מצוות לימוד תורה: 9 עובדות וסרטונים שיגרמו לכם לפתוח ספר וללמוד תורה

1. אחת המצוות הבסיסיות

אחת המצוות הבסיסיות ביהדות היא מצוות לימוד תורה. מצווה זו כוללת 3 חלקים: *עצם העיסוק בתורה הוא מצווה. * ידיעת התורה היא מצווה. * לימוד התורה באופן שמאפשר קיום ההלכה, על כך נאמר: "גדול תלמוד שנביא לידי מעשה".

2. מקור המצווה

ישנם כמה פסוקים בתורה המורים על חיוב תלמוד תורה:

* "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ". (דברים י"א, י"ט).

"וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם". (דברים ה', א')

"לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל". (יהושע א', ח')

לשון המצווה (ספר המצוות לרמב"ם): "שציוונו ללמוד חכמת התורה וללמדהּ, וזהו שנקרא תלמוד תורה. והוא שאמרו 'ושיננתם לבניך', לשון ספרי: 'אלו תלמידיך', וכן אתה מוצא בכל מקום שהתלמידים קרויים בנים, שנאמר: 'ויצאו בני הנביאים', ושם נאמר: 'ושננתם' – 'שיהיו מחודדים בתוך פיך, כשאדם שואלך דבר לא תהא מגמגם לו, אלא אמור לו מיד'. וכבר נכפל הציווי הזה פעמים: 'ולמדתם', 'ועשיתם', 'למען ילמדון', וכבר התפזר הזירוז על מצוה זו ולשקוד בה תמיד במקומות הרבה מן התלמוד"

מצוות תלמוד תורה מחייבת כל יהודי שיכול לעשות זאת ללמוד את כל התורה כולה – משנה, גמרא ותלמוד. אם אדם אינו יכול ללמוד הכל, הוא מחוייב ללמוד ככל יכולתו, ואין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו. (על פי קידושין ל"א ורמב"ם הלכות תלמוד תורה)

3. גדולה מפיקוח נפש

כה כותב ה"חפץ חיים" בספרו "תורת הבית" פרק ה': "וראה נא אחי עוד כמה צריך להוקיר כל שעה שלא להתבטל מלימוד התורה, דהנה אם היה מזדמן לאדם להציל נפש מישראל מלטבוע בנהר כמה שמח שמחה גדולה וכל ימי חייו היה זוכר אותו היום ואותה השעה שזכה להציל נפש מישראל ממוות. ואשר אומנם כן הוא באמת שאין ערך לגדולת המצווה, כמו שאמרו זיכרונם לברכה שהמקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא. וכל שכן אם היה מזדמן לו להציל כמה נפשות היה שמחתו רב מאוד. ולהיפך, חס וחלילה, אם היה בכוחו להציל נפש מישראל ממוות ובעצלותו הניח לטבוע אותו בנהר או לשרף באש אין לשער גודל צערו לנצח כשיזכור שבעצלותו נאבדו נפשות.

"ועתה אחי ראה מה שאמרו חז"ל במגילה וביארו דאף שלמען הציל נפשות בודאי אנו מחויבין לבטל מתלמוד תורה ואף בשביל מצוה אחרת קטנה ורק שאי אפשר לעשות על ידי אחרים כי כן הוא רצון השם יתברך שתכלית תורה הוא קיומה ולכן רצונו יתברך שאם יגיע לו איזה מצווה שאי אפשר לעשות על ידי אחרים יבטל תורתו בשביל קיומה. אבל באפשר המצווה לעשות על ידי אחרים גדולה היא התורה מכל המצוות, ואף בעניין פיקוח נפשות אם נזדמן לאחד להציל נפשות ולהשני לא נזדמן זה ורק עסק בתורה, וישאלו אותנו מי הפעיל יותר לכאורה, היו הכל משיבין כי המציל נפשות הגדיל לעשות. אבל חז"ל גילו לנו שאף שגדול מצוותה של פיקוח נפש מאוד, אבל זה שלא נזדמן לו מצווה זו רק עסק בתורה באותו הזמן לא נופל ממנו, ואדרבה, הוא הגדיל לעשות שגדול תלמוד תורה מהצלת נפשות.

