זה קרה באמת: ניסים בקפריסין

מה קורה כשאתה מייסד ישיבה בלי גיבוי פיננסי איתן אבל עם הרבה אמונה בקדוש ברוך הוא? מה שקורה, בעיקר, הוא שאתה זוכה לראות ניסים על כל צעד ושעל.

ישיבת 'מדרגת האדם' של הרב ז'אק עברה גלגולים רבים ותפקדה במיקומים רבים. הסיפור הזה מתמקד בתקופה של לפני כחמש שנים, כאשר הישיבה הייתה ממוקמת בכפר אסנטפה שבקפריסין הטורקית – צפון האי שבו הוקמה ב-1983 "הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין", מדינת חסות של טורקיה המוכרת על ידה בלבד.

'מדרגת האדם' מיועדת לבחורים ישראלים שמתקשים למצוא את עצמם בעולם הלימוד בארץ. באווירה הייחודית של הישיבה הם מתחברים חזרה ללימוד התורה ולחיים ישיבתיים, עם הרבה תמיכה, ייעוץ ועידוד מהצוות. בוגרים רבים זוכרים אותה באהבה ובהכרת תודה: לא פחות מכך, הם זוכרים את הסיעתא דשמייא הבלתי רגילה כשליוותה את הישיבה.

אילוסטרציה (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

בסוף אותו 'זמן קיץ' בקפריסין, מספרים הבחורים שהיו בישיבה באותה תקופה, תוכנן להתקיים טיול קיץ של מספר ימים, שצוות הישיבה הבטיח לבחורים כתגמול על כמה חודשים של לימוד רציני והשקעה. הבחורים למדו היטב אבל בעיה קטנה אחת נותרה: לישיבה לא היה כסף לממן את הטיול. בתולדות 'מדרגת האדם' לא מדובר בבעיה יוצאת דופן, וגם הפתרון שנמצא לא היה יוצא דופן: נדיב אלמוני יצר קשר פתאום ותרם לישיבה את הכסף הדרוש לטיול.

תלמידי הישיבה והצוות נסעו לאתר הסקי, בילו כמה ימים מלאי חוויות, ושבו לבניין הישיבה כדי לגלות שכל החדרים הפוכים וחפציהם פזורים לכל עבר. כנופיית פשע אזורית ניצלה את היעדרות אנשי הישיבה כדי לפרוץ לבניין ולגנוב את כל הכסף וחפצי הערך של הישיבה ושל הבחורים.

אנשי הישיבה התלוננו מיידית במשטרה, אבל על אף שהשוטר הטורקי המשופם רשם בשקידה את הטענות, היה ברור ששום דבר לא ייצא מהתלונה. למעשה, כמעט כולם בכפר הקפריסאי ידעו מי הגנבים, וידעו גם שאין סיכוי שהמשטרה תעצור אותם: מדובר היה בכנופיה מקושרת היטב ומוגנת מפני החוק.

היה יום חמישי, ולישיבה לא היה אפילו כסף לקנות מצרכים לסעודות השבת. מה עושים? מתפללים.

באותו הערב, בעוד הבחורים והצוות עוד שקועים בבלבול בשל אירוע הפריצה, חצה אחד מתלמידי הישיבה את הכביש במרחק לא רב מבניין הישיבה. לצד המדרכה חנו שני רכבים: רכב של הישיבה, ובמרחקה כמה מטרים לפניו, רכב אחר. "אני לא יודע למה, אבל הרגשתי קול פנימי אומר לי לעקוף את הרכבים ולא לעבור ביניהם", הוא מספר. רגע אחרי כן, הנהג ברכב השני, שהיה שיכור כלוט, ביצע רוורס פראי ונכנס ברכב של הישיבה, כשהוא פוגע בפגוש שלו.

אבל הנס לא היה רק נס פרטי לאותו בחור אלא נס לישיבה כולו. הנהג הפוגע, פועל בניין מקומי, נחרד מהאפשרות שידווחו על התאונה למשטרה. הוא לא נמנה על בעלי הקשרים באי והיה ברור לו שחקירה משטרתית תגלה לא מעט פרטים על פעילויות שלו שהיה מעדיף לשמור הרחק מעיני אנשי החוק. הוא הגיע לאנשי הישיבה עם הצעה: הוא ישלם פיצויים נדיבים על התאונה, ובתמורה לא ידווחו עליה למשטרה.

וכך היה. הנהג גייס מכל ידידיו מזומנים והביא אותם למחרת, יום שישי, אל מנהלי הישיבה. לישיבה לא היה עניין מיוחד לתקן את הפגוש: מדובר היה ב'פיאט דקוטה' חזקה ועמידה, הפגם היה קוסמטי, והרכב עדיין נסע היטב. לכסף הזה היה ייעוד אחרי לגמרי: כיסוי נזקי הפריצה לישיבה. הצוות מיהר לערוך קניות, ושלוש סעודות כדת וכדין בושלו לקראת השבת.

נס? בהחלט. אחד משושלת ארוכה של ניסים בתולדותיה של 'מדרגת האדם'.