיפושים נמרץ. הפעם החליט לצעוד לאורך רחוב הרב כהנמן, אך כאתמול, שום מודעה חדשה לא נקרתה לפניו. ליד אחד הבנינים נעצר. הייתה זו בדיוק הכתובת שהייתה רשומה במודעה שאבדה לו אתמול, אלא שמספר הטלפון, כאמור, לא היה בידיו.

בצעד נואש למדי החליט להיכנס לבניין ולברר אצל השכנים איזו היא הדירה העומדת למכירה. הוא עלה לקומה הראשונה ונקש על הדלת. הדלת נפתחה בידי בעל הבית, איש נשוא פנים. הרב כהן התעניין בקול מהסס: "אולי פרסמתם דירה למכירה?".

"האם פרסמנו? ממש לא!", השיב בעל הבית, אך מיד הוסיף כשמבע של תימהון נסוך על פניו: "מדוע החלטת לנקוש דווקא על דלתנו?".

לאחר שהסביר הרב כהן בקול נבוך את השתלשלות העניינים, לא הצליח בעל הבית להסתיר את התרגשותו: "מסתבר כי משמים הוליכוך אל המקום הנכון! בדיוק לפני רגעים ספורים החלטנו, אני וזוגתי, למכור את דירתנו ולעבור לאחת מהערים החרדיות הצעירות...

"לפני כשבוע", סיפר האיש לבן שיחו הנדהם "הגיעה לפתחי הצעה לשמש בתפקיד תורני בכיר בישיבה הקיימת באותה עיר. ביקשתי להרהר בהצעה, שכן היא חייבה אותי לעבור לדור לצד הישיבה. לפני כמה דקות, בזמן ארוחת הבוקר, נפלה ההכרעה והחלטנו לקבל את ההצעה.

"הישיבה כבר הכינה דירה בעבורנו. כל שנותר לנו לעשות הוא לארוז את החפצים ולהזמין חברת הובלה", סיים האיש בחיוך והזמין את הרב כהן לראות את הדירה.

הרב כהן נדהם. הדירה תאמה בדיוק לצרכיו, ואף המחיר שנדרש לשלם עבורה תאם את יכולותיו.

ימים ספורים לאחר מכן נסגר החוזה. משפחת כהן עברה בשמחה ובששון לדירתה החדשה והמרווחת, והוריו של השכן שמחו אף הם לעבור לדור לצד בנם.

כוחה של תפילה ושל אמונה טהורה התגלה כאן ללא עוררין.

באחד מהימים הראשונים למגוריו בביתו החדש פגש הרב כהן באחד משכניו. השנים גוללו שיחה קצרה, ובמהלכה התעניין הרב כהן אצל בן שיחו, שמא יודע הוא איזו דירה פורסמה בתחילה. השכן ידע, אך הוא התפלא מאוד על השאלה, "כבר שנה חלפה מאז נמכרה הדירה!", השיב.

אכן כן, נוכח הרב כהן לראות בתהליך הפלאי, כשאדם מתפלל מעומק הלב, יכול הקדוש ברוך הוא לזמן לו מודעה ישנה, לגרום לו לאבד את הדף שבו רשם את מספר הטלפון ולאלץ אותו לחפש את הדירה בכוחות עצמו - מה שיביא אותו אל דירה בלתי צפויה, אותה דירה שיועדה לו משמים, פרי תפילותיו החמות.

מתוך הספר "102 סיפורים ששינו לאנשים את החיים" של הרב צבי נקר. לרכישת הספר, לחצו כאן.