"וראה נא אחי", ממשיך החפץ חיים, "שלפי זה על שעה ושעה שהיה ביכולתך לעסוק בתורה ולא עסקת הרי הוא כאילו באו לפניך להציל נפשות ולא הצלת. ואף שאנחנו בעינינו הסתומות לא ידענו זאת, אבל חז"ל גילו לנו רז הזה עד כמה גדול הוא ערך לומד התורה, שאין דבר בעולם שקול אליה. ולכן הרבה דוד מלך ישראל בתפילות ותחנונים בכל תמני אפי שיזכה בלימוד התורה, והקב"ה הזהיר את יהושע באזהרה יתירה 'רק חזק וגו' לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה כי אז תצליח את דרכך', והיינו בעת לכתו במלחמה. ולכן במלחמת יריחו שביטלו יום אחד מתורה, אף שהיה זמן מלחמה, נגלה אליו מלאך ה' להוכיחו על זה, כמבואר בקרא וכמו שאמרו חז"ל: 'עתה באתי', על של עתה באתי. ומבואר מזה שלא רק לעניין אושר נצחי כי אף לחיי הזמן ושמירה מאסון נוגע זה, כדכתיב 'כי אז תצליח ואז תשכיל'.

4. מעלתה של התורה

במשנה ובתלמוד מובאים דברי חז"ל אודות חשיבותה של מצוות לימוד התרה. במסכת פאה מביאים חז"ל רשימת מצוות מיוחדות, שאדם נהנה משכרם בעולם הזה ובעולם הבא. שם נאמר כי מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כולן. במסכת שבת (ל"א, א') מובא שאחת השאלות שנשאל אדם בבואו לבית דין של מעלה היא: "קבעת עיתים לתורה?".

חכמינו משבחים את לומד התורה בשבחים רבים: "הלומד תורה שכינה עמו" (ברכות ו', א') וחוט של חסד משוך עליו (חגיגה י"ב, ב'), בית שלומדים בו תורה אינו נחרב (עירובין י"ח, ב'). במסכת עירובין (נ"ד, ב') מציינים חז"ל את סגולותיה הרפואיות של התורה.

(צילום: shutterstock)

כן קיימות מצוות שונות שמטרתן היא הגברת חשיבותה של התורה. למשל: חיוב ברכת התורה לפני הלימוד, החיוב לכבד את רבו ותלמיד חכם. במסכת הוריות מורים חז"ל שהתורה חשוב יותר מן הכהונה ומן המלכות. לכן נפסק להלכה (הוריות ג', ח') כי יש לכבד ממזר תלמיד חכם לפני כהן גדול עם הארץ.

בביאורו לתורה, כותב רבי חיים בן עטר בשבח לימוד התורה כך: "ירמוז במאמר 'וכל הטוב' אל התורה, כאומרם ז"ל (ברכות ה.) 'ואין טוב אלא תורה' שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה, ולא יחשב בעיניהם מלוא עולם כסף וזהב למאומה, כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם". (דברים, כ"ו, י"א)

המשימה העיקרית שלשמה יהודי נברא, היא לימוד תורה. (דברי הגמרא על "אכף עליו פיהו… - לעמל תורה נברא"). העולם נברא בשביל לימוד התורה וקיומה (כדברי רש"י על הפסוק הראשון בתורה, שהעולם נברא בשביל התורה שנקראת ראשית).

5. עמל התורה

לימוד התורה דורש עמל ויגיעה. כך נאמר בזוהר הקדוש: "בחומר ובלבנים בחמר דא קל וחומר, ולבנים זה לבון הלכה, ותלמידי חכמים ממררים את חייהם ומנדדים שינה מעיניהם לעסוק בתורה".

במדרש תנחומא (נח, ג') מובא: "על תורה שבע"פ נאמר 'ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים' (איוב י"א) וכתיב 'ולא תמצא בארץ החיים' (שם כ"ח) ומאי 'לא תמצא בארץ החיים, וכי בארץ המתים תמצא?' אלא שלא תמצא תורה שבע"פ אצל מי שיבקש עונג העולם, תאווה וכבוד וגדולה בעולם הזה, אלא במי שממית עצמו עליה, שנאמר: 'זאת התורה אדם כי ימות באהל' (במדבר י"ט) וכך דרכה של תורה: 'פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל'.

