התמודדות נאצלת עם הקשה שבמחלות: דברים לזכרו של ד"ר רחמים מלמד-כהן ז"ל

רחמים מלמד-כהן, איש חינוך שכיהן בתפקידים בכירים רבים, הלך אמש (שלישי) לעולמו בגיל 83. הוא הותיר אחריו אישה, 6 ילדים, נכדים ונינים לרוב.

מלמד-כהן נולד בשנת 1937 בירושלים. הוא היה נכדו של הרב הראשי של העיר שיראז באיראן, אשר עלה ארצה והמשיך כרבה של עדת יהודי פרס בשכונת נחלת ציון בירושלים. לאחר שירותו הצבאי למד הוראה בסמינר למורים ע"ש הרא"ם ליפשיץ, ובסיום לימודי פנה לעסוק בחינוך בבית הספר "חורב". הוא למד באוניברסיטה העברית, בה רכש תואר ראשון בגיאוגרפיה ובהיסטוריה, ובהמשך קיבל תואר דוקטור על מחקרו בתחום החינוך המיוחד. 

בשנת 1963 יצא מלמד-כהן יחד עם משפחתו לשליחות בת 4 שנים בהודו, במהלכה ניהל בתי ספר יהודיים, ריכז סניפי "בני עקיבא" וארגן מרכזי לימוד עברית עבור המעוניינים לעלות ארצה. בגיל 31 התמנה למפקח חינוכי על כל בתי הספר הממלכתיים-דתיים באזור הצפון, והיה לאדם הצעיר ביותר שנשא בתפקיד בכיר זה. 

בשנת 1973 חזר מלמד-כהן לירושלים ופיתח את מערכת החינוך המיוחד בעיר. באותה שנה הוא גם הקים ב"מכללת ירושלים לבנות" את המחלקה לחינוך מיוחד, ועמד בראשה במשך כ-20 שנה. בשנת 1983 יצא לשליחות של שנתיים בלונדון, במסגרתה היה אחראי על כל מערכת החינוך במערב אירופה ועל עשרות מוסדות לימוד ומרכזים יהודיים.

בשנת 1994 התגלתה בגופו של מלמד-כהן מחלת ניוון שרירים קשה (ALS), אשר שיתקה בהדרגה את כל איבריו, מלבד העיניים. הרופאים ניבאו לו בין 3-5 שנות חיים בלבד, אך הוא המשיך לחיות עוד 25 שנים ארוכות וטובות. בעזרת עיניו בלבד, כתב מלמד-כהן 18 ספרים, בהם חידושי תורה, שירים, והאחרון שבהם - "כטוב בעיניי", בו הוא מגולל את סיפור חייו. כמו כן הוא צייר ציורים אשר הוצגו בתערוכות בארץ ובעולם. 

בראיון מיוחד, שהעניק לאתר הידברות לפני כ-3 חודשים, הצהיר מלמד-כהן כי אלו השנים היפות בחייו: "אני חי חיים מעניינים, איכותיים, ערכיים ויפים", כתב. בהמשך גם הוסיף: "אנשים לא מאמינים לי כשאני מצהיר בכנות שאלו השנים היפות בחיי. כשרונותיי והגיגיי, שהיו כמוסים ונסתרים, התפרצו בצורת 18 ספרים, 8 תערוכות ציורים ו-10 שירים שהולחנו – והכל בתנועת עיניים על מסך המחשב. הסיפוק עצום במיוחד כשהתגובות מסביבי חיוביות. אמנם אני מתגעגע לחבק את קרוביי, לאכול ולשתות דרך הפה, לטייל בהרים ולנשום בלי מכונת הנשמה, אולם לאור העובדה שתחזית הרופאים הייתה שאחיה 3-5 שנים, אני מאושר שעודני חי". על מה שמוביל אותו ונותן לו את הכוח לחיות כך כתב כי אלו "אמונה בקב"ה ובעצמי, תקווה, אהבה ושמחה".

רחמים מלמד-כהן ז"ל היווה השראה גדולה עבור רבים, ובדרך התמודדותו המיוחדת עודד אינספור אנשים מכל רחבי הארץ והעולם. למרות ששכב ללא ניע במיטתו, הוא המשיך לכתוב, ליצור, ולהשפיע טוב על כל סביבתו.