עוד לשון המדרש: "לפי שלא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא על התורה שבע"פ שנאמר: 'כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית' (שמות ל"ד), ואמרו חז"ל: 'לא כתב הקב"ה בתורה למען הדברים האלה ולא בעבור הדברים האלה ולא בגלל הדברים אלא ע"פ הדברים וזו היא תורה שבע"פ שהיא קשה ללמוד ויש בה צער גדול שהוא משולה לחשך, שנאמר: 'העם ההולכים בחשך ראו אור גדול' (ישעיה ט) אלו בעלי התלמוד שראו אור גדול שהקב"ה מאיר עיניהם באיסור והיתר בטמא ובטהור ולעתיד לבא ואוהביו כצאת השמש בגבורתו (שופטים ה).

הרב זמיר כהן בקטע קצר על מעלת זיכוי הרבים: "אנחנו בתקופה שלפני בא המשיח – כולם רואים ומרגשים שהעולם לא שקט ושלו, מי שינצל זה רק מי שיעסוק בתורה וגמילות חסדים – חייבים להבין את זה – רק מי שיעסוק בתורה וגמילות חסדים. כשאנחנו מזכים את הרבים, זו גמילות חסדים גדולה מאד מאד". צפו בקטע המחזק:

6. השפעת התורה על לומדיה

הרמח"ל בספרו "דרך ה'" (חלק א' פרק ד'): "ואמנם אמצעי אחד נתן לנו האל ית', שמדריגתו למעלה מכל שאר האמצעיים המקרבים האדם אליו, והוא תלמוד התורה. והוא בשתי בחינות, הא' - בבחינת ההגיון והלימוד, והב' - בבחינת ההשכלה. כי הנה רצה בחסדו ית' וחיבר לנו חיבור דברים כמו שגזרה חכמתו, ומסרם לנו, והיינו כלל ספר התורה, ואחריו ספרי הנביאים, שבסגולת הדברים ההם יהיה, שמי שיהגה בהם בקדושה ובטהרה, על הכונה הנכונה שהיא עשית חפצו ית', יתעצם בו על ידם מעלה עליונה ושלימות גדול עד מאד. וכן מי שישתדל בהבנתם ובידיעת מה שמסר לנו מפירושיהם, יקנה כפי השתדלותו שלימות על שלימות. כל שכן אם יגיע אל השכלת מתריהם ורזיהם, שכל ענין מהם שישכיל יוקבע ויתעצם בנשמתו מדריגה מן המדריגות היותר רמות שבמעלה והשלימות האמתי. ובכל אלה הענינים לא די מה שקונה האדם בעצמו מעלה ושלימות, אלא שמציאות הבריאה כלה בכללה ובפרטה מתעלה ומשתלם, ובפרט על ידי התורה... ומי שמגיע להיות ירא ביראה זאת תמיד, תהיה השכינה שורה עליו תמיד".

(צילום: shutterstock)

7. כמה זמן ביום יש להקדיש ללימוד

בתלמוד ובין פוסקי ההלכה קיימות דעות שונות סביב השאלה כמה זמן ביום אדם מחוייב להקדיש ללימוד התורה. על פי התלמוד בבלי (מסכת מנחות צ"ט, א') החיוב המינימלי הוא קביעת עתים לתורה ביום ובלילה בלבד, ולצורך כך מספיקה רק אמירת קריאת שמעשחרית וערבית מוציאה מידי החיוב. דעה זו הובאה להלכה, כך נכתב ברמב"ם (הלכות תלמוד תורה פרק א' הלכה ח'): 'כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר ... ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה'. כך מובא גם בשולחן ערוך (יורה דעה רמ"ו, א') מאידך ישנם מקורות שונים בתלמוד, המלמדים שהחיוב הוא הרבה מעבר לכך, למשל בתלמוד (מסכת יומא י"ט, ב') נלמד מהפסוק "ודברת בם" שיש איסור לדבר בדברים בטלים, uהרמ"א הביא ציטוט זה להלכה. (הגהת הרמ"א על שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רמו, סעיף א . וראו בשו"ת רבבות אפרים חלק ה' סימן תקמ"ט. מה שכתב על פסיקה זו).

בנוסף לקביעת עתים לתורה, ישנו איסור לשכוח את הלימוד, כך נלמד בתלמוד (מנחות צ"ט, ב') מהפסוק "רק השמר לך ... פן תשכח את הדברים". (דברים ד', ט'). ההשלכה המעשית לאיסור זה, הוא ניצול כל רגע פנוי ללימוד, שכן כל זמן שאדם אינו לומד הוא גורם לשכחת הלימוד, ולכך לא די בקביעת עתים בלבד (שו"ת אגרות משה חלק ד' יורה דעה סימן ל"ו אות ה').

הרב זמיר כהן: מה יעשה אדם שאשתו מתנגדת לכך שיקבע עתים לתורה?

אולם ישנם ששוללים לגמרי קביעה זו, וסבורים שאין חיוב לימוד תמידי אלא רק קביעת עיתים לתורה. (שו"ת רדב"ז, חלק ג', תט"ז). אולם גם מבין המקבלים חיוב זה, יש הסבורים שחובה זו (לנצל כל רגע פנוי) היא רק כאשר אדם מתבטל ללא כל סיבה אבל אם ישנה סיבה אף למטרת הנאה מותר. (אבן האזל הלכות מלכים ג, ו) ישנם הסבורים שדין זה נאמר רק לתלמידי חכמים, ולא לכלל העם. (ספר ערוך השולחן סימן קנו סעיף ה).

הגר"א ותלמידו הרב חיים מוולאזין (בספרו "נפש החיים" חלק ד') מצטטים מדרשים שונים מהם עולה שישנה חשיבות בלימוד התורה לא רק כמצווה, אלא כגורם חשוב שבזכותו יש קיום לעולם, מספרים על הגר"א שהיה מזדרז ללמוד תורה לאחר צום הכיפורים זמן הסביר שאין בו לימוד תורה.

בתלמוד אף ישנה התייחסות להתנגשות הלימוד מול מצוות אחרות, ככלל נאמר שתלמוד תורה עדיף על כל מצוות עשה אחרת, אולם למעשה כל מצווה המוטלת על האדם, או מצווה שאינה מוטלת עליו רק שאינה יכולה להעשות על ידי אחרים, יש להקדימה למצוות תלמוד תורה. מצוות תלמוד תורה דוחה אף מצווה חשובה כמצוות הנישואין (פרו ורבו), במקרה והאדם יודע שיוכל להתגבר על יצרו.

איך נדע שהתורה באמת ניתנה משמים?

8. ללמוד בעצמו, וללמד לבנים ותלמידים

במניין המצוות נחלקו הראשונים כיצד למנות את המצוות ללמוד וללמד:

1. יש שמנו את מצוות תלמוד תורה רק מצווה אחת - ללמוד בעצמו וללמד לאחרים. (רמב"ם).

2. יש שמנוה כשתי מצוות - ללמוד בעצמו, וללמד לאחרים. (רס"ג וסמ"ק).

3. יש שמנוה כשלוש מצוות - ללמוד בעצמו, ללמד לבנים, וללמד לתלמידים (בה"ג).

בסדר מניין המצוות הקשורות לתלמוד תורה לעצמו, לבניו ולאחרים. ספר "יראים" (כה) והסמ"ק (קה) הקדימו את המצווה ללמוד בעצמו, ורק אחר כך ללמד לאחרים. לעומת זאת, הרמב"ם הקדים את המצווה ללמד את בנו, אחר כך את תלמידיו, ואחר כך ללמוד בעצמו.

גם ראשיה של מדינת ישראל הצביעו על חשיבותה של מצוות לימוד תורה. דוגמה לכך נראה כי על שטרות 200 שקל חדש הופיעו בסדרה ב', דבריו של זלמן שזר: "והלא עניין לנו עם האומה העברית, האומה שידעה את החוק של 'ושננתם לבניך' עוד מראשית עלייתה על הבמה ההיסטורית. ואומה זו הן ידעה גם בשנות האפלה שלה לשמור על נכס זה של לימוד חובה לכל ילדיה, ועוד בימי רבי שמעון בן שטח, בשעת התכנסותה מן הגולה חזרה לארץ ישראל, ידעה להושיב מלמדי תינוקות בכל עיר ובכל כפר, בכל גליל ובכל מדינה, וקבעה שכל עיר שאין בה מלמד תינוקות אין דינה כדין עיר. ואף בחשכת פזוריה ובכל קהילותיה, ידעה להטיל על כל קהילה להכניס לקרבה מלמדי תינוקות על חשבון כל יושביה. עשיר ורש, בין עקר ובין מרובה ילדים, רווק ולא רווק – כולם יחד צריכים לשאת בעול לימוד תורה".

במכתבו של דוד בן-גוריון לאוניברסיטה העברית בייסודה, הוא כתב: "ממשלת ישראל קובעת - העיר ירושלים הייתה ותהיה המרכז לתורה, לתרבות ולמדע לכל הארץ ולעם העברי".

נער בן 17 בשאלה מעניינת לרב זמיר כהן שנוגעת למצוות החזקת תורה של הוריו. וגם: לא תאמינו עד לאן מגיע כוחה של המחשבה, ואיך נוכל לשדרג את המצוות שאנחנו עושים?

9. לימוד תורה לנשים בימינו

מצוות תלמוד תורה כוללת שני חלקים: האחד ידיעת התורה לצורך ישומה בחיים, והשני לימוד התורה לשם לימוד התורה. אישה חייבת בחלק הראשון, אך לא בחלק השני. זאת משום שנשים אינן מצוות במצוות תלמוד תורה (קידושין כ"ט, ב'), אלא חייבות לדעת את הדינים בהם הן חייבות ואת יסודות האמונה, כגברים. בשונה מגברים, ברגע שתדע היא פטורה מלהמשיך וללמוד. אם לאחר שהגיעה לרמה הנדרשת היא רוצה להמשיך וללמוד תורה, יש לה מצווה בזה אך במעלה פחותה מגברים כיוון ש"גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה".

החפץ חיים, רבי ישראל מאיר הכהן כתב בספרו ליקוטי הלכות (סוטה פרק ג', י"א) שכיום שנשים מרבות ללמוד לימודים שונים ומרובים, ישנה חובה שתלמדנה גם את בסיסי הידע ביהדות, ומצד זה עליהן ללמוד תנ"ך וספרי השקפה (אך לא תורה שבעל פה שנאסר להלכה) וכך נוהגים בבתי הספר החרדיים לבנות "בית יעקב"; הוא נוקב כדוגמה במסכת אבות וספר מנורת המאור. כה דבריו: "אבל כעת בעוונותינו הרבים, שקבלת האבות נתרופף מאד מאד, וגם מצוי שהבנים לא דרים אצל אבותיו כלל, ובפרט אותן שמרגילים עצמן ללמוד כתב ולשון העמים, בוודאי מצווה רבה ללמדם חומש וגם נביאים וכתובים ומוסרי חז"ל... כדי שיתאמת אצלם עניין אמונתנו הקדושה, דאי לאו הכי שיסורו לגמרי מדרך ה' ויעברו על כל יסודי הדת ח"ו".

בעקבות השינויים הגדולים שחלו בחברה המודרנית, תוכנית הלימודים של בתי הספר החרדים לבנות כוללת הוראת תנ"ך והלכה. ברוב בתי הספר של החינוך הממלכתי דתי, תוכנית הלימודים לבנות כוללת לימוד תנ"ך, משנה, הלכה ומחשבת ישראל, בעוד שהבנים משקיעים יותר בלימוד הגמרא, הקשה יותר להבנה.

האם החרדים באמת חיים על חשבון המדינה? מהם הטעמים שמאחורי אורח חייהם? הרב זמיר כהן עושה סדר בעובדות: